יום שבת 24 אוגוסט 2019
לוח הפלגות
חיפוש הפלגות כללי
יש לבחור נמל בארץ
יש לבחור נמל בחו"ל
יצוא מהארץ
יבוא לארץ
Facebook

על עידוד השתתפות עסקים קטנים ובינוניים במכרזים

כל בעלים של עסק קטן או בינוני המתמודד במכרזים בארץ חווה זאת לפחות פעם בחודש.
08.11.17 / 09:45
על עידוד השתתפות עסקים קטנים ובינוניים במכרזים
08.11.17
על עידוד השתתפות עסקים קטנים ובינוניים במכרזים

 

מאת: ד"ר שאול אלמקייס, ד"ר לכלכלה, מומחה בתורת המשחקים ושותף בחברת ECONART העוסקת בפיתוח מוצרים תומכי החלטה בתחום המכרזים

 

לאחר קריאה ומעבר על מסמכי המכרז ואם קיימת התאמה מוחלטת לדרישותיו, מגיע תנאי סף אחד שנראה פחות רלוונטי למכרז, עשרות שנות ניסיון, מחזורים גדולים משמעותית מהיקף הדרוש לאספקה במכרז, מספר עובדים גבוה משמעותית, פריסה ארצית במקום שהיא אינה הכרחית ועוד.

מדוע נראה שכל כך קשה לגשת למכרזים?

הקשיים של עסקים קטנים ובינוניים בהשתתפות במכרזים נובעים הן מגורמים חיצוניים הקשורים למספר הפטורים הגבוה, לדרישות הסף והערבויות של עורכי המכרזים והן מגורמים פנימיים כגון קושי אובייקטיבי במיומנות הגשת המכרז (מעל 10% מהמציעים במכרזים נפסלים עקב מסמכים לקויים). בכתבה זו נעסוק במגבלות החיצוניות המושתות על עסקים קטנים ובינוניים ונציע פתרונות לעסקים על מנת שיוכלו להגדיל את השתתפותם ואת כושר התחרות במשק בהתאמה.

קצת נתונים...

חשיבותם של עסקים קטנים ובינוניים בהתפתחותן הכלכלית של מדינות הינה משמעותית. עסקים קטנים ובינוניים נתפסים בעולם כיחידות דינמיות, חדשניות, בעלות יכולת תגובה מהירה וכושר גמישות והסתגלות לדרישות המשתנות של השווקים וכמקור ליצירת מקומות תעסוקה חדשים.

בישראל, מגזר העסקים הקטנים והבינוניים כולל יותר מחצי מיליון עסקים המהווים כ-99% מהעסקים במדינה. כ-%70 מהמועסקים במגזר העסקי מועסקים בעסקים קטנים.

אף שמגזר העסקים הקטנים והבינוניים הינו המשמעותי ביותר בהיקפו, לאורך שנים סיפק מגזר זה רק חלק קטן ביותר מהטובין והשירותים שרכשה המדינה שהינה הקניין הגדול ביותר במשק.

היקף הרכש הממשלתי עומד על יותר מ-28 מיליארד ₪ בשנה. מתוך סכום זה, ההזמנות בהיקף של עד 50 אש"ח מהווים כ-3% מסך הרכש הממשלתי וכ-85% מההזמנות של משרדי הממשלה. 

ניסיונות לשיפור המצב

לאורך השנים ומספר רב של וועדות שהתכנסו ב- 15 השנים האחרונות, נקבעו כללים שונים לסיוע בהשתתפותם של עסקים קטנים ובינוניים במכרזים של משרדי הממשלה, כגון: הגבלת תנאי האשראי שהמדינה דורשת מהספקים, הקטנת העלות של מסמכי המכרז (ואף קבלתם ללא תשלום במקרים רבים), קידום השימוש בסחר אלקטרוני והנהגת ערבות ביצוע פוחתת לפי החשיפה.

לדוגמא, על פי הצעתו של חבר הכנסת רועי פולקמן, שאושרה על ידי וועדת הכלכלה של הכנסת לעסקים קטנים ובינוניים המעסיקים פחות מ-100 עובדים והמחזור השנתי שלהם נמוך מ-100 מיליון שקל יוכלו להשתתף במכרזים ששווי ההתקשרות בהם נמוך מ-50 מיליון שקל ללא תשלום דמי השתתפות.

ניסיון נוסף לסייע להגדלת ההשתתפות במכרז בכלל ועבור עסקים קטנים ובינוניים בפרט נוגע לתנאי הסף. נקבע כי באם עורך המכרז קובע תנאי סף בנושאי ותק, ניסיון קודם, היקף המחזור הכספי או היקף הייצור או האספקה, המציבים דרישה מחמירה יותר מזו הכתובה בתוספת לחוק, או קובע תנאי הדורש ניסיון מוכח בעבודה עם עורך המכרז או עם גופים ציבוריים אחרים שהחוק חל עליהם, עליו לנמק את החלטתו במסמכי המכרז.

