יום ראשון 31 מאי 2020
לוח הפלגות
חיפוש הפלגות כללי
יש לבחור נמל בארץ
יש לבחור נמל בחו"ל
יצוא מהארץ
יבוא לארץ
Facebook

כלכלית בראשון: מנסים לייצר שגרת קורונה

גם לאחר שיוסרו רוב המגבלות, ייקח זמן רב עד שהתוצר ישוב לרמה של טרם המשבר, אלא אם כן ימצא חיסון אפקטיבי.
04.05.20 / 09:29
כלכלית בראשון: מנסים לייצר שגרת קורונה
04.05.20
כלכלית בראשון: מנסים לייצר שגרת קורונה

בנק הפועלים – המחלקה הכלכלית

 

מספר דורשי העבודה הגיע לכ-1.1 מיליון איש, אך אלו ברובם אינם עונים להגדרה של מובטלים, ושיעור האבטלה בחודש מרץ נותר יציב ברמה של 3.4%. שיעור האבטלה הרשמי צפוי לעלות דווקא לאחר שהסגר יפתח, וחלק מהעובדים שיצאו לחל"ת לא יחזרו למקום עבודתם.

האינפלציה מושפעת משני וקטורים שפועלים בכיוונים מנוגדים. האבטלה פועלת לירידת מחירים, ומצד שני צד ההיצע נפגע ואולי הריכוזיות במשק תגדל (תקשורת, תחבורה לדוגמה) ואלו בעלי השפעה חיובית על המחירים.

ההנפקות בחו"ל מבוצעות במרווחים גבוהים מאוד ביחס לעבר מעל איגרות החוב של ממשלת ארה"ב, ולכן הן משפיעות במידה לא מועטה גם על השוק המקומי.

לבנקים המרכזיים יש עתה אינטרס מובהק לפעול להעלאת האינפלציה, בכדי לסייע למדינות לשחוק מעט את נטל החובות. כיוון שהאינפלציה לא צפויה לעלות כה מהר לרמה של 2%, הריביות צפויות להיוותר ברמה אפסית תקופה ארוכה מאוד.

גלובלי

ההתכווצות בתוצר ברבעון הראשון משקפת את מידת הסגר שנרשמה ברבעון הראשון במדינות השונות. בארה"ב לדוגמה הסגר התחיל מאוחר יחסית וגם לא בכל המדינות ובכלכלת ארה"ב נרשמה ברבעון הראשון בהתכווצות של 4.8% בתוצר. בגוש האירו הירידה הייתה חדה בהרבה ועמדה על 14.4% (כולם במונחים שנתיים). ההערכה היא שהתוצר הגלובלי ירד ברבעון הראשון בכ-13% במונחים שנתיים. הירידה בתוצר צפויה אף להתעצם ברבעון השני בו השבתת הפעילות באופן מלא או חלקי צפויה להיות לאורך כל הרבעון. במקביל לירידה בתוצר נרשמת עלייה חדה בשיעורי האבטלה בעולם.

הירידה בקצב ההדבקות ובמספר המתים בעולם מאפשרת למדינות להקל בצעדי הסגר, הערכות  הרווחות כמו אלו של קרן המטבע וה-ECB, הן שההתאוששות במחצית השנייה תהיה מהירה. בניגוד למשבר הפיננסי הגדול, הכלכלה העולמית נמצאת תחת מגבלה על צד ההיצע, שמונעת מהתוצר לשוב לקדמותו. קשה למשל לדבר על התאוששות בצורת ,V בזמן שאנו יודעים שענפי משק רבים לא יחזרו לפעילות.

