יום שבת 17 אוגוסט 2019
לוח הפלגות
חיפוש הפלגות כללי
יש לבחור נמל בארץ
יש לבחור נמל בחו"ל
יצוא מהארץ
יבוא לארץ
Facebook

כלכלית בראשון - המוסדיים צמצמו חשיפה למט"ח והביאו לייסוף

הירידה בחשיפת המוסדיים למט"ח היא אחד הגורמים המשמעותיים שהביאו, להערכתנו, לייסוף החד בשער השקל בתקופה זו.
29.07.19 / 09:45
כלכלית בראשון - המוסדיים צמצמו חשיפה למט"ח והביאו לייסוף
29.07.19
כלכלית בראשון - המוסדיים צמצמו חשיפה למט"ח והביאו לייסוף

בנק הפועלים – המחלקה הכלכלית

 

אנו מעריכים כי הצמיחה האטה ברבעון השני, אולי בהשפעת הסביבה העולמית, ואולי גם בשל אי-הוודאות הפוליטית בישראל.

הירידה בחשיפת המוסדיים למט"ח היא אחד הגורמים המשמעותיים שהביאו, להערכתנו, לייסוף החד בשער השקל בתקופה זו.

תחת ההנחות ששער החליפין יתייצב, ותרומת המסים העקיפים תהיה כ-0.2% למדד המחירים, אנו צופים אינפלציה של 1.3% ב-12 החודשים הקרובים.

בנק ישראל העביר מסר שהריבית בישראל יכולה לנוע בכיוון הפוך מזה של מדינות אחרות בעולם, אבל מדד המחירים הנמוך של חודש יוני, והתגברות הציפיות להפחתת ריבית בארה"ב, לא יאפשרו זאת בחודשים הקרובים.

לאור הפחתות הריבית בחו"ל וחוזקו של השקל, לא נראה שהריבית בישראל יכולה לעלות באופן ניכר. התחזית שלנו היא לעליית ריבית אחת בסוף הרבעון הראשון של 2020.

 

כלכלה גלובלית

הסכם הסחר בין סין לבין ארה"ב מתעכב, ויש כאלו שסבורים שלא יהיו הסכמות לפני הבחירות בארה"ב ב- 2020. יחסים מתוחים גם בין ארה"ב לבין אירופה, על רקע הכוונה למסות את החברות האמריקניות בעלות הפעילות הבינלאומית. הפסימיות בקרב העסקים החלה להתבטא גם בנתונים, באירופה בעיקר. הלחץ על הבנקים המרכזיים לפעול ולהקדים תרופה למכה הולך וגדל. לא ברור עד כמה כלי הריבית יעיל במצב בו ההאטה היא תוצאה של נסיבות פוליטיות ומבניות, אבל השווקים לא מותירים לבנקים המרכזיים הרבה ברירות. מחירי הנכסים הפיננסיים שואבים אופטימיות מההפחתות הצפויות בריבית, ומדוחות כספיים שעדיין משקפים מצב כלכלי טוב.

 

קרן המטבע הבינלאומית הורידה, בפעם השנייה השנה, את תחזיות הצמיחה הגלובליות, כאשר עיקר ההפחתה הפעם היא למשקים המתעוררים. בקרן ציינו את ההחרפה במלחמת הסחר בין ארה"ב לסין, את אי-הוודאות בנוגע לברקזיט ואת העלייה במתיחות הגיאו-פוליטית כגורמים להפחתת תחזיות הצמיחה. תחזיות הצמיחה לכלכלה הגלובלית לשנים 2019-2020 הופחתו ב-0.1% לקצב צמיחה של 3.2% ו-3.5% בהתאמה, זאת לעומת צמיחה של 3.6% ב-2018. המשקים המפותחים צפויים לצמוח ב-1.9% והמתעוררים ב-4.1%, לעומת 4.4% בתחזית קודמת. מבין המשקים בהם שיעור הצמיחה השנה ירשום ירידה ניכרת יחסית לשנה שעברה נמצאים גרמניה ואיטליה, עם צמיחה של 0.7% ו-0.1% בהתאמה

