יום שלישי 19 מרץ 2019
לוח הפלגות
חיפוש הפלגות כללי
יש לבחור נמל בארץ
יש לבחור נמל בחו"ל
יצוא מהארץ
יבוא לארץ
Facebook

כלכלית בראשון - הגירעון התקציבי עלה לשיעור של 3.5% מהתמ"ג

האינפלציה צפויה לעלות במחצית השנייה של השנה בעקבות התפוגגות השפעת הייסוף, התייקרות מחירי המזון וככל הנראה גם עליית מסים
11.03.19 / 09:26
כלכלית בראשון - הגירעון התקציבי עלה לשיעור של 3.5% מהתמ"ג
11.03.19
כלכלית בראשון - הגירעון התקציבי עלה לשיעור של 3.5% מהתמ"ג

בנק הפועלים: יחידת המחקר - האגף לייעוץ השקעות ומוצרים פיננסיים

הגירעון התקציבי עלה בחודש פברואר לשיעור של 3.5% מהתוצר ב- 12 החודשים האחרונים. התרחיש שנראה לנו סביר בשלב זה הוא שהממשלה שתקום תוביל מהלך של קיצוץ והעלאת מסים בסדר גודל של כ- 10 מיליארד שקל לשנה, בעיקר על מנת לעמוד ביעד של 2020. כיון שנהיה כבר באמצע השנה, הגירעון התקציבי יחרוג השנה מהיעד ויגיע לכ- 3.5% מהתוצר

בכדי שהגירעון התקציבי ישפיע על התשואות הוא צריך לחצות רף מסוים מבלי שהממשלה תנקוט צעדים לצמצמו. תרחיש זה נראה לנו פחות סביר בשלב זה

העודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים עלה מעט ב- 2018 והסתכם ב- 11 מיליארד דולר. עליית העודף השוטף מהווה גורם שתומך בשקל חזק

הבנקים המרכזיים בעולם משנים כיוון, וזה מקטין את הסיכוי שנראה עליית ריבית בישראל בחודשים הקרובים

 

כלכלה גלובלית

רצף של עשרה שבועות של עליות שערים בשוקי המניות נקטע השבוע לאחר דיווחים על קיפאון בשיחות בין ארה"ב לבין סין, נתונים שהצביעו על ירידה חדה ביצוא של סין, ומסר פסימי במיוחד מהבנק המרכזי האירופאי.  מדדי המניות בעולם רשמו ירידות ממוצעות של כ – 2.0%, מרווחי האג"ח הקונצרניות עלו, והתשואות על אג"ח ממשלתיות ירדו. ארגון ה- OECD הפחית את התחזית שלו לצמיחת התמ"ג הגלובלי השנה מ- 3.6% ל- 3.3%. הבנקים המרכזיים מכינים את הקרקע לשינוי במדיניות, אבל ספק אם הפד האמריקני יפחית ריבית כשהשכר עולה בקצב שנתי של 3.4%, והאינפלציה עומדת על 2%. בניגוד לפד האמריקני, ל- ECB יש תמריץ להרחיב את המדיניות, אבל לא נותרו לו הרבה כלים בארסנל.

 

ארה"ב – הפתעה שלילית במספר המשרות. על פי דו"ח התעסוקה האחרון, בחודש פברואר נרשמה עלייה של 20 אלף משרות, לעומת קונצנזוס תחזיות של תוספת של 180 אלף משרות. הנתון הגבוה מאד של חודש ינואר תוקן כלפי מעלה לגידול של 311 אלף משרות. במבט מעט ארוך יותר, בשלושת החודשים האחרונים חלה עלייה ממוצעת של 186 אלף משרות לחודש, נמוך מהממוצע של 223 אלף משרות לחודש בשנת 2018. חשוב להזכיר ששיעור האבטלה דווקא ירד ל- 3.8% והשכר עלה בשיעור שנתי יחסית גבוה של 3.4%, מעל לממוצע של 3.0% ב- 2018. לעת עתה נתוני שוק העבודה אינם מצביעים על האטה בפעילות במשק האמריקני. זאת ועוד, בדצמבר האחרון נרשמה עלייה בהשקעות הריאליות של המגזר העסקי, וחלק מהנתונים האחרונים לגבי שוק הדיור הפתיעו לטובה. התחלות הבנייה והבקשות למשכנתאות בינואר, אמון הקבלנים והיזמים בפברואר, והמכירות של בתים חדשים בדצמבר, כל אלה רשמו עליות מעל לתחזיות המוקדמות. הגירעון במאזן הסחר של ארה"ב התרחב בשנת 2018 ל-621 מיליארד דולר - שיא של העשור האחרון. הגרעון המסחרי מול סין עלה בשיעור של 12% לעומת שנת 2017 והסתכם ב-2018 בהיקף של 419.2 מיליארד דולר.