בשבועות האחרונים נוצרה אופטימיות מסוימת בשווקים הפיננסים כתוצאה מהשילוב של ירידה בקצב ההדבקות, והעמקת המדיניות המרחיבה ע"י בנקים מרכזיים וממשלות בעולם, ובראשם בארה"ב. הדיווחים של חברת Gilead על תוצאות טובות מהשימוש בתרופת ה-Remdesivir במדגם יחסית גדול של חולים, ואישור ה-FDA על שימוש בתרופה, תרמו אף הם לשיפור הסנטימנט בשווקים. באשר להסרת חלק ממגבלות הסגר, מדינות רבות בעולם, כולל גרמניה, איטליה, ספרד, צרפת, ואף מדינות בתוך ארה"ב, הודיעו על יישום של אסטרטגיות יציאה הדרגתית.

ארה"ב: התכווצות חדה בתוצר, אמון הצרכנים צונח, ירידה חדה בהוצאות הצרכנים ומספר המובטלים ממשיך לעלות. התוצר בארה"ב ירד ברבעון הראשון בשיעור שנתי של 4.8% והצריכה הפרטית ירדה בשיעור שנתי של 7.6%. הוצאות הצרכנים בחודש מרץ ירדו בשיעור החד ביותר שנרשם אי-פעם - ירידה של 7.5% לעומת החודש הקודם. מדד אמון הצרכנים של ה-Conference Board ירד באפריל ב-31.9 נקודות, לאחר ירידה של 13.8 נקודות במרץ. המדד עומד כיום על 86.9 נקודות, לעומת רמה של 132.6 בחודש פברואר. גם מדד אמון הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן ירד בחדות מרמה של 89.1 נקודות במרץ לרמה של 71.8 נקודות באפריל - הרמה הנמוכה ביותר מאז שנת 2011. בשוק העבודה, על פי הדיווח השבועי, מספר המובטלים חצה את ה-30 מיליון. נתונים נוספים המעידים על עוצמת המיתון הם התכווצות חדה בפעילות התעשייתית. מדד ה-ISM ירד לרמה של 41.5 נקודות והמדד המקביל של חברת MARKIT  ירד לרמה של 36.1 נקודות. גם בשוק הדיור נרשמת ירידה בפעילות, ובחודש מרץ נרשמה ירידה של 15.4% במכירות של בתים חדשים וירידה של 8.5% במכירות של בתים קיימים. עפ"י הערכות של הקונגרס האמריקני התוצר בארה"ב צפוי להתכווץ בכ-5.6% ב-2020. עם זאת, בבתי השקעות מסוימים צופים פגיעה גדולה בתוצר של ארה"ב. הסנאט בארה"ב אישר לפני כשבוע חבילת צעדי חילוץ ותמיכה נוספת במערכת הבריאות בסכום כולל של 484 מיליארד דולר. חלק מחבילת החילוץ מכוונת ישירות לעסקים קטנים ובינוניים.

שישה חודשים לפני הבחירות בארה"ב, הממשל האמריקני מאיים בהסלמה במלחמת הסחר מול סין. ארה"ב הודיעה שתשקול צעדי תגמול או הענשה על חוסר השקיפות וההתנהלות של סין בכל הנוגע לפרוץ מגפת הקורונה והתפשטותה בעולם. נשיא ארה"ב אף הצהיר שלארה"ב הוכחות שנגיף הקורונה נוצר במעבדות בעיר וואן. הצהרות אלו מגיעות על רקע הירידה בפופולריות של הנשיא בחלק מסקרי דעת הקהל והדאגה מהמשך גידול חד במספר המובטלים.

מיתון חריף בגוש האירו: התוצר בארה"ב ירד ברבעון הראשון בשיעור שנתי של 14.4%. בצרפת, ספרד, ואיטליה נרשמה ירידה חדה אף יותר בתוצר וזה ירד בשיעורים שנתיים של 21.4%, 19.4%, ו-17.7% בהתאמה. אין תקדים לצמיחה שלילית כה עוצמתית מאז מלחמת העולם השנייה. נשיאת הבנק המרכזי האירופי, קריסטין לגארד, העריכה שבהתחשב בחוסר הוודאות הגבוהה סביב וירוס הקורונה, הירידה בתמ"ג של גוש האירו השנה תהיה בתחום בין 5% ל-12%, ותהיה תלויה באורך הסגר ובהצלחת המדיניות הננקטת לתמיכה בפעילות הכלכלית. במקביל, הבנק המרכזי השאיר את הריבית על פיקדונות ללא שינוי, ברמה של מינוס חצי אחוז, ואישר את המשך התוכנית לרכישת אג"ח בהיקף של עד טריליון אירו.

