יום שבת 24 אוגוסט 2019
לוח הפלגות
חיפוש הפלגות כללי
יש לבחור נמל בארץ
יש לבחור נמל בחו"ל
יצוא מהארץ
יבוא לארץ
Facebook

כלכלית בראשון - האינפלציה צפויה לעלות אחרי הבחירות

אנו מעריכים כי לאחר הבחירות נראה האצה בקצב האינפלציה, שמקורה בהעלאות מסים
28.01.19 / 10:46
כלכלית בראשון - האינפלציה צפויה לעלות אחרי הבחירות
28.01.19
כלכלית בראשון - האינפלציה צפויה לעלות אחרי הבחירות

בנק הפועלים: יחידת המחקר - האגף לייעוץ השקעות ומוצרים פיננסיים

האינדיקטורים הכלכליים לרבעון הרביעי של 2018 שהתפרסמו עד כה הם מעט חיוביים יותר מאלו של שני הרבעונים הקודמים, אך להערכתנו קצב הצמיחה ברבעון זה היה עדיין נמוך מ- 3%

אנו מעריכים כי לאחר הבחירות נראה האצה בקצב האינפלציה, שמקורה בהעלאות מסים

ההכוונה של בנק ישראל לפיה המדיניות המוניטרית תתמוך בעליית סביבת האינפלציה למרכז תחום היעד, טרפה במידה רבה את הקלפים, והביאה לירידה בציפיות השוק לעליות ריבית

אנו סבורים שבנק ישראל לא ימתין לאינפלציה של 2% בכדי להעלות ריבית. אם סביבת האינפלציה תתקרב ל – 1.5%, בנק ישראל יוכל להעלות ריבית, שכן גם ריבית של 0.5% היא עדיין שלילית במונחים ריאליים ותומכת בעליית האינפלציה

 

כלכלה גלובלית

השנה נפתחה בעליות שערים חדות כמעט בכל שוקי המניות בעולם. מדד המניות העולמי (ACMSCI) עלה מתחילת השנה ב-6.5%. סנטימנט המשקיעים בעולם השתפר בחודש האחרון, אף שלא באמת קיבלנו חדשות טובות מצד הנתונים הכלכליים או ההתפתחויות הפוליטיות. ההיפך הוא הנכון, קרן המטבע הבינלאומית הפחיתה את הערכותיה לצמיחה הגלובלית ולפיהן זו צפויה לעמוד על 3.5% בשנתיים הקרובות, לעומת 3.7% בתחזית הקודמת. עתיד הברקזיט לא ברור, והממשל הפדראלי היה מושבת במשך 35 ימים. ההתפתחות המשמעותית שיכולה להסביר את שינוי האווירה בשווקים זה אמירות יו"ר הפד לגבי מדיניות הריבית. הריבית היא משמעותית, ובעבר תקופות של ריסון מוניטרי פגעו בביצועי השווקים. יחד עם זאת, גם לפני האמירה של פאוול, שהמדיניות תהיה 'סבלנית', השוק צפה עליית ריבית אחת נוספת ולא סדרה של העלאות ריבית שתהפוך את המדיניות למרסנת, וגם עתה עדיין לא ניתן לשלול העלאת ריבית נוספת השנה. אז מה שינה את המומנטום של השוק? לפעמים די באמירה קטנה אחת, וכמה ימים של עליות מחירים, כדי להשיב את הביטחון העצמי למשקיעים.

ארה"ב – הנשיא טראמפ החזיר את הממשל לפעילות מלאה לאחר השבתה חלקית של 35 ימים. הירידה בתמיכת הציבור והנזק הכלכלי המצטבר למשק האמריקני הביאו להחלטה להחזיר את הממשל לפעילות, ולנהל במקביל משא ומתן על תקצוב החומה. כלכלניS&P מעריכים כי הנזק המצטבר במונחי תוצר למשק האמריקני מתקופת ההשבתה מגיע ל-6 מיליארד דולר, סכום דומה לעלות בניית החומה. טרמאפ לא הרים דגל לבן והשביתה עשויה להתחדש בעוד שלושה שבועות אם לא יושג הסדר עד אז. במידה ולא יושג הסכם, ייתכן והנשיא יחליט בכל זאת להתקדם בבניית החומה, במסגרת קביעת "מצב חירום" לאומי, צעד שייצור התנגדות רבה בקרב הציבור.

 

הצמיחה בארה"ב אולי נחלשה, אבל לא ניתן לומר שהמשק האמריקני בהאטה. בשבוע החולף פורסם הנתון לדורשי עבודה שהיה הנמוך ביותר בעשור האחרון, ומדד מנהלי הרכש למגזר התעשייה עלה לרמה של 54.9 נקודות. השבוע יפורסם האומדן הראשון לצמיחת המשק האמריקני ברבעון האחרון של 2018, וזה צפוי לעמוד על כ- 2.7%. הצמיחה ברבעון הראשון של 2019 צפויה להיות מושפעת מהשבתת הממשל ולעמוד על כ- 1.8%.  החולשה במשק האמריקני מתמקד כעת בעיקר בשוק הדיור. למרות הנתונים החיוביים, החוזים על ריבית הפד עדיין מגלמים אי שינוי בריבית בשנת 2019, ואפילו סיכויים לירידת ריבית בשנת 2020.

