יום שישי 06 דצמבר 2019
לוח הפלגות
חיפוש הפלגות כללי
יש לבחור נמל בארץ
יש לבחור נמל בחו"ל
יצוא מהארץ
יבוא לארץ
Facebook

תחזית קונצנזוס מקרו-כלכלית

תהליך תחזית הקונצנזוס הוא פרויקט חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר. תכלית הפרויקט היא יצירת רשת של מומחים בתחום המקרו-כלכלי מהמגזר העסקי, הממשלתי ומהאקדמיה לצורך ניתוח תרחישי התפתחות פוטנציאליים של המשק בשנתיים הקרובות.
29.01.18 / 09:41
תחזית קונצנזוס מקרו-כלכלית
29.01.18
תחזית קונצנזוס מקרו-כלכלית

מתוך אתר משרד האוצר, אגף הכלכלן הראשי

הרציונל מאחורי התהליך הוא השימוש בחוכמת המומחים, ככלי אפקטיבי בהתמודדות עם חוסר הוודאות בתהליך החיזוי.
תחומי המקרו בהם עוסק התהליך הם צמיחת התוצר, שוק העבודה ושערי חליפין. התהליך כולל 3 שלבים:

תהליך תחזית הקונצנזוס הוא פרויקט חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר 

הניתוח מתבסס על תשובותיהם לשאלון של 13 מומחים נבחרים ועל תוצאות דיון שהתקיים במהלך חודש דצמבר.  

מרבית ההערכות הצביעו כי קצב הצמיחה בשנה הנוכחית יסתכם לכדי 3% ובשנת 2018 צפויה צמיחה בקצב מעט גבוה בטווח שבין 3%-3.5%. הערכות אלו מבוססות על מגמות מתחומים שונים להן השפעה על צמיחת התוצר.

קצב צמיחת התוצר, 2018-2012

קצב צמיחת התוצר, 2018-2012 

המגמות הגלובליות ברובן צפויות לתמוך בצמיחת המשק הישראלי. המגמות החיוביות שבלטו בשנה האחרונה הן התאוששות הסחר העולמי ומעבר לצמיחה גלובלית מתואמת (קרי, צמצום הפערים בקצב הצמיחה בין המדינות המפותחות למדינות הפריפריה בגוש האירו). מנגד, סימני שאלה רבים עולים סביב מדיניות הבנקים מרכזיים באירופה וארה"ב, כאשר העלאת ריבית בקצב מהיר (או צעדים מוניטריים מרסנים אחרים) עלולה לפגוע בקצבי הצמיחה. 

בין המגמות המקומיות שהוזכרו בולט המשך הגידול בצריכה הפרטית, הנתמך בצמיחת השכר ובשיעור אבטלה המצוי בשפל. במקביל, צפויה האצה בקצב ההשקעות בעיקר בתחום תשתיות הגז. מנגד, קיים חוסר ודאות לגבי יצוא הסחורות המקבל ביטוי בהערכות אופטימיות להתאוששות מחד, כתוצאה מהגידול הצפוי ביצוא של חברת אינטל ובשלבים מאוחרים יותר מיצוא הגז, כאשר מנגד הערכות פסימיות צופות ירידה ביצוא (כדוגמת יצוא של חברת טבע). 

מגמות נוספות שהוזכרו כבעלות השפעה על הפעילות הכלכלית בישראל הן המשך הריבית האפסית במשק, רפורמת המיסוי בארה"ב, המשך תיסוף השקל והתמורות בשוק הנדל"ן.

מגמות מרכזיות בצמיחת התוצר

(ירוק - השפעה חיובית, אדום - השפעה שלילית, אפור - כיוון ההשפעה אינו ודאי)

מגמות מרכזיות בצמיחת התוצר 


מרבית המומחים סברו כי שיעורי ההשתתפות בשוק העבודה והאבטלה צפויים להישאר ברמות שיא גם בשנתיים הקרובות בעוד שהשכר הריאלי צפוי לצמוח בקצבים של 2.5%- 3.5% מידי שנה. ברקע להערכות אלו נמנו המשך העליה בשכר המינימום והמחסור בעובדים מיומנים בכל רמות השכר. האתגר המרכזי להמשך המגמה החיובית בשוק העובדה הוא רמת מיומנויות נמוכה של מגזרים אשר משקלם באוכלוסייה צומח במהירות. תופעה זו כבר באה לידי ביטוי בשנים האחרונות ותרמה לקיפאון בגידול בפריון. 

