יום רביעי 20 מרץ 2019
לוח הפלגות
חיפוש הפלגות כללי
יש לבחור נמל בארץ
יש לבחור נמל בחו"ל
יצוא מהארץ
יבוא לארץ
Facebook

כלכלית בראשון: מה מטלטל את השווקים?

הטלטלה בשוק ההון בישראל יובאה מהעולם, אך גם בישראל השוק מפנים שתהליך נרמול המדיניות המוניטרית, כולל גם התאמה של מחירי הנכסים הפיננסיים לריביות וסיכונים גבוהים יותר
31.12.18 / 11:11
כלכלית בראשון: מה מטלטל את השווקים?
31.12.18
כלכלית בראשון: מה מטלטל את השווקים?

בנק הפועלים: יחידת המחקר - האגף לייעוץ השקעות ומוצרים פיננסיים

אנו לא מזהים בשלב זה גורמי סיכון שמעידים את עלייה בהסתברות למיתון, או סיכונים גבוהים במיוחד של הסקטור העסקי בישראל

התנודתיות בשער החליפין, הן בפועל והן זו הגלומה באופציות, נותרה נמוכה מאוד. זו להערכתנו אינדיקציה נוספת לכך שהחששות הם יותר מהעולם ופחות מהשוק המקומי

הפסדי ההון בשווקים ועליית מרווחי הסיכון עשויים להחריף את ההאטה בצמיחה בטווח הקצר

אנו מעריכים כי המדיניות המוניטרית תיתן פחות משקל לשער החליפין בהחלטותיה, דבר שעשוי להאיץ את הנורמליזציה בריבית

 

כלכלה גלובלית

התנודתיות בשווקים הגיעה בשבוע החולף לרמות שלא זכורות לנו מימי המשבר הפיננסי הגדול, כשלעיתים המגמות התהפכו בחדות במהלך יום המסחר. לא ניתן לציין אירועים מיוחדים או נתונים מפתיעים, שעומדים מאחורי התנודתיות הגבוהה. קיימת הערכה שריבוי המכונות במסחר פועל להחרפת התנודתיות. הבית הלבן הוא גורם אי-יציבות, אבל זה לבדו לא היה מביא לגל ירידות השערים בשווקים. אנו נמצאים בתהליך של הפנמה למציאות חדשה, בה המדיניות הכלכלית, הפיסקאלית והמוניטרית, חוזרים לתת דגש ליציבות. במידה מסוימת זה מעלה את הסיכון של החברות העסקיות, ויוצר תנאים מאתגרים יותר להמשך גידול ברווחים. בד בבד עם ירידת מחירי המניות, אנו רואים פתיחה של מרווחי הסיכון של חברות בדירוגים נמוכים בארה"ב, וזה גורם סיכון משמעותי יותר לדעתנו מציוץ כזה או אחר של טראמפ.

הסיכוי שהפד יעלה את הריבית עוד פעמיים, כפי שהעריכו חברי הפד, נראה כרגע נמוך. השוק מעריך שהריבית תתייצב ברמתה. הפד יהיה קשוב לשווקים, השאלה היא מה יקרה אם הגירעון התקציבי האמריקני ימשיך לתפוח, והלחצים האינפלציוניים יגברו, האם הפד יוכל להמשיך לעמוד מנגד? השורה התחתונה היא שהסיכונים נמצאים בחובות הגדולים, של החברות ושל הממשלות, וזו מפלצת שכולם לא רוצים להעיר.

 

שיפור בשיחות על הסכמי הסחר בין ארה"ב לסין – בשבת האחרונה הנשיא טראמפ דיבר ארוכות עם נשיא סין ומסתמן שחלה התקדמות משמעותית בשיחות וכי ההסכם שצפוי להיחתם בין המעצמות יהיה מקיף מאוד ויכסה את כל הנושאים, האזורים ונקודות המחלקות. כבר בשבוע שעבר הסינים הפחיתו מכסים על יבוא שורה של מוצרים מארה"ב ואף אפשרו יבוא אורז מארה"ב בפעם הראשונה בהיסטוריה.

 

ארה"ב: לאחר שבוע של מתיחות בין הנשיא טראמפ לבנק הפדראלי, אנו סבורים שבמוקדם או במאוחר טראמפ יאשר שאין בכוונתו לפעול להדחתו של יו"ר הפד. כמו כן, אחרי שמונה ימים של השבתה חלקית של הממשל, סביר להניח שייעשו כל המאמצים להגיע לפשרה בין הנשיא לקונגרס בנושאי התקציב שבמחלוקת, דבר שיאפשר חזרה לשגרה בפעילות בוואשינגטון דיסי.

האינדיקטורים הכלכליים האחרונים רשמו ירידות. מדד אמון הצרכנים של הקונפרנס בורד ירד בחודש דצמבר לרמה של 128.1 נקודות מ- 136.4 נקודות, הרמה הנמוכה ביותר בחמשת החודשים האחרונים. עיקר הירידה נרשמה ברכיב המודד את הציפיות לשוק העבודה. המדד נמצא כעת ב- 10 נקודות מרמת השיא שנרשמה בחודש אוקטובר האחרון – שיא של 18 שנים. בשוק הדיור, נמשכת ההאטה, כאשר בחודש נובמבר נרשמה ירידה של 0.7% במכירות של בתים קיימים, אחרי ירידה חדה של 2.6% באוקטובר. מדד קייס-שילר עלה בחודש אוקטובר בשיעור שנתי של 5.03% לאחר עלייה של 5.21% בחודש קודם, זהו החודש השביעי ברציפות שבו נרשמה האטה בקצב עליית מחירי הבתים.