בשבוע שעבר פרסמו נתוני הצמיחה של הרבעון הרביעי של שנת 2018 – המשק האמריקני צמח בשיעור שנתי של 2.6% ובכל שנת 2018 צמח בשיעור של 2.9%, הגידול החד ביותר מזה שלוש שנים. נתוני המשק האמריקני הם עדיין טובים, וקשה לראות את הפד משנה את המדיניות בפועל, כששוק העבודה עדיין הדוק והאינפלציה עומדת בדיוק ביעד של 2.0%.

 

הבנק המרכזי האירופי (ECB) הנמיך את תחזיות הצמיחה - על פי התחזיות העדכניות של ה- ECB, שיעור צמיחת התמ"ג בגוש האירו צפוי להגיע השנה ל-1.1% במקום תחזית קודמת של 1.7% מחודש דצמבר האחרון. תחזית הצמיחה ל- 2020 ירדה מרמה של 1.7% ל- 1.6%. הבנק המרכזי פרסם גם תחזית לשיעורי אינפלציה בגוש האירו: 1.2% השנה ו- 1.5% בשנה הבאה. בהודעתו, ציין ה- ECB  שלא צפויה העלאת ריבית במהלך השנה, ובמקביל הוחלט לחדש את תכנית ההלוואות הזולות לבנקים המסחריים (TLTR), שלראשונה החלה בחודש יוני 2014, במטרה לעודד גידול באשראי העסקי ובפעילות. כעת זו הפעם השלישית שהבנק מפעיל את התכנית, וזו צפויה להסתיים בחודש מרץ 2021. שוקי ההון הופתעו ממה שנתפסה כפסימיות משמעותית בהודעת הבנק המרכזי, וכתוצאה מכך נרשמו ירידות בשוקי המניות (בעיקר של מניות בנקים), בשער האירו, ובתשואות על אג"ח ממשלתיות.

 

אוסטרליה –כלכלת אוסטרליה צמחה ברבעון הרביעי של שנת 2018 בשיעור נמוך של 0.7% (רבעון לעומת קודמו במונחים שנתיים), לעומת צמיחה של 1.1% ברבעון השלישי. שנת 2018 הסתיימה עם צמיחה של 2.8%. הערכות הן שהפחתת הריבית מתקרבת, ושזו תופחת באמצע השנה מרמה של 1.5% ל- 1.25%.

 

ירידה במפלס האופטימיות בשיחות הסחר בין ארה"ב לבין סין. על פי הדיווחים מהשבוע האחרון לא הושגה התקדמות מספקת לקראת הסכם בין הצדדים. אמנם לא הייתה הודעה רשמית בנושא, אך נראה שהפגישה בין הנשיאים טראמפ ושי תידחה אל מעבר למועד המקורי שנקבע לסוף החודש הנוכחי. השבוע פרסמו נתוני סחר חוץ מדאיגים מסין -  ביום שישי האחרון פורסם על ירידה חדה של 20.7% ביצוא מסין בחודש פברואר. היבוא של סין ירד בפברואר בשיעור של 5.2%. יעד הצמיחה לשנת 2019 שנקבע על ידי ממשלת סין ירד לשיעור של 6.5%-6.0%, סביבת הצמיחה הנמוכה ביותר בכמעט 30 השנים האחרונות.    

ישראל

הגירעון התקציבי עלה בחודש פברואר לשיעור של 3.5% מהתוצר ב- 12 החודשים האחרונים. הגירעון הגבוה נובע הן מהוצאות שחורגות מהתכנון והן מהכנסות שנמוכות מהתכנון. צד ההוצאות נוטה בדרך כלל להתכנס לתכנון, אלא אם כן ישנן הוצאות ביטחוניות לא צפויות. השנה נראה שהאתגר גדול יותר, כיוון שלא סביר שינקטו צעדים עד אחרי הבחירות, כלומר סביב אמצע השנה, וגם אז יהיה קשה לבצע קיצוצים רוחביים בתקציב, לאחר שבוצעו כבר כאלו בשנה שעברה. בצד ההכנסות אי-הוודאות גבוהה יותר – ההכנסות ממסים ישירים נמוכות בינואר-פברואר בכ- 1.0% לעומת אשתקד. במיסים העקיפים הירידה היא של כ- 2.0%. האוצר מדווח שעיקר הירידה בגבייה נובע מהחזרי מסים גבוהים. אנו מעריכים כי לפחות חלק מהירידה בגבייה נובע מצמיחה נמוכה יותר, מההאטה בנדל"ן וירידות השערים בשוק ההון בסוף 2018. משרד האוצר העריך עוד בתחילת השנה שללא קיצוצים בתקציב הגירעון יגיע השנה ל- 3.6% מהתוצר, כך שלא מדובר בנתון מאוד מפתיע. אלא שכעת נראה שתוואי הגירעון הוא של 4.0% ויותר. התרחיש שנראה לנו סביר בשלב זה הוא שהממשלה שתקום תוביל מהלך של קיצוץ והעלאת מסים בסדר גודל של כ- 10 מיליארד שקל לשנה, בעיקר על מנת לעמוד ביעד של 2020. כיון שנהיה כבר באמצע השנה, הגירעון התקציבי יחרוג השנה מהיעד ויגיע לכ- 3.5% מהתוצר.

