יום רביעי 20 נובמבר 2019
לוח הפלגות
חיפוש הפלגות כללי
יש לבחור נמל בארץ
יש לבחור נמל בחו"ל
יצוא מהארץ
יבוא לארץ
Facebook

בית המשפט: היבואן חייב בהחזר ההוצאות שהוציא עבורו סוכן המכס

סוכן המכס שילם למכון התקנים עבור בדיקות נדרשות לשחרור אופניים חשמליים שעלותן הסתכמה בסך של כ-50,000 שקל. היבואן סירב להשיב לסוכן המכס את התשלום וטען כי לא אישר מראש את עלות הבדיקה. בית המשפט קבע כי היבואן יחזיר את התשלום בתוספת ריבית ושכ״ט עו״ד
עו"ד שמואל גרוסמן / 05.11.19 / 10:58
בית המשפט: היבואן חייב בהחזר ההוצאות שהוציא עבורו סוכן המכס
05.11.19
בית המשפט: היבואן חייב בהחזר ההוצאות שהוציא עבורו סוכן המכס

פסק דין שניתן לאחרונה דן בסיטואציה מוכרת: סוכן המכס נושא בהוצאות הנדרשות לשחרור הטובין אך בסופו של יום, מסרב היבואן- הלקוח, לשאת באותן הוצאות ולהשיב לסוכן המכס את ההוצאות שהוציא עבורו.

 

באותו מקרה, מדובר היה ביבוא של אופניים חשמליים מסין שסוכן המכס פעל לשחרורם ונדרש לשם כך לאישור מכון התקנים. הבדיקות הרלבנטיות נערכו וסוכן המכס שילם למכון התקנים עבור בדיקות אלו שעלותן הסתכמה בסך של כ-50,000 שקל.

 

האופניים החשמליים שוחררו אך היבואן סירב להשיב לסוכן המכס את התשלום בעד אותן בדיקות.

 

לטענת היבואן, הוא לא אישר מראש את עלות הבדיקות שהיו מיותרות היות והיו בידי היבואן בדיקות שנעשו בחו״ל. היבואן טען כי בנסיבות העניין נדרשה רק בדיקת ביקורת קצרה, בעלות נמוכה, והוא לא היה מסכים לדרישה לבצע בדיקה שלמה ומלאה.

 

סוכן המכס טען כי התשלומים עבור כל הבדיקות אושרו מראש בע״פ על ידי היבואן, ומאחר והיו יחסי מסחר קודמים בהם עמד היבואן בהתחייבויותיו, לא היה מצדו של סוכן המכס מקום לספק כי גם הפעם יכבד היבואן את התחייבויותיו ויפרע את התשלומים בהתאם.

 

בית המשפט קיבל את התביעה ודחה את טענות היבואן, תוך שהוא נתן משקל להתרשמותו החיובית מעדותה של נציגת סוכן המכס והתרשמותו השלילית מעדות היבואן. בית המשפט קבע כי ״שוכנעתי כי התובעת (סוכן המכס) לא המציאה את הצורך בבדיקות מיוזמתה וממילא כל דרישה לבדיקה כזו או אחרת לגבי השחרור מהמכס מקורה בדרישה מטעם מכון התקנים. ... גרסת התובעת (סוכן המכס) מתיישבת עם שורת ההיגיון והשכל הישר שכן איזו סיבה היתה לה לתובעת להוציא מכיסה סכומי כסף ניכרים עבור הנתבעת (היבואן) כמימון ביניים באם היא לא קבלה אישור מראש לכך?״.

 

בית המשפט הוסיף כי ״ייתכן כי היתה זו תמימות מצדה של התובעת שלא דרשה אישור כזה בכתב, אולם אין פירושו של דבר כי אישור כזה לא ניתן לה בע״פ כגרסתה, כפי שכאמור אירע והיה נהוג בין הצדדים לאורך התנהלותם העסקית״. 

 

גם אם יש ליבואן טענות כאלו ואחרות כנגד מכון התקנים, אין בכך כדי למנוע את התשלום המגיע לתובעת מהיבואן.

 

בית המשפט חזר וקבע כי סוכן המכס פעל כדין ״במהלך העסקים הרגיל והמקובל בענף יבוא הטובין לישראל״, כי קיבל את אישור היבואן בע״פ לבצע את התשלומים בגין הבדיקות במכון התקנים וכי אישור כזה היה הנוהג בין הצדדים לאורך כל שנות ההתקשרות ביניהם.

 

לאור קביעות בית המשפט, התביעה התקבלה, והיבואן חויב בסכום התביעה, בצירוף הפרשי הצמדה, ריבית ושכ״ט עו״ד.

 

יש לשים לב כי פסק הדין נשען במידה רבה על האמון שנתן בית המשפט בעדות סוכן המכס והעדיף את גרסתו על פני  גרסת היבואן. המסקנה העולה מפסק הדין היא כי על מנת למנוע חילוקי דעות והתדיינויות משפטיות, רצוי לקבל את הסכמת הלקוח, מראש ובכתב, לגבי ההוצאות המשולמות עבורו - הן בהתייחס למהות ההוצאות והן בהתייחס לסכומן. אישור כתוב שכזה ימנע כל ניסיון להתכחש לחובתו של הלקוח להשיב לסוכן המכס את ההוצאות שהוציא עבורו. אין צורך לומר כי במקרים בהם קיים חשש כי ההוצאות לא יוחזרו לסוכן המכס, יש לגבותן מראש.