ארה"ב: "לפי הספרים" אין צורך בהורדת ריבית - צמיחה של 2.1% ברבעון השני ואינפלציה של 1.8% (רבעון במונחים שנתיים). התוצר עלה ברבעון השני בשיעור שנתי של 2.1%, מעל לתחזיות שצפו צמיחה של כ-1.8%. ברקע להפתעה החיובית בלט הגידול המהיר של 4.3% בהוצאה לצריכה פרטית, זאת לאחר שברבעון הראשון היא גדלה בשיעור של 1.1% בלבד. מאידך, הירידה בשיעור הצמיחה מרמה של 3.1% ברבעון הראשון שיקפה בעיקר ירידה ביצוא ובהשקעות הריאליות. מדד הליבה של ההוצאה הפרטית (Core PCE) עלה ברבעון השני ברמה שנתית של 1.8%, רמה שקרובה ליעד האינפלציה של הפד. החוזים העתידיים צופים ירידת ריבית בסוף החודש בהסתברות של 100%, ואפילו 19% להפחתה של 0.5%. המסר של הפד הוא שהפחתת ריבית, אם תהיה היא בעיקר כדי להתמודד עם אי-הוודאות. רוב הסיכויים שהבנק המרכזי לא 'יאכזב' את השווקים ואכן יפחית ריבית בסוף החודש. השווקים צופים תהליך מתמשך של הפחתת ריבית, שאינו תואם כרגע את הנתונים בפועל. אנו מעריכים כי הפד ינסה למתן את הציפיות האלו, בכדי שאלו לא יכבלו אותו בהחלטות הבאות.

 

הנתונים השוטפים מצביעים קצב צמיחה דומה לזה של הרבעון השני גם בהמשך השנה. אומדן לחודש יוני להזמנת מוצרים בני קיימא הצביע על עלייה של 2.0%, וללא כלי רכב על עלייה של 1.2%. הנתונים משוק הנדל"ן מוסיפים להצביע על תמונה לא אחידה. מכירות בתים קיימים ירדו ביוני בשיעור של 1.7% ורמתם לעומת יוני אשתקד נמוכה ב-2.2%, עם זאת במכירות בתים חדשים נרשמה ביוני עלייה של 7.0% ורמתם ביוני גבוהה ב-4.5% לעומת אשתקד.

ירידה בסיכון למשבר פיסקלי בארה"ב השנה: הושג הסכם בין הנשיא טראמפ לקונגרס לגבי הנושאים התקציביים שהיו במחלוקת. תקרת החוב הממשלתי ותקרת הוצאות הממשלה היו עלולים להביא להשבתה מחודשת של חלק מפעילות הממשל האמריקני. ההסכם שהושג בשבוע האחרון מבטיח דחייה של בעיית תקרת החוב לשנתיים הקרובות, וכן את העלאת התקרה של ההוצאות הממשלתיות. עתה נותר להבטיח מבחינת הממשל שלא יאוחר מתחילת אוקטובר השנה יושגו הסכמות פוליטיות לגבי תקציב המדינה לשנת 2020. בטווח הקצר אלה חדשות מרגיעות מבחינת המשקיעים אך מדובר במדיניות פיסקלית מאד מרחיבה של ממשל טראמפ, שתגדיל את נטל החוב הממשלתי בטווח הבינוני והארוך.

 

הבנק המרכזי האירופי הותיר את הריבית ללא שינוי אך אותת כי תיתכן הורדת ריבית בקרוב. בבנק המרכזי אמרו שהריבית תישאר ברמתה הנוכחית או ברמה נמוכה יותר לפחות עד המחצית השנייה של 2020. בהודעה גם נאמר שייתכנו צעדים מרחיבים נוספים, כשהכוונה היא להחזרתה של תוכנית רכישות האג"ח שהסתיימה רק לפני מספר חודשים. במסיבת העיתונאים שלאחר הודעת הריבית ציין נשיא הבנק המרכזי האירופי, דראגי, כי הנתונים האחרונים והסקרים ממשיכים לאותת על האטה בצמיחה בהמשך השנה, בעיקר בשל חולשה בענף הייצור בגוש האירו. דראגי גם ציין שהשיפור בשוק העבודה נמשך, אך שלחצי עליות השכר עדיין לא תורגמו לעלייה באינפלציה.