 

השלכות העלייה בגירעון על שוק ההון - גירעון תקציבי גבוה מגדיל את צורכי המימון של האוצר ואמור לפעול להעלאת תשואות השוק האג"ח. בפועל הקשר הזה הוא רופף מאוד בשנים האחרונות, והתשואות מושפעות בעיקר מהעולם, ומהמדיניות של בנק ישראל. כך לדוגמא ראינו בתחילת השנה ירידה חדה בתשואות לטווחים הארוכים לאחר שבנק ישראל שינה את ההכוונה המוניטרית, וזאת למרות שהגירעון התקציבי עלה. בכדי שהגירעון התקציבי ישפיע על התשואות הוא צריך לחצות רף מסוים מבלי שהממשלה תנקוט צעדים לצמצמו. תרחיש זה נראה לנו פחות סביר עתה. עליית הגירעון כן יכולה להשפיע על שוק המט"ח. גירעון תקציבי שמגיע ל- 4.0% עשוי להרתיע משקיעים זרים, גם אם דירוג החוב של ישראל לא ישתנה. המשקל של הזרים בהשקעות הפיננסיות בישראל אינו גדול, ולכן איננו רואים בזה תרחיש שמסכן למשל את המשק.

 

בחודשים הקרובים האינפלציה צפויה להיוותר ברמה שנתית הקרובה לגבול התחתון של היעד. מדדי המחירים החודשיים שצפויים להתפרסם בחודשים הקרובים דומים בשיעור השינוי שלהם לאלו של שנה שעברה, וזה אומר שהאינפלציה בהסתכלות של 12 חודשים אחורה תיוותר יציבה. סימן השאלה הגדול הוא מה תעשה הממשלה לאחר הבחירות, אם ואלו מסים יעלו. אנו מניחים בשלב זה באופן שרירותי שהעלאות המסים יתרמו לאינפלציה כ- 0.2% השנה. התרומה עשויה להיות גבוהה יותר אם הממשלה תתמקד במסים עקיפים, ונמוכה יותר אם יועלו בעיקר מסים ישירים.  האינפלציה צפויה לעלות לכן במחצית השנייה של השנה בעקבות התפוגגות השפעת הייסוף, התייקרות מחירי המזון וככל הנראה גם עליית מסים.

 

העודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים עלה מעט ב- 2018 והסתכם ב- 11 מיליארד דולר. העודף שב בשנה החולפת לגדול על רקע הכנסות גדולות מיצוא שירותים ועלייה בהכנסות ראשונית (בעיקר עלייה בהכנסות מהשקעות ישירות ופיננסיות בחו"ל). הגירעון בחשבון הסחורות עלה ב- 6.5 מיליארד דולר. עליית העודף השוטף מהווה גורם שתומך בשקל חזק.

 

בנק ישראל אינו רוכש מט"ח והתנודתיות נותרה נמוכה. מתחילת השנה בנק ישראל אינו רוכש עוד מט"ח כחלק מהמדיניות לקיזוז השפעת הגז הטבעי על שער החליפין. כמו כן בנק ישראל צמצם את רכישות המט"ח שאינן קשורות לתוכנית זו, אם כי לא שלל לחלוטין אפשרות שישוב לרכוש בעתיד. השחקנים בשוק המט"ח העריכו עד עתה שבנק ישראל יפעל למיתון ייסוף חד בשער השקל, כלומר הם ראו 'ריצפה' מסוימת לשער החליפין בטווח הקצר. ביטול הריצפה אמור לכן להגדיל את הסיכונים והתנודתיות של שער החליפין. בפועל אם בוחנים את התנודתיות הגלומה של שער החליפין זו נותרה נמוכה מאוד. הסבר אפשרי הוא שהשחקנים עדיין מעריכים שבנק ישראל יתערב במסחר וימנע תנודות חריגות אם אלו יחולו. אפשרות נוספת היא שמשקלם של שחקנים ספקולטיביים בשוק הזה נמוכה.

 

הבנקים המרכזיים בעולם משנים כיוון, וזה מקטין את הסיכוי שנראה עליית ריבית בישראל בחודשים הקרובים. לאחר שהפד הודיע על 'סבלנות' במדיניות המוניטרית, הגיע תורם של האירופאים והם הלכו רחוק יותר – החזירו את תכנית ההלוואות הזולות לבנקים המסחריים במטרה שאלו ירחיבו את האשראי. הכוונת הריבית של בנק ישראל היא שהמדיניות תתמוך בעליית סביבת האינפלציה למרכז היעד. זו הגדרה שמותירה מרחב תמרון רחב, שכן גם העלאת ריבית לרמה של 0.5%, מהווה עדיין מדיניות מרחיבה, שאמורה לתמוך בעליית האינפלציה. בהינתן שינוי המגמה של הבנקים המרכזיים בעולם, סביר שבנק ישראל לא ימהר להעלות ריבית עד שהאינפלציה באמת תתקרב ליעד, וזה לדעתנו לא צפוי לקרות עד לקראת סוף השנה.