יום שבת 21 ספטמבר 2019
לוח הפלגות
חיפוש הפלגות כללי
יש לבחור נמל בארץ
יש לבחור נמל בחו"ל
יצוא מהארץ
יבוא לארץ
Facebook

דיון בסנאט האמריקאי: הסנקציות על סין יכולות להוות חרב פיפיות

מהדיונים עלה מסר ברור: אסור לבלבל בין סנקציות לבין כלי מדיניות פוליטית, ועדיף לגייס תמיכה רב-לאומית רחבה ככל האפשר. כיצד הדבר ישפיע על ישראל? עמירם הלוי מציע כמה תסריטים
11.06.19 / 11:10
סנאטור קווין וולף
11.06.19
סנאטור קווין וולף
עמירם הלוי
11.06.19
עמירם הלוי

בעקבות הטלת הסנקציות האמריקאיות על סין בשבוע שעבר, והכנסת חברות סיניות שונות, ביניהן חברת חוואווי, וחמש חברות נוספות, ל״רשימה השחורה״ האמריקאית (ראו להלן מאמרים קודמים בנושא) התקיים בשבוע החולף (4 ביוני) דיון בסנאט האמריקאי ובו העידו מומחים שונים בפני הוועדה הרלוונטית – The Committee on Banking, Housing and Urban Affairs.

 

המסר הברור שעלה מהדיונים ומעדויות המומחים בוועדה הוא: הסנקציות הינן כלי יעיל, אולם הן גם יכולות להוות חרב פיפיות ולפגוע בתעשייה האמריקאית. אסור לבלבל בין סנקציות לבין כלי מדיניות פוליטית. על הסנקציות להיות ממוקדות יותר, הן בטכנולוגיות והן ביעדים שלהן. עדיף לגייס תמיכה רב-לאומית רחבה ככל האפשר לסנקציות.

 

המומחים שהעידו בפני הוועדה הביעו את דעתם, והביאו לפני הסנאט גם את דברי החברות האמריקאיות. הם הביעו בעיקר דאגה מכך שאם הסנקציות האמריקאיות לא יאומצו גם ע״י כל או לפחות רוב המדינות המצייתות למשטרי הפיקוח הבינלאומיים, הרי שלא תהיה להן משמעות רבה, ואולי להפך -  תהיה דווקא פגיעה בחברות אמריקאיות. זאת משום שבאופן טבעי יפנו הסינים ורוכשים אחרים  למדינות שאינן מקיימות את הסנקציות הללו, ואז ארה״ב תאבד את יתרונה התחרותי באותן טכנולוגיות בגלל היעדר השקעות בתחומים הללו.

 

בייחוד התייחסו לתחום הסמי-קונדקטורים, שבו ארה״ב עדיין מובילה עולמית. לדבריהם, במידה ולא יתאפשר לחברות האמריקאיות בתחום הסמיקון לייצא לסין, הרי שגם ההשקעות שלהן במו״פ יקטנו. כמו כן, אם סין לא תוכל להמשיך לסמוך על המוצרים האמריקאיים כמקור אספקה אמין, הרי שהיא תפתח תעשייה כזו בעצמה, או תפנה למדינות אחרות, ואז היא תגיע למובילות עולמית ותדחק את האמריקאים ממקום זה. לדברי המומחים, כבר כיום החרם על חוואווי משמעותו פגיעה גם בחברות אמריקאיות כגון  אינטל וקוואלקום האמריקאיות ואחרות, המשתמשות בציוד של וואווי או שהן שותפות אסטרטגיות שלה; ובכל שרשרת הפיתוח של המוצרים שלהן.

 

כמו כן, ציינו המומחים שאם ארה״ב תיתפס כמדינה המשתמשת בנשק הסנקציות בצורה לא מידתית וללא אבחנה, כנגד חברות ומדינות רבות ושונות, הרי שמדינות רבות פשוט יעדיפו להפסיק ולעשות עסקים עם חברות אמריקאיות.

 

מה קורה בשאר העולם? באירופה מתקיימים דיונים בין גרמניה, צרפת ואיטליה אודות יצירת מנגנון להגבלת השקעות זרות, וכך גם באוסטרליה ובקנדה. אולם הנושא לא מתקדם בקצב ובהיקף שממשל טראמפ היה רוצה.

