יום שלישי 22 אוקטובר 2019
לוח הפלגות
חיפוש הפלגות כללי
יש לבחור נמל בארץ
יש לבחור נמל בחו"ל
יצוא מהארץ
יבוא לארץ
Facebook

כלכלית בראשון - הבנקים המרכזיים תדלקו את עליות השערים בינואר

בשבוע אחד P&S מאשרת את דירוג החוב של מדינת ישראל ברמה של –AA ואינטל מודיעה על כוונה להשקיע בישראל סכום של 40 מיליארד שקל. זה הספיק כנראה כדי לחזק את השקל בשוק המט"ח ולהשכיח את החריגה הגדולה הצפויה בגירעון התקציבי בשנת 2019
04.02.19 / 10:03
כלכלית בראשון - הבנקים המרכזיים תדלקו את עליות השערים בינואר
04.02.19
כלכלית בראשון - הבנקים המרכזיים תדלקו את עליות השערים בינואר

בנק הפועלים: יחידת המחקר - האגף לייעוץ השקעות ומוצרים פיננסיים

האינדיקאטורים לפעילות הכלכלית אינם מצביעים על תמונה אחידה. אנו מעריכים שחלה ירידת מדרגה בצמיחה לרמה של 2.5 עד 3.0 אחוז, זאת בהשפעת הקיפאון ביצוא התעשייתי והתקררות שוק הנדל"ן

ההשקעה של אינטל בישראל צפויה להכניס למשק סכום של כמיליארד דולר לשנה נטו בתקופת ההשקעה. זה סכום יפה, אך הוא אינו משנה מקצה לקצה את מאזן התשלומים של ישראל

בהינתן שבנק ישראל מנסה להעלות את שיעור האינפלציה למרכז היעד, ועל רקע הייסוף שחל בשער השקל מתחילת השנה, נראה שהעלאת הריבית התרחקה לרבעון הרביעי של השנה

 

כלכלה גלובלית

 השווקים האירו פנים למשקיעים בינואר, זאת לאחר חודש דצמבר קשה במיוחד. בחודש הקודם כתבנו שבדרך כלל ההסברים לירידות המחירים בשווקים הם כאלו שבדיעבד, כלומר אנו לא באמת יודעים להבין את הפסיכולוגיה של המשקיעים בזמן אמת ולצפות אותה. אבל יש שחקן אחד מרכזי, שההתנהלות שלו אמורה להיות שקופה יותר – הבנק המרכזי. הוא אמור להיות המגדלור, שעוזר לנו לנווט. אלא, שהתנודתיות הגבוהה בשווקים בחודשיים האחרונים, היא בין השאר תוצאה של תחושה שהמגדלורים בעולם לא בטוחים כל כך מהי הדרך לחוף המבטחים. בחודש דצמבר הפד האמריקני העלה ריבית וצפה עוד שתי העלאות ריבית ב- 2019. השבוע , הוא הצהיר שיהיה סבלני, ושעליות הריבית ככל הנראה הסתיימו במחזור הנוכחי. מה כבר יכל להשתנות בפרק זמן של שישה שבועות, שגרם לפד לשנות כיוון באופן כה חד, האם הירידות בשווקים הצליחו לבלום את עליות הריבית? תופעה דומה ראינו גם בישראל – בדצמבר העלה בנק ישראל את הריבית לאחר שלוש וחצי שנים בה הייתה ללא שינוי. הנגיד נכנס לתפקידו ונשא נאום בדבר הצורך בנורמליזציה של הריבית. חלפו שישה שבועות, וגם אצלנו, המועצה המוניטרית נסוגה מרעיון של הצורך בנורמליזציה של הריבית, ומציינת שהאינפלציה צריכה להגיע למרכז היעד (אנחנו רחוקים משם מאוד). האם יתכן שהשווקים הם הזנב שמכשכש בכלב עתה?

