יום שני 18 מרץ 2019
לוח הפלגות
חיפוש הפלגות כללי
יש לבחור נמל בארץ
יש לבחור נמל בחו"ל
יצוא מהארץ
יבוא לארץ
Facebook

תעשיית החלל הישראלית והפיקוח על יצוא דו שימושי

הפיקוח על תעשיית החלל האזרחית הישראלית והטכנולוגיה שלה נמצא תחת חסות משרד הביטחון ומונע ממנה לפרוץ קדימה. ארה״ב כבר הבינה את הבעייתיות ושינתה את סיווג הלוויינים וחלקיהם לשימוש אזרחי
עמירם הלוי / 12.03.19 / 11:56
תלמידות ותלמידי תיכון עובדים על הננו-לוויין דוכיפת. דרישה להירשם במרשם היצואנים הביטחוניים
12.03.19
תלמידות ותלמידי תיכון עובדים על הננו-לוויין דוכיפת. דרישה להירשם במרשם היצואנים הביטחוניים
עמירם הלוי
12.03.19
עמירם הלוי

כידוע לכל, ב-23 בפברואר שוגרה לחלל ״בראשית״, הגשושית/החללית הישראלית הראשונה על ידי חברת SpaceIL. רבים אינם יודעים זאת, אולם ישראל מובילה בפיתוחים שונים הקשורים לתחום החלל כבר שנים לא מעטות.

 

לחברות נוספות בתחום כגון ספייס-פארמה, אפקטיב ספייס, וחברות כמו אלביט, טאוור, אלתא, אפלייד-סרמיקס, רפאל, תע״א, אלישרא ועוד מפתחות טכנולוגיות בעלות נגיעה ומשיקות לתחום החלל. גם אוניברסיטאות ומכוני מחקר כמו הטכניון, מכון פישר, אוניברסיטת תל אביב - כולם מפתחים כבר שנים חלל אזרחי.

 

הבעיה הגדולה של תעשיית החלל האזרחית הישראלית אשר מונעת ממנה לפרוץ קדימה כמו תעשיית הסייבר למשל, היא שהפיקוח עליה ועל הטכנולוגיה שלה נמצא תחת חסותו של משרד הביטחון, תחת ״צו הלחימה״, סעיף 22, ולא במשרד הכלכלה כפי שקורה בכל העולם המערבי.

 

ארה״ב הבינה את הבעייתיות הטמונה בכך, והממשל האמריקאי שינה כבר לפני כעשור את סיווג הלוויינים לשימוש אזרחי וחלקיהם ממוצר צבאי הנמצא ברשימת החימוש USML לרשימת הדו שימושי CCL. הסיבה כרגיל היא מסחרית.

 

הרגולטורים בארה״ב הבינו שההגבלות הללו גרמו לתעשיית החלל שלהם להיות פחות תחרותית בסחר העולמי במוצרים אלו.

 

ביום שישי האחרון (8 במרץ) יצא ״קול קורא״ (להלן לינק) ממחלקת המדינה האמריקאית, האחראית על רשימת החימוש בארה״ב, ובו פנייה לציבור בבקשה לקבל רעיונות איך להקל יותר על תעשיית החלל האזרחית ולהעביר פריטים נוספים בתחום החלל מסיווג צבאי לאזרחי, כולל בקשה לכמת מה תהיה התועלת הכלכלית מסחרית של צעד זה.

 

הסבר: תחום החלל האזרחי מפוקח כיום בכל העולם במשטר ואסנאר בחלק הדו-שימושי, ע״י משרד אזרחי, בסעיפים 9A4 עד 9A11. . (להלן לינק).

 

להלן לינק לאותו תחום ברשימת החימוש של ״ציוד לחימה״ (סעיף 22).

 

 

מדוע ליצור כפילות מיותרת, מטעה ובלתי שקופה? החלטת משרד הביטחון ל״הכפיל״ את סעיף 9 ברשימה ה״דו-שימושית״ ולהוסיפו גם לרשימת החימוש אינה הגיונית, פוגעת  ביצואנים ומשאירה את תעשיית החלל הישראלית הרחק מאחור. (הכפלה: מכיוון שחוק הפיקוח על יצוא ביטחוני מ-2008 גובר על צו הפיקוח הדו שימושי של משרד הכלכלה ,הרי שאם משרד הביטחון ״מכפיל״ סעיף שקיים ברשימה הדו שימושית, הפיקוח עובר אליו). זאת בגלל שבכל שאר העולם המפוקח הפיקוח על תעשיית החלל נעשה במשרד אזרחי.

 

הגיע הזמן לשינוי ברשימת החימוש הישראלית והגיע הזמן שהיצואנים במדינת ישראל יזכו להתחרות בשווקים הבינ״ל בתנאים שווים למתחרים שלהם. הנה כמה דוגמאות:

 

 

אפקטיב ספייס

 

 

״אפקטיב ספייס״ היא חברה ישראלית המספקת ״שירותי הארכת חיים״ ללוויינים בחלל (לינק לידיעה בנושא).

