יום רביעי 01 אפריל 2020
לוח הפלגות
חיפוש הפלגות כללי
יש לבחור נמל בארץ
יש לבחור נמל בחו"ל
יצוא מהארץ
יבוא לארץ
Facebook

כלכלית בראשון - ירידה חדה בתשואות לטווחים הארוכים בעולם

הצמיחה ברבעון השני עמדה על 1.0%, אולם בנטרול השפעת המסים על היבוא הצמיחה הסתכמה ב-3.1%, בדומה לרבעון הראשון. הנתון זהה לציפיות המוקדמות, ואפשר לומר שהוא מציג תמונה חיובית יחסית של המשק.
20.08.19 / 10:00
כלכלית בראשון - ירידה חדה בתשואות לטווחים הארוכים בעולם
20.08.19
כלכלית בראשון - ירידה חדה בתשואות לטווחים הארוכים בעולם

בנק הפועלים – המחלקה הכלכלית

 

אנו צופים עתה אינפלציה בשיעור של 1.2% ב–12 החודשים הקרובים, זאת בהנחה ששער-החליפין יתייצב ברמתו הנוכחית, והעלאות המסים יתרמו 0.2 נקודות אחוז לאינפלציה.

המק"מ נסחר בשבוע האחרון מתחת לריבית בנק ישראל, ואפשר לפרש זאת כהסתברות שהשוק נותן להפחתת ריבית. בתרחיש המרכזי אנו מעריכים שהריבית לא תופחת, אלא תיוותר ברמתה תקופה ארוכה מאוד.

 

גלובלי

הצמיחה ברבעון השני עמדה על 1.0%, אולם בנטרול השפעת המסים על היבוא הצמיחה הסתכמה ב-3.1%, בדומה לרבעון הראשון. הנתון זהה לציפיות המוקדמות, ואפשר לומר שהוא מציג תמונה חיובית יחסית של המשק.

אנו צופים עתה אינפלציה בשיעור של 1.2% ב–12 החודשים הקרובים, זאת בהנחה ששער-החליפין יתייצב ברמתו הנוכחית, והעלאות המסים יתרמו 0.2 נקודות אחוז לאינפלציה.

אם תכנית המגירה של בנק ישראל כפי שפורסמה בתקשורת מדויקת, אז יש בה כדי להעיד להערכתנו על נכונות של הוועדה המוניטרית להפחית ריבית בתרחיש של ייסוף חד.

המק"מ נסחר בשבוע האחרון מתחת לריבית בנק ישראל, ואפשר לפרש זאת כהסתברות שהשוק נותן להפחתת ריבית. בתרחיש המרכזי אנו מעריכים שהריבית לא תופחת, אלא תיוותר ברמתה תקופה ארוכה מאוד.

 

כלכלה גלובלית

שבוע שלישי ברציפות של ירידות במדדי המניות העיקריים בעולם על רקע חששות להאטה חדה בצמיחה העולמית. מדד ה-S&P500 ירד בשבוע האחרון באחוז, ונמצא כ-6% מתחת לשיא של כל הזמנים שנרשם בשבוע האחרון של יולי. רמת התנודתיות נותרה גבוהה, כפי שזה בא לידי ביטוי במדד ה-VIX בין הגורמים שמשפיעים על התנודתיות בשווקים בולטים אי-הוודאות לגבי מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין, המצב המתוח בין סין להונג קונג, אי-הוודאות לגבי יישום הברקזיט, ואי-הוודאות הפוליטית בחלק ממדינות אירופה, כגון איטליה.

 

התשואה על אג"ח לשנתיים בארה"ב ירדה במהלך המסחר לרמה הנמוכה מזו של התשואה לעשר שנים ומבחינה היסטורית זוהי אינדיקציה חזקה למיתון. חוכמת ההמונים תרגמה את האיומים הפוליטיים (סכסוך הסחר בין ארה"ב לבין סין והדד -ליין המתקרב של הברקזיט), כמו גם מספר נתונים שמצביעים על רפיון קל בפעילות הכלכלית, לצפי לתגובה של הבנקים המרכזיים – כלומר להפחתות ריבית אגרסיביות. תשואת האג"ח לעשר שנים ירדה בשלב מסוים במהלך המסחר מתחת לזו של אג"ח לשנתיים בגלל שהשוק סבור שהריביות בטווח הארוך יהיו נמוכות באופן ניכר מהרמה הנוכחית של הריביות לטווחים הקצרים, זאת בזמן שהתשואה לשנתיים עדיין מושפעת מרמת ריבית הפד הנוכחית. האם גם הפעם יתברר שהשוק צודק? זה תלוי בגורמים הפוליטיים, אך גם בשאלה עד כמה הציבור מאמין לציפיות הנגזרות משוק האג"ח. אם העסקים יכנסו למגננה, כי זה מה שנדרש מהם לפני מיתון, אזי תחזית השוק תתברר ככזו שמגשימה את עצמה. אם קובעי המדיניות רוצים להימנע ממיתון הם צריכים לשכנע אותנו לא להאמין לקורלציה ההיסטורית הזו. הפחתות ריבית מהירות זו אפשרות אחת, הן יכולות לספק אופטימיות לשווקים, ואז אולי נראה את התשואה לשנתיים יורדת מתחת לזו של העשר שנים. אלה שאליה וקוץ בה, הורדות ריבית מהירות יכולות גם להעיד על חששות של הפד ממיתון, ולהביא לירידה נוספת גם בחלק הארוך של העקום.