תחזית לקצב גידול בשכר, ממוצע בטווח של שנתיים

תחזית לקצב גידול בשכר, ממוצע בטווח של שנתיים 

ממצא מעניין נוסף עולה בהקשר לצפי של התפתחות בשערי החליפין. רוב המשתתפים סבורים כי צפוי המשך התחזקות של השקל מול המטבעות המרכזיים. ברקע, הצפי להמשך השקעות זרות בישראל והעודף בחשבון השוטף. בתרחיש אלטרנטיבי, בעל סבירות נמוכה יחסית, שער השקל עשוי להיחלש עקב הרעה במצב הביטחוני, עליה מהירה במחירי הדלק וירידה חדה במדדי שוקי ההון בעולם.

מגמות בשערי החליפין, טווח של שנתיים

מגמות בשערי החליפין, טווח של שנתיים 

כאמור, המגמות שהוצגו לעיל משקפות את התרחיש המרכזי של המשך "עסקים כרגיל". עם זאת, ברקע קיימים סיכונים רבים, כאשר מרביתם הוזכרו על ידי המומחים בהקשר לזירה הגלובלית. הנושא שבלט בקרב המומחים במגזר הפרטי הינו החזרה ההדרגתית של האינפלציה לקצבים של טרום המשבר הגלובלי כבר בשנתיים הקרובות (ואולי אף התפרצות אינפלציונית), בין היתר לאור עליה במחירי הסחורות, המשך הצמיחה העולמית ושיפור במצרפי שוק העבודה. העלייה בקצב האינפלציה, עשויה להוביל לשינוי מדיניות בבנקים מרכזיים (מדיניות מוניטרית מרסנת יותר). בתוך כך, העדר מרווחים בשוקי האג"ח מצביעים כי אפשרות זו אינה מתומחרת והמהלך עשוי להוביל לירידת מחירי נכסים פיננסיים. בהקשר זה, עלה בדיון כי מזה מספר רב של שנים לא נרשם תיקון בשוק ההון. 

אחת המגמות שתמכה בצמיחה העולמית בשנה החולפת היא התאוששות הסחר עולמי, לאחר מספר שנים בהן תחזיות של גופים גלובליים להתאוששות הסחר לא התממשו. ייתכן ושינוי מגמה זו הוא זמני, וההתאוששות בסחר העולמי תיעצר בשנים הקרובות. ברקע לכך, הגברת מדיניות הגנתית (פרוטקציוניסטית) שנועדה לצמצם את התחרות אל מול היצרנים המקומיים, וכן חוסר הוודאות לגבי ההשלכות של רפורמת המיסוי בארה"ב. 

מנגד, הסבירות של משבר בסין ובשווקים מתעוררים אחרים (בעיקר בשל מצבת חובות של המגזר העסקי) נתפסת כנמוכה בשל יכולתה של ממשלת סין לווסת את היצע האשראי במשק. בנוסף, הוזכר תהליך פרישתה של בריטניה מהאיחוד האירופי. 

 

סיכונים מרכזיים לצמיחת התוצר

(עוצמת הגוון מתכתבת עם כמות המצביעים שהצביעו על הסיכון)

סיכונים מרכזיים לצמיחת התוצר 

 

הסיכונים לפעילות כלכלית מקומית מתמקדים בחולשה ביצוא הסחורות, שעלולה להחריף כתוצאה מהמשך תיסוף השקל וכן מהשלכות המשבר בחברת טבע. הקיפאון בפריון העבודה, שהוזכר לעיל, מהווה סיכון ארוך טווח ואתגר למדיניות הכלכלית בתחום שוק העבודה. מעבר לכך, עדויות לחרם כלכלי על ישראל הוזכרו כגורם בעל סיכון נוסף אולם מרבית המומחים סבורים כי השפעתו של חרם כזה על המשק זניחה.  

השתתפו בתהליך (בסדר אקראי):

  • עופר קליין – הראל ביטוח ופיננסים
  • נירה שמיר – בנק דיסקונט
  • איילת ניר 
  • איל ארגוב, אלון בנימיני –חטיבת המחקר, בנק ישראל
  • עוז שמעוני  – הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (משקיף)​
  • שמואל אברמזון – המועצה הלאומית לכלכלה
  • אלכס זבז'ינסקי – מיטב דש
  • אורי גרינפלד - פסגות
  • עמיחי בומבך – מנורה מבטחים
  • יונתן כץ -  לידר שוקי הון
  • יואל נוה, לב דרוקר, ענת אילון גנור, ליהי שפרן – משרד האוצר
     .