יום חמישי 25 אפריל 2019
לוח הפלגות
חיפוש הפלגות כללי
יש לבחור נמל בארץ
יש לבחור נמל בחו"ל
יצוא מהארץ
יבוא לארץ
Facebook

כלכלית בראשון - הייסוף בשער השקל מעכב את עליית הריבית

הרכב הממשלה החדשה צפוי להיות דומה לזה של הממשלה הקודמת, וקיים סיכוי גבוה ששר האוצר יישאר בתפקידו. המדיניות הכלכלית אמורה לכן להיות דומה לזו של ארבע השנים האחרונות, כלומר התמקדות בהפחתת יוקר המחייה.
15.04.19 / 09:56
כלכלית בראשון - הייסוף בשער השקל מעכב את עליית הריבית
15.04.19
כלכלית בראשון - הייסוף בשער השקל מעכב את עליית הריבית

בנק הפועלים: יחידת המחקר - האגף לייעוץ השקעות ומוצרים פיננסיים

 

הרכב הממשלה החדשה צפוי להיות דומה לזה של הממשלה הקודמת, וקיים סיכוי גבוה ששר האוצר יישאר בתפקידו. המדיניות הכלכלית אמורה לכן להיות דומה לזו של ארבע השנים האחרונות, כלומר התמקדות בהפחתת יוקר המחייה. יחד עם זאת, לפחות בטווח הקצר המדיניות תנסה לבלום את העלייה בגירעון התקציבי

נתוני החודשיים הראשונים של השנה מצביעים על שיפור מסוים בצמיחה ברבעון הראשון לעומת המחצית השנייה של 2018, זאת בניגוד למרבית הכלכלות המפותחות בתקופה זו

נתוני צמיחה גבוהים, עלייה במחירי הנפט ל- 71 דולר לחבית ומדיניות פיסקאלית מרחיבה, כל אלו פועלים לעלייה באינפלציה. הייסוף בשער השקל הוא הגורם היחיד שמצנן את האינפלציה כעת

רמת הריבית אינה נמצאת באזור הנוחות של הבנק המרכזי. עקום התשואות הריאלי נמצא ברמה שלילית עד לטווח של שמונה שנים, זאת במשק שנמצא בתעסוקה מלאה. אנו מעריכים לכן כי בנק ישראל יעלה את הריבית באחת מההחלטות הקרובות, זאת בהנחה שלא נראה ייסוף חד בשער השקל

 

כלכלה גלובלית

הנתונים בארה"ב ובסין במגמת שיפור, מדד ה- VIX ירד ל- 12 נקודות, הרמה הנמוכה ביותר מתחילת השנה, אך עקום התשואות האמריקני ממשיך להיות בעל שיפוע שלילי בחלקו הקצר – התשואה לחמש שנים נמוכה מהתשואה לשנה. באירופה, הנתונים הרבה פחות טובים, אבל העקום הגרמני הוא נורמלי (התשואות עולות עם הזמן). קיים חשש בשוק, שמקורו בניסיון העבר, שעקום תשואות הפוך כמו זה שבארה"ב מאותת על עלייה בהסתברות למיתון. אם כבר עלייה בסיכויים למיתון, מדוע שוקי המניות לא משקפים את זה? אולי השווקים לא באמת חוששים ממיתון, אלא מעריכים כי הנסיבות הגלובליות, מצדיקות ריביות נמוכות. הקשר בין האינפלציה לשכר ניתק ואין לזה הסברים טובים עד כה, אז אולי ריבית שיווי המשקל אמורה להיות נמוכה בלי קשר למצב הכלכלה, ושוקי האג"ח מתרגמים את זה לעקום הפוך.

 

קרן המטבע הבינלאומית הפחיתה את תחזית הצמיחה לשנה הנוכחית, מדובר בעדכון התחזיות השלישי בחצי שנה האחרונה. התחזית לשיעור הצמיחה של התמ"ג הגלובלי הופחתה מ- 3.5% ל- 3.3%. תחזית הצמיחה של ארה"ב הופחתה ל- 2.3% ושל גוש האירו ל- 1.3%. הגורמים העיקריים שהודגשו בהסברים לעדכון כלפי מטה היו אי-הוודאות לגבי הסכם הסחר בין ארה"ב לבין סין, הפגיעה בסחר הבינלאומי המלווה אליה, וההשלכות של אלו על המשק הסיני. 

שיחות הסחר בין ארה"ב לסין עדיין נמשכות - בשבוע האחרון, שר האוצר האמריקני מסר שיש התקדמות סבירה בפרטי ההסכם ובמנגנוני אכיפתו. במקביל, ניכרת עלייה במתחים בין ארה"ב לאיחוד האירופי לאחר שארגון הסחר הבינלאומי, WTO, הכריז שהסובסידיות שניתנו לחברת Airbus פגעו בכלכלת ארה"ב. בתגובה לכך, הממשל האמריקני שוקל הטלת מכסים על יבוא של 11 מיליארד דולר מאירופה. כפי שנראה בגרף למטה, שיעורי הגידול של היצוא באירופה, ארה"ב וסין ירדו באופן חד בשנה האחרונה.