בינתיים הנתונים ממשיכים להיות חיוביים והכלכלה האמריקנית לא קרובה למיתון. המכירות הקמעונאיות עלו ב-1% בחודש יולי, העלייה החדה בארבעת החודשים האחרונים, מדד האופטימיות של העסקים הקטנים של ה-NFIB עלה בחודש יולי, וכך גם מדד אמון יזמי הבנייה של ה- NAHB  גם האינפלציה לא בדיוק נמוכה – בשנה האחרונה מדד המחירים לצרכן עלה בארה"ב בשיעור של 2.2%. המדד שהפד בוחן (CORE PCE) עלה בשיעור נמוך יותר  (1.6%), ומבחינה זו זה מאפשר לפד מרחב תמרון רחב. הנתונים הטובים יחסית מעלים את הסברה שאולי הפרשנות הרווחת לפיה ההסתברות למיתון גדולה היא מוגזמת. יתכן ששוקי האג"ח מושפעים מגורמים כמו התערבות הבנקים המרכזיים בשוק האג"ח ומלחמת המטבעות, והירידה החדה בתשואות לטווחים הושפעה יותר מגורמים אלו.

איתותים לא אחידים במלחמת הסחר בין ארה"ב לסין. הנשיא טראמפ הפתיע בשבוע האחרון בהודעתו שתאריך הטלת מכס בשיעור של 10% על מוצרים מסוימים יידחה מתחילת ספטמבר עד לאמצע דצמבר, במטרה לא להכביד על הצרכנים בארה"ב בתקופת החגים של סוף השנה האזרחית. בתגובה, בכירים מסין הצהירו שממילא התכנית של הטלת מכסים חדשים ע"י הנשיא טראמפ מהווה חריגה מההסכם וההבנות שהושגו בין נשיאי ארה"ב וסין במסגרת ועידת ה-G20 האחרונה ביפן. עם זאת, הסינים הביעו נכונות להמשיך בשיחות הסחר הדו-צדדיות.

 

אם כבר חששות ממיתון, אז אירופה היא החוליה החלשה בשרשרת.  שיעור צמיחת התמ"ג בגוש ברבעון השני הגיע רק ל- 0.8%. הכלכלה הגדולה בגוש, גרמניה, רשמה ירידת תוצר של 0.3% ברבעון השני. שיעורי הצמיחה של ספרד, צרפת, ואיטליה באותו הרבעון היו 2.0%, 1.0%, ו–0.1% בהתאמה. בנוסף לכך, חלה ירידה של 1.6% בייצור התעשייתי של כלל מדינות הגוש בחודש יוני. ככל הנראה, מלחמת הסחר משפיעה גם על הסחר בין המדינות המרכיבות את גוש האירו. היקף הסחר בין מדינות הגוש ירד ב-6.6% בחודש יוני השנה יחסית לחודש המקביל אשתקד.

סין: קובעי המדיניות הודיעו על הכנת תכנית להמרצת הפעילות והגדלת ההכנסה הפנויה של משקי בית ב-2020. זאת, על רקע ההאטה בצמיחה ובאינדיקטורים רבים שהושפעו ממלחמת הסחר. בחודש יולי, המכירות הקמעונאיות עלו ב-7.6% מול יולי אשתקד, נמוך מהתחזית של 8.6%. הייצור התעשייתי עלה ב-4.8%, השיעור שנתי הנמוך ביותר מ-2002.

 

ישראל

הצמיחה ברבעון השני עמדה על 1.0%, אולם בנטרול השפעת המסים על היבוא הצמיחה הסתכמה ב-3.1%, בדומה לרבעון הראשון. הנתון זהה לציפיות המוקדמות, ואפשר לומר שהוא מציג תמונה חיובית יחסית של המשק. אם בוחנים את כל המחצית הראשונה של השנה לעומת קודמתה, רואים צריכה פרטית שעולה בקצב שנתי של 4.4%, השקעה בנכסים קבועים ב-7.3% ויצוא ב-2.8%. שיעורי צמיחה של 3% משקפים להערכתנו את הפוטנציאל של המשק, וכל עוד זו תהיה הצמיחה סביר שנראה את שיעור האבטלה מתייצב ברמה נמוכה, וכן לחצים לעליות שכר.

 

מדד המחירים לצרכן ירד ביולי ב-0.3%, ושיעור האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים ירד לרמה של 0.5% בלבד, זאת לעומת שיעור שנתי של 1.5% בו היינו לפני חודשיים. השפעת הייסוף בשער השקל מול סל המטבעות הייתה בולטת בחודש זה בסעיפים כמו תחבורה וריהוט וציוד לבית. סעיף הדיור (מחירי שכ"ד) עלה בשיעור של 0.4%, וב-2.2% בשנה האחרונה. התנודתיות החודשית במדדי המחירים גבוהה, והיא צפויה להמשיך להיות כזו בשנה הקרובה בין השאר כתוצאה מצפי לעליית מסים ועלייה בתנודתיות שער החליפין. האינפלציה בשנה הקרובה צפויה להיות מושפעת במידה רבה מצעדי הממשלה, וכפי שזה נראה כעת רוב הסיכויים שהמסים יועלו בשנה הבאה. אנו צופים עתה אינפלציה בשיעור של 1.2% ב–12 החודשים הקרובים, זאת בהנחה ששער-החליפין יתייצב ברמתו הנוכחית, והעלאות המסים יתרמו 0.2 נקודות אחוז לאינפלציה.