יום ראשון 19 ינואר 2020
לוח הפלגות
חיפוש הפלגות כללי
יש לבחור נמל בארץ
יש לבחור נמל בחו"ל
יצוא מהארץ
יבוא לארץ
Facebook

כלכלית בראשון: המוסדיים המשיכו למכור מט"ח

על פי תחזיות משרד האוצר הגירעון השנה צפוי להתקרב ל-4% תוצר. הממשלה החדשה שתקום תיאלץ לבצע קיצוץ מידי בהוצאות והעלאת מסים. התמהיל יהיה תלוי בהרכב הקואליציה ויציבותה.
13.01.20 / 08:38
כלכלית בראשון: המוסדיים המשיכו למכור מט"ח
13.01.20
כלכלית בראשון: המוסדיים המשיכו למכור מט"ח

בנק הפועלים – המחלקה הכלכלית

 

על פי תחזיות משרד האוצר הגירעון השנה צפוי להתקרב ל-4% תוצר. הממשלה החדשה שתקום תיאלץ לבצע קיצוץ מידי בהוצאות והעלאת מסים. התמהיל יהיה תלוי בהרכב הקואליציה ויציבותה. תוצאות ההנפקה האחרונה של האוצר בחו"ל מצביעות על כך שהגירעון לא השפיע עד כה על תפיסת הסיכון של מדינת ישראל.

ריבית בנק ישראל נותרה ברמה של 0.25%. בנק ישראל מעדיף בשלב זה למקד את המדיניות המוניטרית ברכישות מט"ח ולא בהפחתת ריבית, אך אינו שולל הפחתת ריבית, בעיקר אם נראה האטה בצמיחה. אנו מעריכים שהריבית תיוותר יציבה בחודשים הקרובים, עם אפשרות להפחתת ריבית לרמה של 0.1% באמצע השנה, זאת אם נראה לחצים גוברים לייסוף בשער החליפין.

בנק ישראל רכש בחודש דצמבר מט"ח בהיקף של 2.3 מיליארד דולר, בהמשך לרכישות של 1.2 מיליארד בחודש הקודם. נגיד בנק ישראל ציין שלהערכתם חלק מהייסוף מקורו בגורמים פיננסיים. אנו סבורים שהגורמים הפיננסיים הם המשקיעים המוסדיים – קופות הגמל והפנסיה.

 

כלכלה גלובלית

החששות מהסלמה במצב הביטחוני בין ארה"ב לבין איראן שככו ושוקי המניות בעולם שבו לעלות. השווקים לא הגיבו בחומרה גם בעת שהתמונה הייתה פחות בהירה, וטרם נודע שמתקפת הנגד לא באמת נועדה לפגוע. מחיר הנפט, שהיה אולי המשתנה היחידי שכן הגיב, שב לרדת ל-65 דולר לחבית. המשקיעים  ממוקדים בריביות המאוד נמוכות, תאבון הסיכון הוא גבוה, וכל עוד הצמיחה היא סבירה מחירי הנכסים הפיננסיים ממשיכים לטפס. עלייה של האינפלציה הייתה יכולה לצנן מעט את האופטימיות של המשקיעים, אבל לעת עתה, גם אם האינפלציה באירופה עלתה מעט, היא עדיין לא מספיק גבוהה בכדי שהבנק המרכזי האירופאי יעלה ריבית.

השבוע צפוי להיחתם השלב הראשון בהסכם הסחר בין ארה"ב לסין, שלאחריו יעברו בוודאי לדבר על הפרק השני בהסכם. המשלחת הסינית, כשבראשה סגן ראש ממשלת סין, צפויה להגיע מחר לארה"ב, כשמועד החתימה הצפוי הוא ב-15 בינואר. על פי טיוטת ההסכם שפורסמה, טראמפ הסכים להשעות תוכניות להטלת מכסים חדשים על סחורות סיניות מיובאות, ולהוריד כמה מהמכסים הקיימים, בעוד סין הסכימה להגדיל את יבוא מוצרי החקלאות האמריקנים. הנשיא טראמפ כבר ציין שבכוונתו לצאת לסין לאחר חתימת השלב הראשון, על מנת להתחיל במשא ומתן בנוגע לשלב השני של ההסכם. 

 

שנת 2020 נפתחת עם יותר ודאות פוליטית וזו משפיעה על תוצאות סקרי הציפיות. מדד מנהלי הרכש הגלובלי הכולל (תעשייה ושירותים) של חברת ג'יי פי מורגן עלה בדצמבר האחרון לרמה של 51.7 נקודות, הרמה הגבוהה ביותר בשמונת החודשים האחרונים. אינדיקטור זה מאותת על שיפור בפעילות הגלובלית לקראת סוף שנת 2019, שיפור שכלל את סעיפי ההזמנות החדשות, התעסוקה, והסנטימנט העסקי. הסחר הבינלאומי עדיין מהווה נקודת חולשה.

 

ארה"ב: נמשך הגידול הנאה במספר המועסקים בחודשים האחרונים. תוספת המשרות החודשית הממוצעת בחצי השנה האחרונה עומדת על 189 אלף משרות. בחודש דצמבר נוספו 145 אלף משרות, כ-15 אלף פחות מקונצנזוס התחזיות. שיעור האבטלה נותר ללא שינוי ברמה נמוכה של 3.5%. השכר לשעת עבודה עלה בשיעור נמוך מהצפוי, וקצב הגידול בו האט ל-2.9% ברמה שנתית לעומת רמה של 3.4% בתחילת 2019. סך הנתונים לשוק העבודה מציגים תמונה חיובית ואנו מעריכים שדוח התעסוקה האחרון לא צפוי לשנות את מדיניות הפד בחודשים הקרובים.