האומדן של IHS Markit למדד מנהלי הרכש של סך התפוקה בגוש האירו באפריל הוא 13.5 נקודות, בהשוואה ל-29.7 במרץ, ול-36.2 בפברואר 2009 (בעיצומו של משבר הסאב-פריים). המדד למגזר השירותים ירד לרמה נמוכה יותר של 11.7 נקודות. עיקר הירידה היא בענפי השירותים העסקיים. מדד האקלים העסקי בגרמניה ע"י ה-IFO רשם ירידה חדה בחודש אפריל לרמה של 74.3, הרמה הנמוכה מאז שהחלו לפרסם אותו בשנות ה-90.

סין: נמשכת החזרה לפעילות, אולם ניכרת חולשה בצריכה הפרטית וביצוא. סין נמצאת בתהליך הדרגתי של הסרת המגבלות על הפעילות, והשבוע פורסמו הקלות על טיסות פנים ארציות, כולל לבייג'ין. על פי הדיווחים, החזרה למסחר ושירותים היא חלקית בלבד, והעובדה שההכנסה הפנויה לנפש ירדה ברבעון הראשון בשיעור של 3.9% תשפיע על התמתנות בצריכה הפרטית. מדד מנהלי הרכש של Caixin  רשם ירידה באפריל ל-49.4 נקודות, והירידה בולטת במיוחד בהזמנות החדשות מחו"ל.

ישראל

הסגר בישראל החל בשלב מוקדם יחסית למדינות אחרות בעולם, וניתן לצפות לכן שהפגיעה בצמיחה ברבעון הראשון תהיה בסדרי גודל דומים לאלו של מדינות אירופה, כלומר התכווצות של התוצר במונחים שנתיים של כ- 15% ואולי אף יותר. התכווצות התוצר ברבעון השני צפויה להיות חדה יותר. הפעילות הכלכלית צפויה לעלות החודש, בעקבות ההקלות במדיניות הסגר, אך אם מתבססים על הדוגמה של סין, בה הסגר הוסר כבר לפני חודשיים, אין לצפות לחזרה לשגרה. הנפגעים העיקריים הם תחומי השירותים: עדיין יש איסורים על התקהלויות, והציבור עצמו חושש משימוש בתחבורה הציבורית, או משהייה במלונות. בשבועון האקונומיסט מעריכים שעשרה אחוזים מהכלכלה הסינית עדיין לא מתפקדים. בישראל משקל ענפי השירותים גבוה יותר מזה שבסין, ולכן הפגיעה עשויה להיות חמורה יותר. סביר שגם לאחר שיוסרו רוב המגבלות, ייקח הרבה זמן עד שהתוצר ישוב לרמה של טרם המשבר, אלא אם כן ימצא חיסון אפקטיבי.

מספר דורשי העבודה הגיע לכ-1.1 מיליון איש, אך אלו ברובם אינם עונים להגדרה של מובטלים, ושיעור האבטלה בחודש מרץ נותר יציב ברמה של 3.4%. שיעור האבטלה הרשמיים צפוי לעלות דווקא לאחר שהסגר יפתח, וחלק מהעובדים שיצאו לחל"ת לא יחזרו למקום עבודתם. העובדים ששהו בחופשה ללא תשלום סווגו כנעדרים זמנית מעבודתם, תת קטגוריה בתוך המועסקים. היקף הנעדרים זמנית מעבודתם הגיע ל-21% מכלל המועסקים, לעומת 8.5% בחודש פברואר. אנו מעריכים כאמור כי חלק מענפי השירותים לא ישובו לפעילות סדירה בחודשים הקרובים, והעובדים בענפים אלו יאלצו למצוא מקומות חלופיים. מספר מבקשי דמי האבטלה צפוי לרדת החל מחודש מאי, ולעומת זאת מספר המובטלים בהגדרה הפורמאלית יכפיל עצמו.

