יום חמישי 20 פברואר 2020
לוח הפלגות
חיפוש הפלגות כללי
יש לבחור נמל בארץ
יש לבחור נמל בחו"ל
יצוא מהארץ
יבוא לארץ
Facebook

כלכלית בראשון: המשק הישראלי ממתין לבחירות

בהיעדר תקציב מדינה מאושר לשנה הבאה, הממשלה תפעל לפי התקציב הנוכחי. להערכתנו המשמעות של זה היא מדיניות תקציבית מרסנת, האטה של השקעות בתשתיות ואי-קידום רפורמות חיוניות.
16.12.19 / 11:16
כלכלית בראשון: המשק הישראלי ממתין לבחירות
16.12.19
כלכלית בראשון: המשק הישראלי ממתין לבחירות

בנק הפועלים – המחלקה הכלכלית

 

נתוני סחר חוץ לחודש נובמבר הצביעו על עלייה ביבוא מוצרי צריכה, חומרי גלם ומוצרי השקעה. מנגד נמשכה מגמת הירידה ביצוא הסחורות.

בנק ישראל ממשיך לרכוש מט"ח ומעביר מסר לשוק שלא יהסס לרכוש מט"ח גם בהיקפים נוספים של 3-5 מיליארד דולר, בכדי לקזז את השפעת כניסת המט"ח לישראל בעקבות ההצטרפות למדד ה-WGBI.

 

כלכלה גלובלית

שני מוקדי אי-ודאות פוליטית בעולם עשו צעד גדול לקראת פתרון בסוף השבוע האחרון, והשווקים הגיבו בשיאים חדשים. ארה"ב וסין הגיעו לסיכום ראשוני לגבי הפרק הראשון בהסכם הסחר ביניהן, ותוצאות הבחירות באנגליה מבטיחות יציבות שלטונית והתקדמות לקראת גיבוש הסכם הברקזיט מול האיחוד האירופי. בשבוע האחרון, מדדי המניות המובילים בארה"ב הגיעו לרמות שיא חדשות. בנוסף לאלה, מסתמן שבשנה הקרובה צפויה יציבות בריביות הבנקים המרכזיים המובילים בעולם, ובראשם הפד. התפתחויות אלה צפויות להקטין את אי-הוודאות של המשקיעים, לפחות בטווח הקצר, ובכך מהוות גורמי תמיכה בשווקים. מנגד, יש שיגידו שהשווקים עלו בשנה האחרונה בציפייה לחדשות הטובות האלו, ועתה יש פחות חדשות טובות באופק. מכל מקום, האירוע המרכזי, שהוא כנראה הבחירות בארה"ב, עדיין לפנינו ועד אז יהיו לנו עוד הרבה ציוצים בטוויטר, עם חדשות טובות לשווקים.

מלחמת הסחר - לקראת חתימה על הפרק הראשון. על פי הפרסומים, סין תתחייב לייבא כל שנה מארה"ב מוצרים חקלאיים בערך של 40 מיליארד דולר, המהווים תוספת של כ-16 מיליארד דולר לעומת היבוא השנתי של מוצרים אלה כיום. סעיף זה עשוי לפגוע במדינות אחרות מהן סין מייבאת כיום, ובמידה מסוימת הוא נוגד את עקרונות סחר החופשי. סין גם צפויה להתחייב להידוק הפיקוח על שמירת זכויות הקניין הרוחני. ארה"ב מצידה, תתחייב שלא להעלות את המכס על יבוא שווה ערך ל- 156 מיליארד דולר מסין, וכן תוריד בחזרה ל-7.5% את שיעור המכסים שהועלו בספטמבר האחרון ל-15% על סחורות בערך של 120 מיליארד דולר. למרות ההתפתחות החיובית, חשוב לזכור שמדובר בפרק הראשון של מה שמתוכנן להיות הסכם סחר בין שתי המדינות, והדרך להסכם סחר כולל עדיין רחוקה מאד. אנו מעריכים שהמתיחות בין הצדדים תימשך על רקע המאבק על הדומיננטיות הכלכלית והטכנולוגית בעולם. ההסכם שייחתם כנראה בינואר אינו מתייחס לכל הסוגיות שיוצרות מתיחות גדולה בין המדינות.