 

גוש האירו: סקירת הבנק המרכזי של הגוש, ה- ECB, הדגישה שצפויה להימשך ההאטה בצמיחת הגוש, והכלכלה הגלובלית, לאורך שנת 2019.

 

ישראל

הטלטלה בשוק ההון בישראל יובאה מהעולם, אך גם בישראל השוק מפנים שתהליך נרמול המדיניות המוניטרית, כולל גם התאמה של מחירי הנכסים הפיננסיים לריביות וסיכונים גבוהים יותר. אנו לא מזהים בשלב זה גורמי סיכון שמעידים את עלייה בהסתברות למיתון, או סיכונים גבוהים במיוחד של הסקטור העסקי בישראל. הצמיחה במשק אמנם האטה, אך נקודת הפתיחה היא של משק בתעסוקה מלאה, וריביות ריאליות שהן עדיין עמוק בטריטוריה שלילית. הסיכון העיקרי שנראה כרגע הוא שהטלטלה בשווקים, בעולם תזלוג גם לפעילות הריאלית, ועל רקע רמות החוב הגבוהות בעולם תביא לגל של משברי חוב במדינות שונות. ההסתברות לתרחיש הזה כנראה עלתה, אך צריכים לקרות עוד דברים בכדי שזה יתממש.

 

הפסדי ההון בשווקים ועליית מרווחי הסיכון עשויים להחריף את ההאטה בצמיחה בטווח הקצר. הגידול המהיר בצריכה בשנים האחרונות התבסס ברובו על גידול בהכנסות משקי הבית מעבודה, אך בחלקו גם מאפקט עושר שנבע מעליית ערך הנכסים הפיננסיים. אנו מעריכים כי הפגיעה בעושר עשויה בטווח הקצר להאט את הצריכה הפרטית, ובעיקר של מוצרי בני-קיימא ונסיעות לחו"ל. ירידת מחירי האג"ח הקונצרניות העלתה את מרווחי הסיכון של האג"ח לרמות גבוהות ביחס לשנים האחרונות. אנו מעריכים כי זה יביא לירידה בהנפקות החוב בטווח הקצר, וייקר את עלויות המימון עבור חלק מהחברות. גורם זה פועל אף הוא להאט את הצמיחה ברבעונים הקרובים.  אנו מעריכים כי מכלול הגורמים שצוינו פועלים כאמור להאט את הצמיחה ברבעונים הקרובים לרמה של 2.5% עד 3%.

 

הבחירות לכנסת יוקדמו לחודש אפריל – מבחינת התקציב זו התפתחות חיובית. שנת 2019 נפתחת עם תקציב מאושר, אבל עם מגמה של עלייה בגירעון התקציבי שעשויה להתעצם לאור ההאטה שאנו רואים בפעילות הכלכלית ברבעונים האחרונים. לממשלה החדשה שתקום, כשלפניה אופק של ארבע שנים, יהיה קל יותר לבצע התאמות, הן בצד ההוצאות והן בצד ההכנסות, ולייצב את הגירעון סביב רמה של 3% מהתוצר.

 

שוק המט"ח נותר רגוע ויציב – התנודתיות בשער החליפין הן בפועל והן זו הגלומה באופציות נותרה נמוכה מאוד. זו להערכתנו אינדיקציה נוספת לכך שהחששות הם יותר מהעולם ופחות מהשוק המקומי. בתקופות של risk off בשוקי ההון בעולם, ישראל נתפסת בדרך כלל כבטוחה יותר והשקל נוטה להתחזק. להערכתנו, פער הריבית הגבוה בין השקל לדולר, יוצר אלטרנטיבת השקעה לשקלים, כך שגם אם משקיעים מצמצמים את התיקים בחו"ל הם אינם ממהרים להמיר את הכסף לשקלים, ולכן השקל לא התחזק בשבוע החולף.

 

החשמל יתייקר בינואר רק ב- 2.9% והמים ב- 4.1%. הארנונה צפויה להתייקר אף היא בכ-2.5%. מדד המחירים לצרכן לחודש ינואר צפוי לרדת בשיעור של 0.2%, שהוא מתון ביחס לעונתיות של חודש זה. סביר להניח שהממשלה תנסה לבלום התייקרויות נוספות לפחות עד הבחירות. אנו צופים אינפלציה בשיעור של 1.3% בשנה הקרובה.

 

אתגר הנורמליזציה של המדיניות המוניטרית – נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, פתח בזה את נאומו בטקס המינוי. להערכתנו זה מאותת על כוונה להמשיך ולהעלות את הריבית באופן הדרגתי, ככל שזה יתאפשר מבחינת האינפלציה. הנגיד ציין גם ש"רצוי ששער החליפין יקבע ע"י כוחות השוק ללא צורך בהתערבות משמעותית בשוק מטבע החוץ". אנו מעריכים לכן כי המדיניות המוניטרית תיתן פחות משקל לשער החליפין בהחלטותיה, דבר שעשוי להאיץ את הנורמליזציה בריבית. ריבית בנק ישראל לא צפויה לעלות בהחלטה הקרובה בחודש ינואר, הן בשל הסמיכות להעלאה הקודמת והן בשל קרבת האינפלציה לגבול התחתון של היעד. ירידות השערים בשווקים מהוות אף הן שיקול ופועלות לדחיית העלאת הריבית הבאה. השווקים מגלמים עוד שתי העלאות ריבית במהלך שנת 2019 לרמה של 0.75%.