יום שישי 24 מאי 2019
לוח הפלגות
חיפוש הפלגות כללי
יש לבחור נמל בארץ
יש לבחור נמל בחו"ל
יצוא מהארץ
יבוא לארץ
Facebook

כלכלית בראשון: השווקים נצבעו ירוק לקראת טו-בשבט

הירידה ביצוא התעשייתי נבלמה בחודש דצמבר ומנהלי הרכש צופים שיפור בענף בחודשים הקרובים
21.01.19 / 09:52
כלכלית בראשון: השווקים נצבעו ירוק לקראת טו-בשבט
21.01.19
כלכלית בראשון: השווקים נצבעו ירוק לקראת טו-בשבט

בנק הפועלים: יחידת המחקר - האגף לייעוץ השקעות ומוצרים פיננסיים

אנו מותירים את תחזית האינפלציה לשנה הקרובה ברמה של 1.3%, לאור הגירעון הגדול בתקציב והצורך לבצע התאמות לאחר הבחירות

לאור המסר שעלה מהחלטת הריבית של בנק ישראל, והאינפלציה שהייתה נמוכה מהתחזיות, אנו מעריכים עתה שהריבית תעלה רק פעם אחת השנה לשיעור של 0.5%

 

כלכלה גלובלית

שנת 2019 נפתחה במגמה חיובית בשווקים הפיננסיים. מדד המניות הגלובלי רשם עלייה דולרית של 6.4%, בהובלה של ארה"ב והשווקים המתעוררים. התנודתיות הגלומה בשווקים ירדה, וכן מרווחי הסיכון של איגרות החוב הקונצרניות. התשואה לטווח של עשר שנים בארה"ב עלתה מעט לרמה של 2.8%, ועקום התשואות האמריקני מעט פחות שטוח עתה. תקופות מיתון הן במידה רבה תוצאה של הפסיכולוגיה של המשקיעים בשווקים. ניתן לומר עתה שהמשקיעים פחות פסימיים היום מאשר בחודש דצמבר, וזה לכשעצמו מקטין את הסיכויים לתפנית שלילית בשנת 2019. מה השפיע על ציפיות המשקיעים בשבועיים האלו? קשה לשים את האצבע על התפתחות ספציפית, לעיתים די בחדשה חיובית אחת, על מנת לשנות מומנטום. אולי הנאום של יו"ר הפד, בו ציין שמדיניות הריבית צפויה להיות 'סבלנית', וכי הפד אינו כבול לתחזיות של חברי הפד, תרמה לשינוי האווירה, שכן השווקים עברו לתמחר אי-שינוי בריבית השנה. גורם שני בכיוון החיובי הוא ההתקדמות המסתמנת בשיחות הסחר בין ארה"ב לבין סין. על פי דיווחי בלומברג מהשבוע האחרון, סין מוכנה להתחייב להגדיל את יבוא הסחורות שלה מארה"ב בסך של כטריליון דולר עד לשנת 2024, במטרה לצמצם, ואף לאפס אם אפשר, את העודף בחשבון המסחרי שלה מול ארה"ב. במקביל, שר האוצר האמריקני הצביע על האפשרות להפחתת מכסים על חלק מהיבוא מסין. סבב השיחות הבא בין הצדדים יתקיים בסוף החודש. התוצאות הטובות יחסית עד כה בדוחות של החברות האמריקניות לגבי הרבעון האחרון של 2018 תרמו אף הן לאווירה המעט יותר אופטימית. על פי ההערכות, הרבעון הנ"ל יהיה, ככל הנראה, הרבעון החמישי ברציפות בו צמיחת הרווח של החברות הוא ברמה דו-ספרתית.

 

למרות ההתפתחויות החיוביות, צפויים עוד אתגרים רבים במהלך השנה, וגם השווקים עדיין מאותתים על סיכון גבוה. כלכלני ג'י-פי מורגן עדיין מעריכים שהשווקים מגלמים הסתברות של 50% למיתון בשנה הקרובה, ולא חסרים טריגרים שיכולים לשנות את המגמה. לאחר עשור של צמיחה מהירה ניכרת האטה בשיעורי הצמיחה בעולם, הברקזיט בבריטניה נראה רחוק מפתרון וסין עדיין מהווה גורם סיכון שקשה לאמוד אותו.