 

הפד מאותת שהורדות הריבית בארה"ב הגיעו לסיומן. הפד השאיר בשבוע שעבר, כצפוי, את הריבית ללא שינוי ברמה של 1.50%-1.75%. יו"ר הפד, ג'רום פאוול, ציין שהן כלכלת ארה"ב והן מדיניות הפד נמצאות ב"מקום טוב". המסר שעולה מהפד הוא שהריבית תיוותר בטווח הקרוב ללא שינוי, אלא אם כן יהיו שינויים מהותיים במצבה של הכלכלה. פאוול גם ציין כי בפד צופים שמצבו הטוב של שוק העבודה יימשך גם בשנים הבאות. ירידת ריבית אינה נראית באופק התכנון של חברי הפד. למעשה אף חבר פד אינו צופה הפחתת ריבית - 13 חברים סבורים שהריבית תיוותר ללא שינוי עד סוף 2020, ו-4 חברים צופים שהריבית תעלה ברבע אחוז. בכדי לאזן את הדברים פאוול הדגיש גם את החשיבות של יעד האינפלציה הסימטרי של 2%, ואת הבעייתיות של אינפלציה שנמוכה בעקביות מיעד זה. בשוק האג"ח לעומת זאת, הציפיות להפחתת ריבית נותרו בקירוב ללא שינוי, והשוק צופה בהסתברות של כ-55% הורדת ריבית בספטמבר 2020.

 

גם בגוש האירו לא צפוי שינוי בריבית בחודשים הקרובים. הבנק המרכזי של אירופה הותיר את הריבית ללא שינוי, והריבית על הפיקדונות נותרה ברמה שלילית של 0.5%. זוהי החלטת הריבית הראשונה של כריסטין לגארד כיו"ר הבנק המרכזי של אירופה. הבנק המרכזי עדכן את תחזיות הצמיחה של גוש האירו ל- 1.1% ב- 2020 ול-1.4% לשנים 2021-2022. לגארד הדגישה שניכר שיפור מסוים בחלק מסקרי המשקיעים והעסקים, לדוגמת מדד הסנטיקס לפעילות הכלכלית שעלה לרמתו הגבוהה מאז מאי השנה, אולם שיפור זה טרם בא לידי ביטוי בנתונים בפועל.

 

ניצחון מוחץ למפלגת השלטון השמרנית בבריטניה. היה זה הניצחון הגדול מאז שנת 1987, כאשר מפלגתו של ראש הממשלה בוריס ג'ונסון קיבלה רוב גדול של 365 מושבים בפרלמנט הבריטי (לעומת 203 למפלגת הלייבור). תוצאות הבחירות יאפשרו ככל הנראה לבריטניה לצאת מהאיחוד האירופי עד סוף חודש ינואר הקרוב. עם זאת, יהיה צורך במשא ומתן לא פשוט מול הנציגים של האיחוד האירופי מבריסל בנוגע לפרטים המדויקים של היחסים החדשים בין שני הצדדים. תוצאות הבחירות הביאו להתחזקות של 1.3% בפאונד הבריטי מול דולר ארה"ב והוא השלים התחזקות של כ-11% לעומת השפל שנרשם באוגוסט.

 

הבנק המרכזי השוויצרי השאיר את הריבית שלילית ללא שינוי. חלק מהאנליסטים חזו הפחתת ריבית, שעומדת על 0.75%-, לשלילית עוד יותר, כדרך של הבנק המרכזי להתמודד עם עוצמת המטבע המקומי. עם זאת הריבית כאמור נותרה ללא שינוי.