ארה"ב – הנתונים מעורבים. הצמיחה כנראה האטה ברבעון הראשון, אך היא לא נמוכה בהרבה מ- 2%. מדד הסנטימנט של ארגון ה- NFIB עלה בחודש מרץ לרמה של 101.8 נקודות. עם זאת, נזכיר שמדד זה היה ברמת ה- 108.8 נקודות בחודש אוגוסט אשתקד. ההזמנות למפעלי תעשייה ירדו בחודש פברואר ב- 0.5%, בהתאם לתחזית. מדד בטחון הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן ירד בחודש אפריל לרמה של 96.9 נקודות לעומת רמה של 98.4 נקודות בחודש הקודם. אינפלציית הליבה נותרה יציבה בחודש מרץ ברמה של 2.0%. נתוני שוק העבודה שפורסמו בשבוע שעבר היו טובים, עליית השכר בשנה האחרונה הגיעה ל- 3.2%. אלו עדיין לא מצליחים להעלות את האינפלציה מעבר ליעד של הפד. הסבר אפשרי הוא שהציפיות לאינפלציה נותרו נמוכות ואלו מונעות מהאינפלציה בפועל לעלות. מכל מקום, התייצבות האינפלציה מחזקת את העמדה 'הסבלנית' של הפד.

 

הבנק המרכזי האירופי (ECB) במסר 'יוני' לשווקים. הנתונים בגרמניה ובאיטליה ממשיכים להדאיג. קרן המטבע הבינלאומית צופה צמיחה אפסית באיטליה וצמיחה של 0.8% בלבד בגרמניה. המסר של הבנק המרכזי היה שהריבית תיוותר ברמתה תקופה ארוכה יותר (לפחות עד סוף השנה), ובפגישות הקרובות יפורטו התנאים בהם יחלו ההלוואות של הבנק המרכזי לבנקים המסחריים (TLTRO-III). התקופה הארוכה בה ריבית הפיקדונות היא שלילית פוגעת בבנקים המסחריים, והבנק המרכזי שוקל שינוי בכלי של ריבית הפיקדונות על מנת למזער פגיעה זו (ריבית מדורגת בהפקדות לדוגמה).

 

בריטניה - המועד החדש לביצוע הברקזיט נדחה ל- 31 באוקטובר. האיחוד האירופי קיבל את בקשת בריטניה להארכת הדדליין. משמעות ההחלטה היא שתקופת אי-הוודאות תימשך, וכך גם הפגיעה האפשרית בהשקעות הריאליות בבריטניה.

 

סין - עלייה חדה ביצוא. הנתונים האחרונים מצביעים על עלייה חדה ומפתיעה ביצוא מסין בחודש מרץ, בשיעור של 14.2% יחסית לאותו החודש אשתקד. לגבי היבוא, חלה ירידה של 7.6% יחסית לשנה הקודמת. האינפלציה השנתית עלתה לרמה של 2.3% בחודש מרץ מרמה של 1.5% בחודש פברואר.

 

 ישראל

 

הרכב הממשלה החדשה צפוי להיות דומה לזה של הממשלה הקודמת, וקיים סיכוי גבוה ששר האוצר יישאר בתפקידו. המדיניות הכלכלית אמורה לכן להיות דומה לזו של ארבע השנים האחרונות, כלומר התמקדות בהפחתת יוקר המחייה. יחד עם זאת, לפחות בטווח הקצר המדיניות תנסה לבלום את העלייה בגירעון התקציבי. רמת הגירעון בה אנו נמצאים עתה – 3.4% מהתמ"ג, מהווה עדיין מספר שאפשר לחיות עמו, ולכן סביר שעליות המסים יידחו מעט. בסופו של דבר אנו סבורים שהגירעון התקציבי הוא מבני, כלומר בשלב מסוים יהיה צורך לצמצם בהוצאות או להעלות מסים, לקראת תקציב 2020.

 

נתוני החודשים הראשונים של השנה מצביעים על שיפור מסוים בצמיחה ברבעון הראשון לעומת המחצית השנייה של 2018, זאת בניגוד למרבית הכלכלות המפותחות בתקופה זו. אנו מעריכים כי שילוב של מדיניות מוניטארית ופיסקאלית מרחיבה מעודדות את הצמיחה. ניכרת עלייה ביצוא התעשייתי, בתיירות הנכנסת, מדד אמון הצרכנים יציב בקרבת השיא ונתוני הצריכה הפרטית מראים על המשך עלייה, אם כי בקצב מעט איטי יותר. בנק ישראל הנמיך מעט את  תחזית הצמיחה ל- 2019 לשיעור של 3.2%, שעדיין תואם את פוטנציאל הצמיחה של המשק.