ארה"ב - האם ההשבתה החלקית הממושכת של הממשל תתחיל להעיב על המשק והשווקים בארה"ב? ייתכן ויש כבר סימנים לפגיעה מסוימת של ההשבתה על חלקים של הכלכלה האמריקנית. נזכיר שמדובר בהשבתה של חלק מהפעילויות במהלך 30 הימים האחרונים, שהופכים אותה לארוכה ביותר בהיסטוריה האמריקנית. מדד אמון הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן רשם בינואר ירידה חדה לרמה של 90.7 נקודות מרמה של 98.3 נקודות בחודש דצמבר. סנטימנט הצרכנים נראה כיום נמוך משמעותית משיא כל הזמנים של 101.4 נקודות שנרשם במרץ 2018. אמנם מדד הייצור התעשייתי רשם עלייה של 0.3% בדצמבר האחרון, אך סקרים שונים כגון האמפייר והפילי מצביעים על ירידה בייצור התעשייתי בינואר. ספר הבז' שהתפרסם בשבוע שעבר מצביע על האטה מסוימת בכלכלת ארה"ב. רוב המחוזות ציינו כי הייצור הורחב אך צמיחתו האטה, ובייחוד בענפי הרכב והאנרגיה. סקר הקבלנים (מדד ה- NAHB) עלה בחודש ינואר בשתי נקודות ל- 58 נקודות, לאחר שבדצמבר האחרון נרשם המדד הנמוך ביותר בשלושת השנים האחרונות (56 נקודות).

 

מדד המחירים ליצרן (PPI) ירד בחודש דצמבר ב-0.2% לעומת החודש הקודם, כאשר התחזית הייתה לירידה מתונה יותר של 0.1%. ברמה שנתית המדד עלה ב- 2.5%. מדד הליבה, שאינו כולל את מחירי המזון והאנרגיה, ירד בדצמבר ב-0.1% לעומת החודש הקודם, ירידה ראשונה מזה שנה וברמה שנתית עלה ב- 2.7%.

 

גוש האירו – כלכלת גרמניה צמחה על פי ההערכות ב-2018 בשיעור 1.5% (לעומת 2.2% ב- 2017), הקצב האיטי ביותר מזה חמש שנים. עיקר החולשה כעת היא בענפי תעשיית הרכב וביצוא. עם זאת, שוק העבודה ממשיך לקיים מצב של תעסוקה מלאה ועליות בשכר העבודה, ואלה תומכים בצריכה הפרטית כמנוע העיקרי של הצמיחה.

אין שינוי בסביבת האינפלציה בגוש האירו. נתוני מדד המחירים לצרכן לחודש דצמבר הצביעו על אינפלציה שנתית של 1.6% במדד הכולל, ושל 1.0% במדד הליבה.

 

בריטניה - שוקי ההון והמטבע בבריטניה הגיבו באדישות יחסית לטלטלות הפוליטיות סביב הברקזיט. מצד אחד, הפרלמנט הבריטי דחה ברוב גדול את הצעת ראש הממשלה לנוסח הסכם ההיפרדות מהאיחוד האירופי. מאידך, מיי שרדה את הצבעת אי-האמון של האופוזיציה בפרלמנט. ככל הנראה, פניה של מנהיגת בריטניה הן כעת לבקשה דחיית מועד ביצוע היציאה של בריטניה מהאיחוד האירופי למועד מאוחר יותר מה- 29 באפריל, ובמקביל להגעה להסכמות על טיוטת הסכם ברקזיט חדשה מול הגורמים הרלבנטיים בבריטניה ובאיחוד האירופי. למרות אי-הוודאות והטלטלות הפוליטיות, המטבע והשווקים הבריטיים שמרו על יציבות יחסית.

 

סין - תקוות להמרצת הצמיחה באמצעות חבילת צעדים ע"י הממשלה והבנק המרכזי. ההאטה בסביבת הצמיחה הכלכלית, בין היתר על רקע אי-הוודאות בקשר למלחמת סחר עם ארה"ב, באה לידי ביטוי בנתוני הסחר הבינלאומי שפורסמו בשבוע שעבר. נתוני דצמבר האחרון הצביעו על ירידה שנתית של  4.4% ביצוא מסין, ושל 7.6% ביבוא מסין. זאת בהשוואה לקונצנזוס התחזיות שהעריך שמספרים אלה יהיו בתחום החיובי. נתונים מפתיעים אלה בעוצמתם החריפו את הדאגה של קובעי המדיניות למצב המשק בהמשך, והציפיות עתה הן לנקיטת חבילה רחבה מאד של צעדים פיסקליים ומוניטריים להמרצת הפעילות והצמיחה של הכלכלה. סביר להניח שלהאטת הצמיחה יש גם חלק בשאיפת מנהיגי סין לקדם את השיחות עם האמריקנים בנושאי הסחר.

