יום שישי 24 מאי 2019
לוח הפלגות
חיפוש הפלגות כללי
יש לבחור נמל בארץ
יש לבחור נמל בחו"ל
יצוא מהארץ
יבוא לארץ
Facebook

קראקס מחכה לחזרת היצואנים הישראלים

הקהילה העסקית בעולם וגם בישראל ממתינה לראות אם הלחץ הבינלאומי יצליח להביא לשינוי השלטון בוונצואלה. ביום שאחרי, יוכלו יצואנים ישראלים לסייע לשיקום המדינה בתחומי התשתיות, החקלאות והחינוך
נמרוד עציוני / 01.05.19 / 13:24
קראקס מחכה לחזרת היצואנים הישראלים
01.05.19
קראקס מחכה לחזרת היצואנים הישראלים

״ונצואלה אין דומה לה״. הרבה מים זרמו באורינוקו מאז התפייט דן אלמגור על יופייה ואוצרותיה של המדינה הדרום אמריקאית. בשנים האחרונות הפכה ונצואלה לאחד המקומות האומללים על פני האדמה, שתושביו רעבים ללחם ורק בשנתיים האחרונות ברחו ממנו למעלה מ-2 מיליון אזרחים. 20 שנות שלטונם של הוגו צ׳אבס וממשיך דרכו ניקולאס מדורו (שעלה לשלטון ב-2013) הפכו את ונצואלה ממעצמת נפט בסדר הגודל של ערב הסעודית לאזור אסון כלכלי. המספרים מספרים את כל הסיפור: בשנת 2018 הסתכמה האינפלציה בוונצואלה בלמעלה ממיליון אחוז, המטבע שלה פוחת ב-99% והבורסה המקומית קרסה ב-94%.

 

במצב הנוכחי, ורגל הדיווחים האחרונים על לחימה ברחובות עיר הבירה קראקס, אין פלא שהקהילה העסקית העולמית מדירה את רגליה מוונצואלה. אבל דווקא בחודשים האחרונים מתחילה להסתמן תקווה מסוימת: המצב הנואש של המדינה הביא את מנהיגות העולם המערבי, ובראשן ארה״ב ומדינות האיחוד האירופי, להכריז על ראש האופוזיציה גואידו כנשיא, לאחר שמדורו סירב לקיים בחירות. המטרה המרכזית של מנהיגות העולם החופשי הוא לסייע לשלטון החדש שיוקם לייצב את הכלכלה, על מנת שתוכל לחזור להיות חלק ממשפחת העמים. גם ישראל הצטרפה למדינות שהכירו במנהיגות גואידו.

 

הלחץ הבינלאומי עדיין לא הביא לחילופי שלטון, אולם לא מן הנמנע כי השנה הקרובה תבשר על עידן חדש בוונצואלה. במקרה כזה, גם הקהילה העסקית עשויה לסמן את ונצואלה כיעד מחודש לעשיית עסקים ולקחת חלק בשיקום המדינה. אנשי העסקים בעולם נמצאים כעת במצב המתנה, מחכים לראות האם ונצואלה תעלה על המסלול הנכון.

 

מי שעוד עוקבים בדריכות אחר המצב הם היצואנים הישראלים, שנעדרו כמעט לחלוטין מהמדינה מאז 2009. עד 2009, עוד אפשר היה למצוא בוונצואלה יצוא ישראלי, אם כי בהיקף מצומצם: על פי נתוני אשרא, בשנים 1997-2007 התקבלו בחברה בקשות לביטוח עסקאות במדינה בהיקף של כמיליארד דולר, ניתנו אישורים עקרוניים לעסקאות בהיקף של כ-650 מיליון דולר והוצאו פוליסות בהיקף של כ-300 מיליון דולר. הפעילות הכלכלית של ישראלים בוונצואלה כללה אז בין היתר פרויקטים בתחומי ההשקיה, טיפול במים וחינוך (מעבדות לימוד). כל זה הגיע לקיצו ב-2009, לאחר שצ׳אבס הגדיר את פעילות ישראל במבצע עופרת יצוקה כ״שואה״ וגירש את הסגל הרשמי של ישראל מהמדינה.

 

אם וכאשר יוכלו היצואנים הישראלים לחזור לוונצואלה, אפשר לצפות לראות אותם מקימים פרויקטים בתחומי החקלאות, תשתיות מים, תחבורה ותקשורת, חינוך ועוד ענפים שישראל מצטיינת בהם. הצרכים של ונצואלה בתחומים אלה היו עצומים, וכך גם ההזדמנויות העסקיות. העובדה שבשנה האחרונה ניתן לטוס מישראל לדרום אמריקה בטיסות ישירות (לצ׳ילה וברזיל) תסייע לקצר את המרחק הגיאוגרפי ולחזק את הקשרים הכלכליים. האם במהלך השנה ונצואלה תחזור להיות הארץ הנכספת שתיאר דן אלמגור בשירו? נחכה ונראה.

 

נמרוד עציוני הינו מנהל הסיכונים הראשי של אשרא, החברה הישראלית לביטוח סיכוני סחר רחוץ.