 

אומר מר אריה הלזבנד, מנכ״ל החברה: ״לדעתי יש בישראל החמרה שלא לצורך דווקא כאשר בארה״ב מסתמנת הקלה משמעותית בנושא ייצוא של פריטי חלל  מסחריים. בעולם מתפתח סוג חדש של עיסוק בחלל שנקרא בקיצור New Space. מדובר בחלל אזרחי שאינו נתמך על ידי ממשלות, ושעיקר עיסוקו הוא במתן מענה מסחרי לצרכים מסחריים, תוך גיוס הון ממשקיעים. כל התהליך הזה מחייב שקיפות ותגובה מהירה. אחד מהעקרונות שמנחים את תעשיית החלל החדשה הוא מענה מהיר וזול לצרכים מסחריים. בעולם ניתן מענה לנושא היתרים לתעשייה המסחרית דרך גופים כמו משרד המסחר בארה״ב שזמן התגובה שלהם מהיר מאד, כאשר חלק משמעותי מהשוק לא נדרש להיתרים כלל. כנ״ל לגבי מתן השירות עצמו. איני רואה סיבה מדוע שירות שיינתן ללוויינים מסחריים, כמו שירותי הארכת אורך חיים, יידרש לאישורי ייצוא. אין כאן אלמנט של מכירה, וגם לא העברת ידע. לא ניתן לנהל תהליך מכירה סביר בשוק מסחרי בקבועי הזמן הקיימים כיום באפ״י, שבמקרה הטוב אורכים מספר שבועות ויכולים אף להגיע למספר חודשים. גוף מסחרי מצפה לתגובה על RFP/RFI בתוך חודש לכל היותר. השוק לא מחכה לנו״.

 

 

״מכון אשר״ לחקר החלל בטכניון על פרויקט סמסון

 

כותב פרופ׳ שלמה בלבן ממכון אשר, אחד ממנהלי פרויקט ״סמסון״, שהוא מיזם חלוצי בתחום הלווינוּת המבוזרת, כולל שלושה לוויינים זעירים, שינועו בגובה של כ-700 קילומטר מעל כדור הארץ בטיסת מקבץ אוטונומית: ״כדי לקדם את נושא ננו לוויינים באקדמיה ובמוסדות החינוך יש חשיבות להחרגת מוסדות אלו מצו הלחימה״.

 

כותב פרופ׳ אהוד בכר, ממכון אשר לחקר החלל: ״צריך להחריג מפיקוח צבאי לוויינים למטרות חינוכיות כמו בבתי ספר ובאוניברסיטאות״. (לינק לידיעה).

 

״דוכיפת״ - ננו לוויין אזרחי

 

בשנת 2014 שוגר ״ננו-לוויין״ בשם דוכיפת שפותח בבית ספר תיכון בהרצליה. זה היה הלוויין הזעיר הראשון ששיגרה ישראל לחלל. ״דוכיפת״ בנוי בצורת קובייה שאורך כל צלע שלה עשרה ס״מ בלבד השוקלת פחות מקילוגרם אחד. ננו-לוויין זה הקדים בשיגורו מספר לוויינים זעירים אחרים שנבנו באקדמיה ובתעשייה הישראלית וייחודו בכך שנבנה כולו על ידי תלמידות ותלמידי תיכון.

 

הלוויין נועד לסייע למטיילים שהולכים לאיבוד במקום שאין בו קליטה סלולרית. הוא מכיל מערכת פיקוד, מערכת בקרת אנרגיה, מערכת תקשורת מתוחכמת וכן מצברים לתפעול הלוויין לזמנים בהם הוא שוהה בחלק המסלול המוסתר מן השמש. הלוויין מחופה בלוחות סולריים העמידים לסביבת החלל הקיצונית. חלק מרכיבי הלוויין נרכשו על ידי התלמידים ישירות באינטרנט מחו״ל, חלקם ללא צורך ברישיון.

 

למרות זאת: כל רכיב ורכיב של הלוויין נדרש לקבל מספר קטלוגי של אפ״י, הלוויין עצמו קיבל סיווג חימוש ומספר קטלוגי באפ״י.

 

בנוסף, לפי כללי הפיקוח הקיימים במשרד הביטחון, היו אמורים כל התלמידים לעבור תחקיר לצורך סיווג בטחוני ולהירשם במרשם היצואנים באפ״י.

הרישיון המיוחל ליצוא הלוויין לקראת שיגורו בחו״ל התקבל ממשרד הביטחון ממש בדקה התשעים, ולאחר תקופה ארוכה. למזלם של התלמידים, אפ״י התעשת ברגע האחרון ופטר אותם מהצורך להירשם במרשם היצואנים הביטחוניים אבל באותה מידה הוא גם יכול לשנות דעתו ולדרוש מהם להירשם. (לינק לידיעה).

 

לסיכום, פיקוח על תעשיית החלל האזרחית במשרד אזרחי ישחרר חסמים מיותרים בפני חברות אזרחיות ויבטיח שדרישות מעין אלו לא יעלו.

 

אם יש לכם ספק - שאלו את עמיל המכס שלכם.

 

עמירם הלוי שירת כציר כלכלי של ישראל ביפן, בהודו, בספרד ובאוסטרליה, והיה עד לאחרונה מנהל תחום ״פיקוח יצוא דו שימושי״ במשרד הכלכלה ושימש בתפקיד זה במשך 10 שנים. ליצירת קשר במייל ניתן לפנות לכתובת דוא״ל amiram59@gmail.com או באתר: http://www.ah-consultant.com/