 

ירידה בציפיות להפחתת ריבית בארה"ב לקראת סוף השנה. שוק האג"ח מתמחר הסתברות של 60% להפחתת ריבית הפד עד סוף 2020 לרמה של 1.5%. (ירידה קלה מהסתברות של כ-66% בשבוע שעבר). כל עוד האינפלציה לא מרימה ראש, הסיכוי שהפד יפחית בכל זאת את הריבית פעם אחת הוא גבוה, בייחוד לקראת הבחירות בארה"ב אז צפוי הממשל להפעיל לחץ על הפד לשוב ולהפחית את הריבית.

 

גוש האירו: שיפור קל בפעילות ועלייה בשיעור האינפלציה. מדד מנהלי הרכש הכולל (תעשייה ושירותים) עלה בדצמבר האחרון לרמה של 50.9 נקודות, רמה המצביעה על התרחבות בפעילות. העלייה בענפי השירותים (לרמה של 52.8 נקודות) קיזזה את הירידה שנרשמה בענף התעשייה. מדד הסנטיקס לאמון המשקיעים רשם בינואר עלייה חדה לרמתו הגבוהה ביותר מאז סוף 2018. מדד המחירים לצרכן עלה בדצמבר בשיעור של 0.3% כך שהאינפלציה השנתית ב-2019 הסתכמה ב-1.3%. אינפלציית הליבה רשמה עלייה שנתית דומה - השיעור הגבוה מאז אפריל 2015. רמת האינפלציה הזו מפחיתה את הסיכוי שנראה הפחתת ריבית נוספת באירופה, אך היא עדיין אינה תומכת בעליית ריבית השנה.

ישראל

חטיבת המחקר בבנק ישראל צופה שהצמיחה השנה תעמוד על 2.9%. ההאטה בצמיחה מיוחסת למדיניות הפיסקלית המרסנת. יצוא הגז הטבעי צפוי לתרום כ-0.3% לתוצר. המשק הישראלי מציג עד כה נתונים טובים, והשפעות אי-היציבות הפוליטית לא באה לידי ביטוי באמון הצרכנים שנותר ברמה גבוהה. בהינתן שמרבית שנת 2020 תנוהל ללא תקציב מדינה מאושר, ושהצמיחה העולמית האטה במעט, צמיחה של כ-3%, היא עדיין חיובית ותומכת ביציבות בשוק העבודה.

 

הגירעון התקציבי הסתכם ב-2019 ב-3.7% מהתוצר. ניתן לראות שהאוצר הצליח לעצור את צד ההוצאות בתקציב במהלך המחצית השנייה של השנה. הגידול המצטבר בהוצאות עמד בחודש יולי על 8.5% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, ובסוף השנה שיעור זה ירד ל-6.3% בלבד. האוצר מציג היום לממשלה תחזית להתפתחות הגירעון בשנתיים הקרובות, ולפיה הגירעון צפוי להתקרב כבר השנה ל-4% תוצר. הממשלה החדשה שתקום תיאלץ לבצע קיצוץ מידי בהוצאות והעלאת מסים. התמהיל יהיה תלוי בהרכב הקואליציה ויציבותה. הגירעון הגבוה אינו משפיע על מחיר גיוס ההון של האוצר. האוצר הנפיק בשבוע שעבר שלושה מיליארד דולר בחו"ל לטווחים של 10 ו-30 שנים. המרווח של האיגרת לעשר שנים היה פחות מ-70 נקודות בסיס לעומת איגרת מקבילה של ממשלת ארה"ב. כלומר, הגירעון לא השפיע עד כה על תפיסת הסיכון של מדינת ישראל.

 

 

ריבית בנק ישראל נותרה ברמה של 0.25%. הודעת הריבית הדגישה אמנם את הירידה באינפלציה, וכן את הערכתם שהאינפלציה השנתית תיוותר נמוכה לפחות עד חודש יוני (מדד יוני ירד בשנה שעברה ב-0.6%). יחד עם זאת, נראה שבשלב זה בנק ישראל מעדיף למקד את המדיניות ברכישות מט"ח ולא בהפחתת ריבית. במסיבת העיתונאים נשאל הנגיד לגבי האפשרות להפחתת ריבית ותשובתו הייתה שזו קיימת, בעיקר אם נראה האטה בצמיחה. אנו מעריכים שהריבית תיוותר יציבה בחודשים הקרובים, עם אפשרות להפחתת ריבית לרמה של 0.1% באמצע השנה, זאת אם נראה לחצים גוברים לייסוף בשער החליפין.

 

בנק ישראל רכש בחודש דצמבר מט"ח בהיקף של 2.3 מיליארד דולר, בהמשך לרכישות של 1.2 מיליארד בחודש הקודם. נגיד בנק ישראל ציין שלהערכתם חלק מהייסוף מקורו בגורמים פיננסיים. אנו סבורים שהגורמים הפיננסיים הם המשקיעים המוסדיים – קופות הגמל והפנסיה. מתחילת שנת 2019 עד חודש נובמבר הם מכרו מט"ח (חלק בפעולות גידור) בהיקף של 5.9 מיליארד דולר. מכירת המט"ח של גופים אלו נובעת מעליות השערים החדות בשוקי ההון בעולם, שהעלו את שווי השקעותיהם מעבר לים, ובכדי לצמצם את חשיפתם לשער-החליפין הם מוכרים מט"ח דרך פעילות גידור. אם נראה ירידות במחירי המניות בעולם, סביר שאותם משקיעים מוסדיים ירכשו מט"ח.