יום שישי 24 מאי 2019
לוח הפלגות
חיפוש הפלגות כללי
יש לבחור נמל בארץ
יש לבחור נמל בחו"ל
יצוא מהארץ
יבוא לארץ
Facebook

מה בין מדינות ״רגישות״ ל״מדינות אויב״ ומהי המשמעות ליצואן?

מכוח פקודת המסחר עם האויב חל איסור גורף על קיום כל פעילות כלכלית בין מדינת ישראל ואזרחי מדינת ישראל לבין מדינת אויב, גורם במדינת אויב, נתין אויב או לטובתם. עמירם הלוי נותן סקירה מקיפה וממצה בנושא
עמירם הלוי / 15.01.19 / 12:31
דגלי מדינות אויב
15.01.19
דגלי מדינות אויב
עמירם הלוי
15.01.19
עמירם הלוי

יצואנים רבים פונים אלי בשאלה האם ניתן לייצא מוצרים דו שימושיים למדינות ׳רגישות׳ כגון :מלזיה, איחוד מדינות המפרץ ועוד, ולאילו מדינות היצוא אסור בכלל. מצ״ב סקירה קצרה שתעשה סדר בדברים:

 

מוצרים שאינם מופיעים בשום רשימת פיקוח

יצוא של מוצרים שאינם מופיעים באף רשימת פיקוח, כגון - מוצרי חקלאות, מזון ועוד: ניתן לייצא גם למדינות רגישות, כולל מדינות ערב. כן. מדינת ישראל מעודדת סחר עם מדינות ערב במוצרים שאינם מפוקחים. 

 

יצוא מוצרים מפוקחים:

מוצרים המופיעים ברשימות הפיקוח השונות מוגבלים בייצוא למדינות שונות המכונות ׳רגישות׳. לא קיימת בישראל רשימה גלויה של מדינות רגישות אלו, אולם כ׳כלל אצבע׳ ניתן לומר ש-41 המדינות החברות בהסדר ואסנאר, הינן מדינות ״לבנות״, קרי, לא רגישות. ואליהן לא תהיה לכם בעיה לייצא גם מוצרים מפוקחים. כל שאר המדינות מצריכות בדיקה. לינק לרשימת 41 המדינות לחצו כאן

 

סחר עם ״מדינות אויב״: 

מכוח פקודת המסחר עם האויב, 1939, (ראו לינק וגם כאן) חל איסור גורף על קיום כל פעילות כלכלית בין מדינת ישראל ואזרחי מדינת ישראל לבין מדינת אויב, גורם במדינת אויב, נתין אויב או לטובתם. האיסור על סחר עם מדינות אויב חל הן על סחר ישיר עם גורם כלשהו במדינת אויב, והן על סחר עקיף. היקף האיסור שמטילה הפקודה הינו נרחב מאוד וכולל בפועל כל סוג של פעילות כלכלית עם אויב או לטובתו. לאיסור הגורף על פעילות כלכלית עם מדינות אויב או לטובתן אין חריגים בחוק והדרך היחידה לאפשר פעילות כלכלית שכזו הינה היתר הניתן על ידי שר האוצר. על פי משרד האוצר, המנהל את רשימת מדינות האויב, ארבע מדינות מוגדרות כמדינות אויב של ישראל: סוריה, לבנון, איראן ועירק. 

 

לגבי עיראק קיימת הרשאה כללית, חתומה על ידי שר האוצר, המקנה היתר זמני לפעילות כלכלית מול עיראק. תוקף ההרשאה הכללית יפוג בתאריך 31.3.2019. (אשת קשר במשרד האוצר לנושא זה היא נעמי ברנפלד, יועצת משפטית בטלפון 02-5317717 ובאימייל naomi@mof@gov.il)

 

חוק איסור השקעה בתאגידים המקיימים קשר עסקי עם איראן

באפריל 2008 פורסם החוק לאיסור השקעה בתאגידים המקיימים קשר עסקי עם איראן. תכלית החוק החדש (לינק לחוק) היא למנוע ממוסדות ישראליים, כגון בנקים, חברות ביטוח וקרנות פנסיה, להשקיע בתאגידים הקשורים לאיראן בקשר עסקי ותורמים לה כלכלית. גוף מוסדי ישראלי שהשקיע בעבר בתאגיד מסוג זה, ייאלץ למכור את אחזקותיו בתאגיד. עוד קובע החוק כי עבירה על החוק נושאת אחריות פלילית שעונשה עד שנת מאסר אחת. החוק הוא פרי מאמץ בין-לאומי לסיכול יכולתה של איראן לפתח נשק גרעיני ובלתי קונבנציונאלי. 

 

רשימת מדינות מוגבלות ע״י האו״ם:

קיימת רשימת מדינות שיש עליהן אמברגו סחר של האו״ם המשתנה בהתאם לנסיבות. ישראל לקרוב מצייתת לרשימה זו. מומלץ לבדוק ברשימה זו (לינק) במידה ויש ספק. 

 

יבוא ממדינות רגישות:

בנוסף קיימת מדיניות נפרדת המתייחסת ליבוא מוצרים ממדינות שלישראל אין יחסים דיפלומטיים עמן והאוסרות או המגבילות יבוא טובין מישראל או אינן חברות בארגון הסחר העולמי (WTO). הנושא מוסדר בהוראת מנכ״ל 2.4 - יבוא טובין מארצות שלא חל עליהן צו יבוא חופשי (לינק). 

 

לסיכום: 

יצוא מוצר מפוקח ללא רישיון הינו עבירה על החוק, אולם יצוא מוצר מפוקח ללא רישיון למדינה רגישה, הינו אפילו עבירה חמורה יותר. החשש הוא שהמוצר ״יזלוג״ ממדינה רגישה למדינת אויב, ואז רמת הענישה עולה בכמה דרגות. טוב יעשו היצואנים ועמילי המכס אם יבדקו היטב את הצורך ברישיון יצוא למוצר, בייחוד למדינות רגישות.  

 

 

אם יש לכם ספק - שאלו את עמיל המכס שלכם. 

 

 

עמירם הלוי שירת כציר כלכלי של ישראל ביפן, בהודו, בספרד ובאוסטרליה, והיה עד לאחרונה מנהל תחום ״פיקוח יצוא דו שימושי״ במשרד הכלכלה ושימש בתפקיד זה במשך 10 שנים. ליצירת קשר במייל ניתן לפנות לכתובת דוא״ל amiram59@gmail.com או באתר: http://www.ah-consultant.com/