יום שבת 17 אוגוסט 2019
לוח הפלגות
חיפוש הפלגות כללי
יש לבחור נמל בארץ
יש לבחור נמל בחו"ל
יצוא מהארץ
יבוא לארץ
Facebook

נשיא איגוד לשכות המסחר: יש לבלום את שטף הרגולציה

אוריאל לין טוען כי כתוצאה מההתעסקות בעומס הרגולטורי המדינה מאבדת 50 מיליארד שקל בתוצר העסקי ו-32 מיליארד שקל בהכנסות המדינה. לין: אנו חיים בתקופה של טירוף רגולטורי״
29.05.18 / 10:24
צילום: עינת לברון
29.05.18
צילום: עינת לברון

עו״ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, אמר בכנס ׳נטו עסקים בינוניים׳ כי אין ערך בתכנית לעידוד הצמיחה, עידוד עסקים והגברת הפריון אם לא נדע לבלום את שטף הרגולציה. 

 

״על אף הניסיונות הרציניים שנעשים על ידי משרד ראש הממשלה, אנו חיים בתקופה של טירוף רגולטורי. מי שמוביל את מגמת עודף הרגולציה אלה הם הרגולטורים. הם אלה המובילים גם את השרים והממשלה״. 

 

לשם דוגמא, לין הציג כמה עובדות: ״מתחילת המאה הנוכחית עברו 46 דברי חקיקה ראשית המוטלים על המגזר הקמעונאי ובנוסף עוד 20 תקנות וצווים. כמו כן, מתחילת המאה הועברו 190 דברי חקיקה ראשית ביחסי עבודה. מדובר בכמויות אדירות. אנו כמגזר עסקי לא רוצים דבר מהממשלה פרט להפחתה אמיתית של נטל הרגולציה״.

 

״לאחר שראש הממשלה והממשלה השתכנעו שיש בעיה, הם קיבלו את החלטה 2118 בשלהי 2014. החלטה זו נועדה להפחית רגולציה ברמה של 5% מדי שנה לאורך 5 שנים ובדיקת RIA לכל חקיקה ממשלתית חדשה. אך החריגו את רשות שוק ההון מהחלטה זו והתוצאה - במהלך השנתיים האחרונות בין השנים 2016 ועד תחילת פברואר 2018 העבירה רשות שוק ההון 186 חוזרים, חוקים, הבהרות, הוראות, עמדות ועוד. כך מזלזלים בהחלטות הממשלה וכך הממשלה מאפשרת שיזלזלו בהחלטותיה״.

 

לין אמר שלאחר שניתח מדוע נכשלת הממשלה בהפחתת הרגולציה, מצא 6 סיבות: הראשונה, ברגע שמאתרים מה שמגדירים כפגם מחפשים פתרון ברגולציה חדשה, השנייה, המגזר העסקי נחזה לטרף קל, שניתן לתקוף אותו ולהטיל עליו עוד ועוד רגולציה. השלישית, כשיש כשל רגולטורי מוסיפים עוד רגולציה במקום לבטל את הכשל. הרביעית, לא רואים את התמונה הכוללת ולא בודקים כמה עומס כבר הוטל , בטרם מטילים עוד רגולציה. כאילו אותה יוזמה רגולטורית חדשה היא היחידה. החמישית, הצגת הצרכן כאינפנטיל הזקוק להגנה תמידית. והסיבה השישית, השרים נותנים לרגולטורים להוביל את המדיניות, ובמקום לבלום אותה, כופים עליהם את הצורך להעניק לה גיבוי. בדרך זו, אמר לין, רומסים את בעלי העסקים עם אין ספור חוקים שטחיים.

 

לדברי לין, ההתעסקות בנטל הרגולציה פוגע במוטיבציה לבנות ולפתח עסקים, גוזל זמן ניהול יקר ומוסיף עלויות בניהול העסק. אי אפשר לעסוק בהעלאת הפריון במגזר העסקי, כשהעסק צריך לעסוק בישום הרגולציה כל הזמן. שכן מי שמפר את הרגולציה ולא מיישמה צפוי לסנקציה - מאסר או קנס. 

 

לין ציין כי פנה לבנק ישראל וביקש ממנו שפעם אחת תיעשה במדינת ישראל בדיקה כלכלית רצינית שתאמר לכולנו מה התוצאה הכוללת של כל חוקי ההכבדה וכל חוקי הרגולציה שהוטלו על המגזר העסקי מתחילת המאה הנוכחית. מה זה אומר במונחים של תוספת עלויות למשק, בהקדשת זמן ניהול, בהפסד התוצר העסקי ובהפסד הכנסות המדינה.

להפתעתו, על אף שלבנק ישראל תקציב של מיליארד שקל בשנה ו-800 עובדים, הבנק לא התמודד עם אתגר זה. ״נאלצנו לעשות ניתוח זה בעצמנו והגענו למסקנה כי כתוצאה מההתעסקות בעומס הרגולטורי המדינה מאבדת 50 מיליארד שקל בתוצר העסקי ו-32 מיליארד שקל בהכנסות המדינה״.