ישראל

מדד המחירים לחודש דצמבר שפורסם בשבוע שעבר מחדד את הדילמה של הבנק המרכזי. האינפלציה מסרבת להרים ראש, ועליית המדד בשנה האחרונה נמוכה מאחוז אחד, שהוא הגבול התחתון של היעד. בהחלטת הריבית האחרונה בנק ישראל ציין שהוא מכוון את האינפלציה למרכז היעד. אמירה זו ציננה מאוד את הציפיות לעליית הריבית. האינפלציה היא היעד המרכזי של בנק ישראל, אך כשנקבע יעד האינפלציה איש לא העריך שיהיו חמש שנים של אינפלציה הנמוכה מהיעד, בד בבד עם צמיחה שבנק ישראל סבור שהיא גבוהה מהפוטנציאל ארוך הטווח. מדיניות מוניטרית שמטרתה לייצב אינפלציה ברמה מסוימת בוחנת בכל החלטה את השינוי בריבית, אך נותנת משקל נמוך לגובה הריבית עצמה. כך יוצא שאנו נמצאים בריבית ריאלית שלילית מזו תקופה ארוכה. אפשר לתאר זאת אחרת, אם הריבית הייתה עומדת ערב ההחלטה האחרונה על אחוז אחד במקום על 0.25%, סביר להניח שהייתה מתקבלת אותה החלטה, שהיא לא לשנות את הריבית. לכאורה, האינפלציה הנמוכה מאפשרת מדיניות מרחיבה, ובכלל זה ריבית ריאלית שלילית, וזה טוב לפעילות הכלכלית. לאורך זמן זה יוצר עיוותים במחירים היחסיים ועשוי גם לגרום לעליות מחירים ספקולטיביות בענפים שונים. האם זה מקרי שחברות אמריקניות מצאו את ישראל כמקום זול לגיוס כספים? כנראה שלא, במשק צומח עם שיעורי חיסכון גבוהים, החסכונות מחפשים אפיקי השקעה, ותיאבון הסיכון עולה כשהכסף נשחק ריאלית.

 

הירידה ביצוא התעשייתי נבלמה בחודש דצמבר ומנהלי הרכש צופים שיפור בענף בחודשים הקרובים. היצוא ללא יהלומים עלה בניכוי עונתיות ב- 2.3% לעומת חודש נובמבר, אם כי יש לציין שהמגמה בחודשים האחרונים היא של ירידה ביצוא, וגם בחודש החולף בחלק גדול מהתעשיות נמשכה ההתכווצות. שני נתונים עשויים להצביע על תפנית חיובית בענף התעשייה – מדד מנהלי הרכש עלה בחודש דצמבר לרמה גבוהה של 57 נקודות ונתוני סחר החוץ מצביעים על עלייה ניכרת ביבוא חומרי גלם.

 

הלמ"ס עדכנה מעט כלפי מעלה את נתוני הצמיחה ברבעון השני והשלישי של 2018. הצמיחה בכל רבעון עודכנה ב- 0.2 נקודות אחוז כלפי מעלה, כך שהרבעון השני עומד עתה על 0.6% והשלישי על 2.3% (רבעון לעומת קודמו במונחים שנתיים). גם לאחר העדכון הנתונים מראים על האטה ניכרת בצמיחה בשני רבעונים אלו ואנו מעריכים כי גם ברבעון השלישי הצמיחה הייתה נמוכה משיעור של 3.0%.

 

שנת 2018 הסתיימה עם עלייה של 0.8% במדד המחירים לצרכן. לסעיף הירקות והפירות הייתה השנה השפעה משמעותית על המדד, הסעיף עלה בשיעור של 12.4%, לאחר ירידה של 3.8% בשנת 2017. שני סעיפים נוספים שהשפיעו השנה על עליית המדד היו שירותי דיור בבעלות הדיירים שעלה בשיעור של 1.9% והוצאות על נסיעות לחו“ל וטיסות בארץ שעלו בשיעור של 5.7%. רמת האינפלציה הנמוכה השנה הושפעה מעלייה ברמת התחרותיות במשק, ובכלל זה המכירות המקוונות שהשפיעו על מחירי ההלבשה וההנעלה וריהוט וציוד לבית. עליית השכר במשק הביאה להתייקרות של מחירי שירותים שונים, וכנראה גם השפיעה על מחירי המזון, אבל בדיעבד ניתן לומר שהשפעתה הייתה נמוכה מהמצופה. האינפלציה בשנת 2019 תושפע מהמשך עליית השכר במשק, ומהתייקרויות צפויות במחירים של מוצרים שמחירם מפוקח כמו חשמל, מים, ארנונה ואולי גם חלק ממוצרי המזון. אנו מניחים שהממשלה תיאלץ לבצע קיצוץ נרחב לאחר הבחירות, ואין להוציא מכלל אפשרות העלאת מסים עקיפים, אם כי אלו לא יהיו בעדיפות ראשונה. תחזית האינפלציה שלנו לשנת 2019 עומדת על 1.3%.

 

המועצה המוניטרית ציינה בהודעת הריבית שהמדיניות תתמוך בתהליך שבסופו האינפלציה תתייצב בסביבת מרכז תחום היעד. עד עתה ההכוונה הייתה 'התבססות האינפלציה ביעד' ולאו דווקא במרכז היעד, שהוא אינפלציה שנתית של 2%. זה עדיין לא אומר שהריבית לא תעלה עד שנגיע לאינפלציה של 2%, אך זה מרחיק את העלאת הריבית הבאה, לעת בה סביבת האינפלציה תהיה קרובה ל-1.5%, וזה לא צפוי לקרות במחצית הראשונה של השנה. לאור המדד האחרון שהיה נמוך מהצפוי, מגמת הייסוף בשער החליפין, וסימנים להאטה בצמיחה, אנו מעריכים עתה שהריבית תעלה רק פעם אחת השנה לשיעור של 0.5%.