 

סין: השווקים מגיבים בחיוב להתפתחויות בהסכם הסחר, לפעילות הכלכלית זה ייקח עוד זמן. מדד מנהלי הרכש של התעשייה נמצא במגמת שיפור ועלה בנובמבר לרמה של 51.8 נקודות. מפלגת השלטון סיימה שלושה ימי דיונים לקראת גיבוש התוכנית הכלכלית לשנים הקרובות. ככל הנראה, יעד צמיחת התמ"ג לשנה הקרובה יעמוד על 6%.

 

ישראל

הכנסת הצביעה לפיזורה, וסיבוב שלישי של בחירות צפוי להתקיים בתחילת חודש מרץ 2020. בהיעדר תקציב מדינה מאושר לשנה הבאה, הממשלה תפעל לפי התקציב הנוכחי. להערכתנו המשמעות של זה היא מדיניות תקציבית מרסנת, האטה של השקעות בתשתיות ואי-קידום רפורמות חיוניות. ההקפדה על צד ההוצאות תשמור על רמת גירעון יציבה – כ-4% מהתוצר. העלאות המסים ידחו אף הם למחצית השנייה של השנה. בינתיים המשק צומח בקרבת 3%, שוק העבודה הדוק ומבחינת חברות דירוג האשראי, אי-היציבות הפוליטית בישראל בשנה האחרונה היא אומנם גורם סיכון, אך היא לא ייחודית לישראל בתקופה הזו. סביר להניח שדירוג האשראי יוותר ללא שינוי, או שאולי תפחת תחזית הדירוג בלבד, זאת בציפייה שהממשלה שתקום תבצע התאמות פיסקאליות.

 

נתוני סחר חוץ לחודש נובמבר הצביעו על עלייה ביבוא מוצרי צריכה, חומרי גלם ומוצרי השקעה. מנגד נמשכה מגמת הירידה ביצוא הסחורות. יצוא הסחורות מישראל לא גדל בחמש השנים האחרונות, זאת על אף שהסחר העולמי בסחורות גדל בשנים אלו בכ-15% במצטבר. הפער בין הגידול בסחר העולמי לקיפאון ביצוא הסחורות של ישראל הושפע להערכתנו מהייסוף הריאלי בשער השקל. אפשר לומר שהגידול המהיר ביצוא השירותים וירידת יבוא מוצרי האנרגיה בעקבות המעבר לגז טבעי, 'דחקו החוצה' את יצוא הסחורות.

בנק ישראל ממשיך לרכוש מט"ח ומעביר מסר לשוק שלא יהסס לרכוש מט"ח גם בהיקפים נוספים של 3-5 מיליארד דולר, בכדי לקזז את השפעת כניסת המט"ח לישראל בעקבות ההצטרפות למדד ה-WGBI. בינתיים השקל מגלה עוצמה מול רכישות המט"ח הגדולות של בנק ישראל. אנו נוטים לייחס חלק מהיצעי המט"ח למשקיעים מוסדיים, שנוטים למכור מט"ח בזמן עליות שערים בחו"ל - בחודשים ספטמבר-אוקטובר מכרו המוסדיים מט"ח בהיקף של 1.4 מיליארד דולר. פרוטוקול החלטת הריבית האחרון מגלה שרק חבר אחד בוועדה תמך בהורדת ריבית החודש, כלומר אחד החברים שתמך בהפחתה בחודש הקודם שינה את דעתו. רוב החברים בוועדה מעריכים עתה שתנועות ההון אל המשק וממנו החוצה אינם תלויים בריבית, ולכן המדיניות מתמקדת עתה ברכישות המט"ח. אנו ממשיכים להעריך כי אם לחצי הייסוף ימשכו, יגבר הלחץ על בנק ישראל להשתמש גם בכלי הריבית, ובמהלך 2020 תופחת הריבית פעם אחת לרמה של 0.1%.