האינפלציה מושפעת משני וקטורים שפועלים בכיוונים מנוגדים. האבטלה פועלת לירידת מחירים, ומצד שני צד ההיצע נפגע ואולי הריכוזיות במשק תגדל (תקשורת, תחבורה לדוגמה) ואלו בעלי השפעה חיובית על המחירים. אנחנו חושבים שהאבטלה תשפיע בטווח הקצר בעיקר על סעיף שכ"ד, שמהווה 20% מהמדד. סביר להניח שחוזים חדשים שיחתמו, בעיקר במרכז הארץ, יהיו במחירים נמוכים יותר. יתר הסעיפים מושפעים לדעתנו יותר מצד ההיצע וממדיניות הממשלה. בטווח הקצר האינפלציה תושפע גם מהתנודתיות במחירי הנפט. השפעת מחירי הדלק בישראל על שני המדדים הקרובים של אפריל ומאי מגיעה לכ-0.6%-. המחיר הנוכחי של חבית נפט הוא תוצאה של ירידה חדה בביקושים, ואנו סבורים כי המחיר יעלה תחת ההנחה שהטיסות בעולם יחודשו. התחזית שלנו היא לאינפלציה של 0.2% ל-12 החודשים הקרובים בעוד שוק ההון מתמחר אינפלציה שלילית.

בעוד האינפלציה לטווח הזמן הקצר צפויה להיות אפסית, אי-הוודאות לגבי הטווח הארוך יותר גברה. אנו רואים בכל העולם, שהשפעת המשבר על תמחור האינפלציה ארוכת הטווח היא פחותה. בישראל לדוגמה, האינפלציה הגלומה לעשר שנים היא 1.2%, כלומר בתוך יעד האינפלציה. זה נובע להערכתנו מהחשש שהדפסות הכסף בעולם יצליחו לייצר בשלב מסוים אינפלציה. לבנקים המרכזיים יש עתה אינטרס מובהק לפעול להעלאת האינפלציה, בכדי לסייע למדינות לשחוק מעט את נטל החובות. כיוון שהאינפלציה לא צפויה לעלות כה מהר לרמה של 2%, הריביות צפויות להיוותר ברמה אפסית תקופה ארוכה מאוד.

האוצר הנפיק בשבוע החולף 5 מיליארד דולר באסיה. ההנפקה הייתה ל-40 שנה והתשואה שנקבעה היא 3.8%. ההוצאות של הממשלה הן בשקלים, ובדרך כלל בנק ישראל ממיר את ההנפקות מחו"ל מדולרים לשקלים. האוצר מנסה לגוון את מקורות המימון לגירעון, ובכך לצמצם את ההשפעה על התשואות בשוק איגרות החוב המקומי. ההנפקות בחו"ל מבוצעות במרווחים גבוהים מאוד ביחס לעבר מעל איגרות החוב של ממשלת ארה"ב, ולכן הן משפיעות במידה לא מועטה גם על השוק המקומי. אנו מעריכים כי רכישות איגרות החוב של בנק ישראל בולמות עתה עלייה חדה יותר בתשואות.

הוועדה המוניטרית התחייבה לרכוש 50 מיליארד שקל איגרות חוב ממשלתיות, בנוסף בנק ישראל צפוי להמיר את המט"ח שהממשלה הנפיקה בחו"ל לשקלים לצורך מימון הפעילות השוטפת, ובשבוע החולף הבנק המרכזי גם שב לרכוש מט"ח בשוק. פעולות אלו, שהן למעשה הדפסות כסף, מגדילות את הנזילות בשוק, והן תרמו לעליית מחירי הנכסים הפיננסיים בחודש האחרון.