 

מדד אמון הצרכנים נותר יציב בחודש מרץ. רמת המדד יציבה בשנה האחרונה, בקרבת השיא, והיא תומכת בהמשך התרחבות של הצריכה הפרטית. הרמה הגבוהה של אמון הצרכנים הושפעה להערכתנו מעליות השערים החדות בשוקי המניות ברבעון הראשון של השנה, ומהמצב הטוב של שוק העבודה בכלל ועליית השכר הממוצע בפרט. האינדיקטורים לצריכה הפרטית שפרסמה הלמ"ס בחודש האחרון הם עדיין חיוביים, אם כי חלקם מצביעים על האטה מסוימת בקצב גידול הצריכה. כך לדוגמא, המכירות בכרטיסי האשראי גדלו בחודשים דצמבר-פברואר בשיעור שנתי של 5.4%, לעומת 7.9% בשלושת החודשים הקודמים. המכירות ברשתות השיווק ירדו בחודשים אלו בשיעור שנתי של 1.5%, לעומת יציבות בשלושת החודשים הקודמים. יש לזכור שנתונים אלו הושפעו משינויים בהרגלי הצריכה – עלייה ברכישות המקוונות ועלייה בצריכה של ישראלים בחו"ל.

 

מספר משרות השכיר ירד מעט בחודש ינואר 2019 לעומת החודש הקודם, ושיעור הגידול השנתי (לעומת ינואר 2018) הואט ל- 1.3%. נתון זה מודד מספר משרות ולא מספר שכירים, ולא מן הנמנע שהקרבה לתעסוקה גורמת לעובדים שעבדו ביותר ממשרה אחת, להתמקד עתה במשרה אחת. סקר כוח-אדם, שמודד את מספר המועסקים ולא את מספר המשרות מצביע על גידול של 1.9% בשנה האחרונה (נתון אחרון לחודש פברואר), נתון גבוה שמעיד על שוק עבודה הדוק. קצב עליית השכר הואט בחצי השנה האחרונה לשיעור שנתי של 1.7%. שכר המינימום עודכן לאחרונה בינואר 2018, וככל שמתרחקים ממועד העדכון, סביר שעליית השכר תהיה מתונה יותר. ב- 12 החודשים האחרונים עלה בשכר בשיעור גבוה של 3.4%.

 

אינפלציה – נתוני צמיחה גבוהים, עלייה במחירי הנפט ל- 71 דולר לחבית ומדיניות פיסקאלית מרחיבה, כל אלו פועלים לעלייה באינפלציה. הייסוף בשער השקל הוא הגורם היחיד שמצנן את האינפלציה כעת. בטווח של החודשים הקרובים, הממשלה יכולה לדחות העלאות מסים, ולאפשר לגירעון לחרוג מהיעד. מדיניות זו מעודדת אינפלציה גבוהה במועד מאוחר יותר. מנגד, העלאות מסים עקיפים מעלה את המחירים בטווח הקצר, וממתנת את האינפלציה בטווח הארוך יותר. הצפיות לאינפלציה עלו לכל הטווחים, לשנה הראשונה הן עומדות עתה על כ- 1.3%, ולתקופה של חמש שנים הן מגיעות ל- 1.7%. מבחינת השווקים האינפלציה כבר חזרה לתחום היעד. אנו צופים אינפלציה של 1.5% ב- 12 החודשים הקרובים, כשבתרחישים מסוימים של עליית מסים עקיפים היא עשויה גם להיות גבוהה יותר.

 

ריבית בנק ישראל – בנק ישראל השאיר את הריבית החודש ללא שינוי ברמה של 0.25%, וכמו כן נותרה ההכוונה לפיה תוואי העלאת הריבית יתמוך בתהליך שבסופו האינפלציה תתייצב בסביבת מרכז תחום היעד. הודעת הריבית הדגישה שהייסוף בשער השקל עשוי לעכב את עליות הריבית. חטיבת המחקר של בנק ישראל צופה שהריבית תעלה לרמה של 0.5% לקראת סוף הרבעון השלישי של השנה, ועוד שתי העלאות ריבית במהלך 2020. סביבת האינפלציה של המשק צפויה להתייצב להערכתנו ברמה שנתית של כ- 1.5%. רמה זו מאפשרת העלאת ריבית, אך היא עדיין לא מהווה איום על יעד האינפלציה, ולכן היא לא דוחקת בבנק ישראל להעלות ריבית. רמת הריבית עצמה אינה נמצאת באזור הנוחות של הבנק המרכזי. עקום התשואות הריאלי נמצא ברמה שלילית עד לטווח של שמונה שנים, זאת במשק שנמצא בתעסוקה מלאה. אנו מעריכים לכן כי בנק ישראל יעלה את הריבית באחת מההחלטות הקרובות, זאת בהנחה שלא נראה ייסוף חד בשער השקל. בהינתן שהריבית בארה"ב ובאירופה לא צפויות לעלות השנה, קשה לראות את הריבית בישראל עולה בקצב מהיר.