 

סבב השיחות בין ארה"ב לבין סין הסתיים השבוע במגמה חיובית. סין הבטיחה להגדיל את יבוא הסחורות החקלאיות והאנרגיה מארה"ב. שני הצדדים סיכמו על המשך השיחות ועדיין לא הגיעו להסכם סופי ביניהן. התקווה היא שהנשיאים טראמפ ושי יוכלו להודיע על הסכם חדש, או הודעה משמעותית אחרת, לפני ה- 1 במרץ, מועד בו שיעורי המכס המוטלים על ידי ארה"ב על חלק מהיבוא מסין צפויים לעלות ל- 25%, דבר שעלול להוביל להסלמה נוספת במלחמת הסחר בין הצדדים.

ארה"ב – הפד חיזק עוד יותר את המסר המרגיע לגבי המדיניות שלו בחודשים הקרובים. ההתבטאויות של ראשי הפד לאחר ההחלטה בשבוע שעבר על אי-שינוי בריבית התקבלו בברכה ע"י המשקיעים, שמתרגמים אותן כמדיניות "יונית" יחסית של הבנק המרכזי בנוגע לריבית בעתיד. הפד ציין גם שתהליך ה"נורמליזציה" של המאזן שלו ימשיך להתבצע בצורה מאוד הדרגתית ובכפוף להתפתחויות במשק האמריקני. אמירות חברי הפד הביאו למצב שהשוק מגלם עתה הפחתת ריבית אחת לרמה של 2.25% במהלך שנת 2020. לא ניתן להתעלם מכך שהשינוי ברטוריקה של הפד נבע מירידות השערים בשווקים בחודש דצמבר, שכן הנתונים הכלכליים היו באופן מפתיע טובים מהצפוי, וזאת עוד בתקופה שהממשל הושבת חלקית, וגם האינפלציה נותרה יציבה. עתה נותר לראות איך יגיב הפד לאחר שהשוק 'תיקן' חלק גדול מירידות השערים. אנו מעריכים כי הפד ישוב לעוגן שלו, וזה האינפלציה. אם נראה את האינפלציה (ליבה) עולה בקצב העולה על 2%, לא ניתן יהיה לשלול עליית ריבית נוספת השנה.

 

דו"ח התעסוקה לחודש ינואר הפתיע לטובה - תוספת של 304 אלף משרות מול תחזיות לתוספת של 165 אלף משרות. שיתוק הממשל לא השפיע על התעסוקה, בין היתר לאור זאת שהעובדים הפדראליים שהושבתו המשיכו להיספר כמועסקים.  שיעור האבטלה עלה מעט לרמה של 4.0% לעומת 3.9% בחודש דצמבר. השינוי השנתי בשכר ירד מעט ממה של 3.3% ל- 3.2%.  מדד מנהלי הרכש של ה- ISM  עלה בינואר ב- 2.3 נקודות לרמה של 56.6 נקודות (מעל התחזיות המוקדמות), לאחר ירידה חדה של 4.5 נקודות בדצמבר לרמה של 54.3 נקודות.

 

בצד הפחות חיובי, נמשכת הירידה במדדי אמון הצרכנים, שכנראה הושפעו מההשבתה הממושכת של הממשל וירידות השערים בשוקי ההון באותה העת. מדד אמון הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן ירד בחודש ינואר לרמה של 91.2 נקודות לעומת רמה של 98.3 נקודות בדצמבר - שפל של שנתיים. מדד אמון הצרכנים של הקונפרנס בורד ירד אף הוא בינואר לרמה של 120.2 נקודות לעומת רמה של 126.6 נקודות בדצמבר - הרמה הנמוכה ביותר מאז יולי 2017 (התחזיות היו לירידה מתונה יותר לרמה של 124 נקודות).