 

גוש האירו: עלייה בסיכונים לצמיחה בגוש האירו. סקרי אמון העסקים ובהם מדד מנהלי הרכש מוסיפים להצביע על האטה בצמיחה בגוש האירו, בעיקר בגרמניה ובאיטליה. אומדן ראשוני למדד מנהלי הרכש של גוש האירו לחודש יולי ירד לרמה של 46.4 נקודות, המצביעה על התכווצות בפעילות התעשייתית, והמדד המשולב ירד לרמה של 51.5 נקודות. בגרמניה ירד מדד מנהלי הרכש למגזר התעשייה לרמת שפל של 43.1 נקודות, בדומה לרמה שנרשמה בתקופת המיתון בשנת 2012. המדד לפעילות בענף השירותים עדיין מצביע על התרחבות ברמה גבוהה יחסית של 55.4 נקודות.

 

ראש ממשלה חדש בבריטניה - לאורך זמן? בוריס ג'ונסון מהמפלגה השמרנית בבריטניה הושבע בשבוע שעבר כראש הממשלה החדש של בריטניה במקומה של תרזה מיי שהתפטרה בסוף חודש מאי מתפקידה בעקבות כישלונה להעביר את הסכם הברקזיט בפרלמנט הבריטי. לשמרנים אין רוב בפרלמנט וגם נאמנותם של מספר חברים במפלגתו מוטלת בספק, כך שייתכן שבקרוב לא יהיה מנוס מבחירות חוזרות בממלכה הבריטית.

 

טורקיה: הורדת ריבית חדה מהצפוי. נגיד הבנק המרכזי החדש (הקודם פוטר ע"י ארדואן) הוריד את הריבית ב-4.25 נקודות אחוז לשיעור של 19.75%, הפחתה כמעט כפולה מהערכות המוקדמות. זוהי הורדת הריבית החדה ביותר מאז 2002, והראשונה מאז שנת 2016. טורקיה נקטה מדיניות שמבחינה כלכלית לפחות אמורה לייצב את חוסר האיזון במצב מאזן התשלומים שלה. הגירעון בחשבון השוטף פחת, זאת במחיר של מיתון, ועלייה בסיכון הפיננסי. הריבית הגיעה לרמות כה גבוהות גם בשל הסיכון הפוליטי הגבוה של טורקיה. במצב זה קשה לדעת מה הריבית האופטימאלית, שמצד אחד לא תביא לבריחת הון מחודשת, אך מנגד שלא תכביד על הכלכלה. בסופו של דבר זה משחק מול הציפיות של המשקיעים והצורך לשמור על אמונם. בינתיים הלירה הטורקית שומרת על יציבות ואפילו התחזקה מעט לאחר הפחתת הריבית.

 

ישראל

פעילות כלכלית –  הנתונים שפורסמו בשבוע החולף ממשיכים להצביע על היחלשות מסוימת: מגמת ירידה ביצוא השירותים ובמספר לינות התיירים, וקצב גידול איטי של הפדיון בענפי המשק. הייצור התעשייתי עלה אמנם, אך זאת בעיקר תרומה של תעשיות ההיי-טק. אנו מעריכים כי הצמיחה האטה ברבעון השני, אולי בהשפעת הסביבה העולמית, ואולי גם בשל אי-הוודאות הפוליטית בישראל. שוק העבודה עדיין הדוק, מה שמרמז שהצמיחה לא נמוכה בהרבה, אם בכלל, מהפוטנציאל שלה.