קשיים מובנים במכרזים

תיקונים אלו הנגישו את המכרזים הממשלתיים לעסקים קטנים ובינוניים ואף מקלים עליהם את ההשתתפות בהם, עם זאת, חסמים לכניסתם של עסקים קטנים ובינוניים נמצאים לעיתים קרובות באופן סמוי ומקשים על הזיהוי והטיפול ולמעשה על הגדלת התחרות במכרזי הממשלה, לדוגמא:

  • מידע חסר: מאחר ואין נתונים על השתתפות של עסקים קטנים ובינוניים במכרזים ועל זכיה בהם, אין לדעת האם הצעדים שנעשו מגדילים את השתתפותם של עסקים קטנים ובינוניים במכרזים, מקטינים אותה או שכלל אינם משפיעים עליה. הדיון בסיוע לעסקים קטנים ובינוניים ובוודאי גיבוש צעדי מדיניות ללא מידע מקשה מאוד על יעילות הסיוע, אמנם אושר לחייב את עורכי המכרזים לבחון התאמתם לעסקים קטנים ובינוניים ולפרסם אחת לשנה נתונים על שילוב עסקים קטנים ובינוניים בהתקשרויות, אולם עד כה לא חל שינוי והנתונים עדיין לא נאספים.

 

 

 

  • אליפסה: 9%פריסה גיאוגרפית: מניתוח ההתפלגות הגיאוגרפית של המכרזים שהתפרסמו  בחברת ECONART, נמצא כי מרביתם המכריע של המכרזים הינם בפריסה ארצית.

אליפסה: 57%אליפסה: 13%אליפסה: 21% תוצאת תמונה עבור מפת ישראל צפון דרום מרכז ירושלים 

 

מכרזים אלו, אשר כוללים דרישה לפריסה ארצית של הספק, יוצרים באופן מובנה חסם כניסה עבור עסקים קטנים, אשר יכולת האספקה היא אזורית והם כפופים למגבלת קיבולת.

במקרה כזה, כדי לעודד השתתפות של עסקים קטנים במכרזים, על עורך המכרז לפצל את המכרז לסלים גיאוגרפיים, לכל אזור גיאוגרפי, ניתן לקבוע הקצאה מסוימת המובטחת לעסקים קטנים  ("set asides").

הטיעון אודות איבוד היתרון לגודל הנובע מהפיצול יכול להיפתר בקלות על ידי מתן אפשרות למציעים להגיש הצעות עבור קומבינציות של סלים (מכרז קומבינטורי), באופן זה, גם המציעים הקטנים יוכלו להשתתף על האזור בו יש להם יתרונות יחסי וגם המציעים הגדולים יוכלו לבטא יתרונות לגודל.

 

  • פטורים ממכרזים: החסם המשמעותי ביותר על השתתפות במכרזים של חברות בכלל ועסקים קטנים ובינוניים בפרט הוא הפטור ממכרז, כלומר בחירת ספק יחיד לצורך ההתקשרות.  היקף ההתקשרויות בפטור עומד על יותר מ-65% מכלל ההתקשרויות ומתוכן, יותר מ-70% הינן בסך של עד 500 אש"ח, כלומר שוק משמעותי עבור עסקים קטנים ובינוניים. הכותרות בעיתונים הכלכליים עוסקות לא פעם בעסקאות ענקיות המתבצעות ללא מכרז, על פטורים ממכרזים ברכבת הקלה, מכירת קרקעות ללא מכרז ועוד. כאשר ממאגר המכרזים הראשוני נגרעים כ-30% מכרזים פוטנציאלים לטובת התקשרויות בפטור, חסם ראשוני זה משמעותי ומקשה.

 

אז מה עושים?

ישנם מספר אפשרויות לפעולה שיוכלו לסייע לעסקים קטנים ובינוניים להגדיל את שיעורי ההשתתפות והזכייה שלהם באופן משמעותי, לדוגמא:

  • לצבור ניסיון בתחום ולהגיש כמה שיותר מכרזים - לאתר את המכרזים בהקדם האפשרי ולספק מענה מפורט על מסמכי המכרז, ככל שתיגשו ליותר מכרזים המיומנות משתפרת וכך גם ההיכרות עם דרישות המכרז.
  • השתתפות בשאלות ההבהרה המתאפשרת כשבועיים לאחר פרסום המכרז, שאלות ההבהרה הן הזדמנות מצוינת לבקש הבהרות הנוגעות לתנאי המכרז הנראים לכם מוגזמים ואף קיימת יכולת לשנותם במקרים רבים – בשאלות ההבהרה ניתן לשנות סעיפים רבים כגון שנות ניסיון, מחזור כלכלי, מעבר לערבות מדורגת ועוד.
  • שיתופי פעולה עם חברות – שיתופי הפעולה מאפשרים עמידה בתנאי סף רבים יותר.
  • כניסה למכרזי מסגרת שם תנאי הסף גמישים יותר.
  • ניצול ההעדפות במכרזים לתוצרת הארץ ועסקים בשליטת נשים.