החולשה בגוש האירו נמשכת - כלכלת גוש היורו צמחה ברבעון הרביעי בשיעור הנמוך ביותר מזה ארבע שנים.  גוש האירו צמח ברבעון הרביעי של השנה בשיעור שנתי של 0.9% ושנת 2018 הסתיימה על צמיחה של 1.8% - השיעור הנמוך ביותר מזה 4 שנים. כלכלת איטליה נכנסה למיתון - התמ"ג של איטליה ירד ברציפות בשני הרבעונים האחרונים של 2018, בשיעורים שנתיים של 0.5% ו- 0.9% בהתאמה, ובשנת 2018 נרשמה צמיחה של 0.8% בתוצר. התמ"ג של צרפת עלה ברבעון האחרון של 2018 בשיעור שנתי של 1.1%, מעט במפתיע על רקע המחאה הציבורית הנרחבת במדינה, ושנת 2018 הסתיימה עם צמיחה של 1.5% בתוצר. מדד מנהלי הרכש של התעשייה בגוש האירו ירד בחודש ינואר לרמה של  50.5 נקודות, מרמה של 51.4 נקודות בדצמבר. למרות התמונה הלא אופטימית במיוחד, מדד מניות ה- EuroStoxx600 רשם עלייה של 6.5% מתחילת השנה.

 

האטה בפעילות התעשייתית במשקים המתעוררים. מדד מנהלי הרכש המשקלל את כלל השווקים המתעוררים ירד לרמה של 49.5 נקודות, המצביעה על התכווצות בפעילות ענף התעשייה. רמה זו היא הנמוכה ביותר מאז חודש יוני 2016. מדד מנהלי הרכש בסין (Caixin) ירד בחודש ינואר לרמה של 48.3 נקודות מרמה של 49.7 נקודות בחודש קודם. זהו החודש השני ברציפות שהמדד נמצא מתחת לרמת ה – 50 נקודות. גם במדינות נוספות באסיה כמו דרום-קוריאה ואינדונזיה נרשמה התכווצות בפעילות התעשייה. במדינות מרכז אירופה, כמו פולין וצ'כיה, הגיעו מדדי מנהלי הרכש לרמות הנמוכות ביותר שנרשמו מאז 2013.

 

 ישראל

בשבוע אחד S&P מאשרת את דירוג החוב של מדינת ישראל ברמה של    AA- ואינטל מודיעה על כוונה להשקיע בישראל סכום של 40 מיליארד שקל. זה הספיק כנראה כדי לחזק את השקל בשוק המט"ח ולהשכיח את החריגה הגדולה בגירעון התקציבי הצפויה בשנת 2019. יחס החוב הציבורי לתוצר כמעט לא השתנה, וזאת בשנה של גירעון גבוה ופיחות בשער השקל מול הדולר. הממשלה שתקום תוכל להפחית את הגירעון ליעד שנת 2020. ביחס לארה“ב וחוב מדינות אירופה המצב הפיסקאלי פה עדיין טוב.

 

האינדיקאטורים לפעילות הכלכלית אינם מצביעים על תמונה אחידה. אנו מעריכים שחלה ירידת מדרגה בצמיחה לרמה של 2.5 עד 3.0 אחוז, זאת בהשפעת הקיפאון ביצוא התעשייתי והתקררות שוק הנדל"ן. הנתונים עדיין אינם מצביעים על כיוון ברור, הרכישות בכרטיסי אשראי לדוגמה, עלו בחודשים אוקטובר-דצמבר בשיעור שנתי של 4.8%, האטה לעומת קצב ההתרחבות ברבעון הקודם. עם זאת, עיקר השינוי הוא ברכישות של מזון ומשקאות, שהם מוצרים שמאופיינים בדרך כלל בקשיחות בביקוש, ולכן אנו סבורים כי קשה להסיק מנתון זה על האטה בצריכה הפרטית. שיעור האבטלה עלה בחודש דצמבר לרמה של 4.3%, זה השיעור הגבוה ביותר של אבטלה בשנת 2018, אבל הוא נלווה לשיעור גבוה של השתתפות בכוח העבודה. בסיכום שנת 2018 אפשר לומר ששוק העבודה התייצב, ומספר המשרות גדל בקצה דומה לזה של הגידול בכוח העבודה – כ- 2%.