 

ההשלכות על ישראל

 

השאלה הניצבת כעת בפני ישראל היא האם לצדד ולעקוב אחר הסנקציות האמריקאיות כלפי סין ללא עוררין, להפסיק לעודד השקעות סיניות בישראל, למכור טכנולוגיות רגישות לחברות סיניות ולהפסיק כליל את הסחר עם חברת חוואווי ואחרות שמצאו עצמן ב״רשימה השחורה״ האמריקאית, או שמא לנקוט מדיניות עצמאית יותר, בדומה לחלק ממדינות אירופה, ולהמשיך לסחור עם סין, ואולי אפילו ליהנות מכך שסין תגביר את רכישותיה בישראל ע״ח רכישות מחברות אמריקאיות.

 

בישראל, הסינים מושקעים בפרוייקטי תשתית גדולים כגון הרכבת הקלה, בניית הנמל החדש בחיפה, רכישה של קונצרנים ישראליים גדולים בתחומי המזון והפיננסים וגם בהיי-טק. לפי נתוני IVC רבע מההשקעות שבוצעו בישראל בשנה שעברה היו של משקיעים סיניים.

 

כזכור בזמנו, בעקבות  לחץ אמריקאי, שקלה ישראל להקים ועדה לבחינת השקעות זרות במיקוד על סין,  בדומה ל-CFIUS האמריקאית, זאת בהובלת המל״ל. הקמת מנגנון פיקוח שכזה תהווה תפנית משמעותית במדיניות הממשלה. בנימין נתניהו קידם לאורך השנים באופן נלהב השקעות סיניות בישראל. ב-2014 העביר החלטת ממשלה לחיזוק הסחר עם סין. נתניהו נסע כמה פעמים לסין במהלך הקדנציות הקודמות שלו כראש ממשלה, והדגיש כי מטרתו הכלכלית היא הרחבת היצוא הישראלי לסין - אך גם משיכת השקעות סיניות לישראל. במסגרת החשש המערבי מכך שהכסף הסיני רוצה לרכוש את העולם - ישראל בלטה עד כה כמדינה שנתפסת כמי שאינה שותפה לחששות האלה.

הפעם האחרונה שהממשלה נדרשה לנושא היתה במרץ השנה, במהלך הדיון בממשלה ראש אגף התקציבים במשרד האוצר שאול מרידור התנגד לפיקוח נרחב על השקעות זרות בטענה כי זה יבריח משקיעים מלפעול בישראל. בסופו של דבר, לא התקבלה כל החלטה, זאת  בגלל הרגישות הרבה והחשש מפגיעה ביחסים עם סין, נמוג העניין. לכאורה, היריבות בין המעצמות לא נוגעת לחברות ישראליות. אך ההייטק הישראלי הוא תעשייה גלובלית, ויחסי ישראל עם סין והן עם ארה״ב משרתים אותה.

 

סיכום

 

יש מי שקיוו שהסנקציות האמריקאיות וצמצום ההשקעה הסינית בארצות הברית ולהפך, יגרום למשקיעים סינים להפנות את כספם אל ההייטק הישראלי ביתר שאת. מנגד בשל הלחץ הכבד על ישראל מצד הממשל האמריקאי לתאם עמה עמדות בנושא סין, קולות אחרים סוברים שישראל תפסיד מיריבות זו בין המעצמות. מה שבטוח הוא שכאשר ״חוטבים עצים - עפים שבבים״. וישראל כרגע מנסה למצוא את דרך הביניים באמצעותה אם לא תרוויח לפחות לא תיפגע.

 

בתמונה: קווין וולף, לשער מנהל ה-BIS, מעיד בדיון הקונגרס 

 

עמירם הלוי שירת כציר כלכלי של ישראל ביפן, בהודו, בספרד ובאוסטרליה, והיה עד לאחרונה מנהל תחום ״פיקוח יצוא דו שימושי״ במשרד הכלכלה ושימש בתפקיד זה במשך 10 שנים. ליצירת קשר בטלפון: 050-6240904 במייל ניתן לפנות לכתובת דוא״ל amiram59@gmail.com או באתר: http://www.ah-consultant.com/