אינפלציה – מדד המחירים לחודש יוני הפתיע במידה רבה את השחקנים בשוק וכן את בנק ישראל. האינפלציה השנתית נפלה משיעור של 1.5% לשיעור של 0.8%. מחירי הפירות והירקות מסבירים את רוב הירידה באינפלציה השנתית, ואם היינו מנטרלים את סעיף זה היינו מקבלים אינפלציה שירדה משיעור שנתי של 1.1% ל-0.9%. השקל התחזק בתקופה זו מול סל המטבעות בשיעור של כ-4.5%, וזה גרע להערכתנו כ-0.3% מהאינפלציה. אנו מעריכים לכן כי סביבת האינפלציה (בנטרול הייסוף) עומדת עתה על רמה של כ-1.2% לשנה. הייסוף בשער השקל הביא ליציבות במחירי המוצרים הסחירים במדד המחירים לצרכן, בעוד שמחירי המוצרים הלא סחירים עלו בשנה האחרונה בשיעור של 1.4% (גם הם הושפעו מעט משער החליפין - סעיפים כמו נסיעות לחו"ל לדוגמה). בתחזית האינפלציה יש להתחשב בשני גורמים נוספים שידועים בשלב זה: 1. הייסוף של החודשים האחרונים עדיין פועל להוזלות מחירים. 2. סביר להניח שיועלו מיסים עקיפים לאחר שתוקם ממשלה. תחת ההנחות ששער החליפין יתייצב, ותרומת המסים העקיפים תהיה כ-0.2% למדד המחירים, אנו צופים אינפלציה של 1.3% ב-12 החודשים הקרובים.

 

מדוע צמצמו המוסדיים את החשיפה שלהם למט"ח? בנובמבר 2018 הגיעה חשיפת המוסדיים (ללא חברות ביטוח מבטיחות תשואה) למט"ח לשיעור שיא של כ-18% מסך הנכסים שלהם. שיעור זה ירד בחודש מאי 2019 ל-16.5%. להערכתנו הירידה בחשיפת המוסדיים למט"ח היא אחד הגורמים המשמעותיים שהביאו לייסוף החד בשער השקל בתקופה זו. הגופים המוסדיים בחרו לצמצם את החשיפה למט"ח בתקופה שמחירי המניות בחו"ל שברו שיאים, כלומר הם הגדילו את פעילות גידורי המטבע שלהם. הסבר אפשרי לכך יכול להיות הצטמצמות פערי הריבית בין ישראל לארה"ב, לאור עליית ריבית בנק ישראל בסוף 2018 והצפי לירידת ריבית הפד. פערי ריבית נמוכים מקטינים את עלויות גידור המט"ח. יחד עם זאת הירידה בפער הריביות לא הייתה כזו משמעותית, וקשה לנו לראות שהיא לבדה מסבירה את השינוי בחשיפה. יתכן שהגופים המוסדיים פרשו את הסיטואציה (וצדקו במבחן התוצאה) בה בנק ישראל מדיר רגליו מהתערבות בשוק המט"ח, וצפי עתידי לירידה בפערי הריביות, כהתגברות הסיכון לייסוף בשער השקל. הפרשנות הזו הייתה בסופו של דבר תחזית שהגשימה עצמה – ככל שמכרו יותר מט"ח, גבר הייסוף.

 

ריבית – בנק ישראל העביר מסר שהריבית בישראל יכולה לנוע בכיוון הפוך מזה של מדינות אחרות בעולם, אבל מדד המחירים הנמוך של חודש יוני, והתגברות הציפיות להפחתת ריבית בארה"ב, לא יאפשרו זאת בחודשים הקרובים. מדיניות הריבית של בנק ישראל מוכוונת מאוד לאינפלציה בטווח הקצר, והאינפלציה לעומת זאת, פחות רגישה מבעבר לגורמים כמו פעילות כלכלית או ריבית. כך יוצא שהפתעה אחת במדד המחירים לצרכן משנה מאוד את תחזית הריבית, גם אם יתר המשתנים נותרו ללא שינוי. בכדי שהריבית תעלה עוד השנה, אנו צריכים לראות הפתעה כלפי מעלה באינפלציה. זה לא תרחיש בלתי אפשרי, לאור התנודתיות החודשית הגבוהה במחירים, אבל זה לא התרחיש הסביר. בכל מקרה לאור הפחתות הריבית בחו"ל וחוזקו של השקל, לא נראה שהריבית יכולה לעלות באופן ניכר. התחזית שלנו היא לעליית ריבית אחת בסוף הרבעון הראשון של 2020.