 

חודש ינואר הסתיים עם ייסוף חד של 2.8% מול הדולר. חלק מהייסוף מוסבר בהיחלשות הדולר בעולם, אך גם מול סל המטבעות נרשם ייסוף של 1.9%. מספר גורמים יכלו להסביר את הייסוף : התנודתיות הגבוהה בשוקי ההון בעולם, שפועלת לצמצום ההשקעות הפיננסיות בחו"ל, וחדשות טובות כמו הקמת מפעל חדש של אינטל בהשקעה של 40 מיליארד דולר.

 

ההשקעה של אינטל, הצמיחה ומאזן התשלומים - אינטל הודיעה על כוונה להשקיע בישראל סכום של כ- 40 מיליארד שקל בבניית מפעל חדש, זאת בתנאי שהמדינה תעניק לה 10% מסכום ההשקעה. זוהי השקעה חסרת תקדים בהיקפה, שאמורה להימשך מספר שנים. במשך תקופת ההשקעה צפוי שנראה עלייה בהשקעות בבנייה ובמכונות וציוד. בד בבד נראה עלייה ביבוא של חומרי גלם ומכונות וציוד. אם נניח שהקמת המפעל תיארך חמש שנים, ולפחות חצי ממנו תתבטא בתשלום לגורמי ייצור מקומיים, אז מדובר בתוספת לתוצר של 4 מיליארד שקל לשנה, שהם סדר גודל של 0.3% מהתוצר (התעלמנו מהשפעת המכפיל). מבחינת ההשפעה על מאזן התשלומים, ההשקעה של אינטל תירשם כהשקעה זרה ישירה בישראל, ומול זה נראה כאמור גידול ביבוא של חומרי גלם ונכסי השקעה, שהם חלק מהחשבון השוטף. במונחי השפעה על שוק המט"ח, ההשקעה צפויה להכניס למשק סכום של כמיליארד דולר לשנה נטו בתקופת ההשקעה. זה סכום יפה, אך הוא אינו משנה מקצה לקצה את מאזן התשלומים של ישראל. לאחר שהמפעל יושלם הוא צפוי להגדיל את יצוא השבבים של אינטל (יצוא החברה מישראל עמד על 3.9 מיליארד דולר בשנת 2018). אינטל צפויה לשלם מס נמוך של 5% על רווחיה, ולכן מבחינת המשק הישראלי חשובה יותר התוספת למועסקים שצפויה לעמוד על פי הפרסומים על כ- 1,500 עובדים.

 

ירידות השערים החדות בשווקים בחודש דצמבר הביאו את הפד האמריקני ואת בנק ישראל לקחת צעד אחד אחורה ולהפחית את הציפיות להעלאות ריבית. בחודש ינואר השווקים תיקנו חלק מירידות המחירים, אבל הבנקים המרכזיים לא ימהרו הפעם לשנות כיוון. אנו מעריכים שריבית בנק ישראל תיוותר ברמתה עד לרבעון השלישי של השנה. מדדי המחירים לצרכן לחודשים ינואר ופברואר צפויים להיות גבוהים ביחס לעונתיות שלהם. ינואר צפוי לרדת ב- 0.3%, ומדד פברואר צפוי להיות ללא שינוי. האינפלציה במונחים של חודש לעומת מקבילו אשתקד, צפויה לעמוד על כ- 1% בקירוב, בחודשים הקרובים. בהינתן שבנק ישראל מנסה להעלות את שיעור האינפלציה למרכז היעד, ועל רקע הייסוף שחל בשער השקל מתחילת השנה, נראה שהעלאת הריבית התרחקה לרבעון הרביעי של השנה.