 

נתונים שליליים בשוק הדיור. מכירות של בתים קיימים בארה"ב ירדו לשפל של שלוש שנים, והשלימו בכך נפילה של יותר מ-10% לעומת דצמבר 2017. המכירות של בתים קיימים בארה"ב ירדו בחודש דצמבר ב-6.4% לעומת החודש הקודם, לקצב שנתי של 4.99 מיליון יחידות, הרמה הנמוכה ביותר מאז נובמבר 2015. בשנת 2018 הסתכמו המכירות של בתים קיימים ב-5.34 מיליון - המספר הנמוך ביותר מאז 2015 ולעומת חודש דצמבר 2017 נפלו המכירות בשיעור של 10.3%. סביר שחלק מהירידות הושפע מהעלייה בריביות, ובפרט על ריביות המשכנתאות. חלק מהנתונים משוק הדיור לא פורסמו בזמן בגלל ההשבתה החלקית של הממשל.

 

הבנק המרכזי האירופי הותיר את הריבית ברמה שלילית של 0.4% ובהודעתו הדגיש את החולשה בפעילות הכלכלית. בחודש דצמבר האחרון, הבנק המרכזי האירופי (ECB) סיים באופן רשמי את תוכנית רכישות האג"ח שבמסגרתה ביצע רכישות בהיקף של 2.6 טריליון יורו על פני תקופה של ארבע שנים. לעת עתה, לא צפויה העלאת ריבית בשנה הקרובה. בגרמניה, מדד מנהלי הרכש של התעשייה עבר להצביע החודש על התכווצות בפעילות התעשייתית. המדד ירד בינואר לרמה של 49.9 נקודות מרמה של 51.5 נקודות בחודש קודם. מדד ביטחון העסקים בגרמניה (IFO) ירד בחדות בחודש ינואר לרמה של 99.1 נקודות לעומת רמה של 101 נקודות בחודש דצמבר – הרמה הנמוכה ביותר בשלוש השנים האחרונות. נראה כי החולשה הכלכלית שהחלה במחצית השנייה של שנת 2018 גולשת גם לשנה הנוכחית.

 

בריטניה - טרם ברור מה התוכניות העתידיות של ראשת ממשלת בריטניה, כאשר התרחיש הכי סביר הוא שהיא תנסה לדחות את תאריך היעד שנקבע ל- 29/3 לביצוע הברקזיט למועד מאוחר יותר. קיימת הסכמה בקרב כלכלנים על כך שיציאה מהאיחוד האירופי ללא הסכם מה שמכונה Disorderly Brexit)) תפגע משמעותית במשק הבריטי ולכן היא האופציה שנמצאת בעדיפות הנמוכה ביותר.

סין - בתחילת השבוע, תגיע לארה"ב משלחת בהובלת סגן הנשיא של סין לפגישות עם בכירים בממשל האמריקני בנושאי הסחר בין שתי המדינות. הנשיא טראמפ הודיע בזמנו שאם לא יושג הסכם בין הצדדים עד ל- 1 במרץ, אזי ארה"ב תעלה את שיעורי המכסים על מוצרים רבים המיובאים מסין מהרמה הנוכחית של 10% ל- 25%. אמנם יש סימנים להתקרבות מסוימת בין הצדדים, אך שר המסחר האמריקני, רוס, הכריז שקיים עדיין מרחק גדול מאד עד להגעה להסכם. בסין, קיימת אופטימיות מסוימת לגבי התוצאות של השיחות הקרובות, והדבר בא לידי ביטוי, בין היתר, בעליות במדדי המניות שם בארבעת השבועות האחרונים. קרן המטבע הבינלאומית מעריכה שהכלכלה הסינית תצמח בשיעור של 6.2% בשנתיים הקרובות לעומת קצב צמיחה של 6.6% בשנת 2018.

 

 ישראל

האינדיקטורים הכלכליים לרבעון הרביעי שהתפרסמו עד כה הם מעט חיוביים יותר מאלו של שני הרבעונים הקודמים, אך להערכתנו קצב הצמיחה ברבעון זה היה עדיין נמוך מ- 3%. הפדיון בענפי הכלכלה עלה בחודשים ספטמבר-נובמבר בקצב שנתי של 3.1%, אם כי עיקר התרומה באה מענפי הנדל"ן והפיננסים בעוד שהמסחר הסיטונאי והקמעונאי כמעט לא השתנה. הייצור התעשייתי ירד בחודשים אלו בשיעור שנתי של 4.9%, בהשפעת ירידה חדה ביצוא ענפי הי-טק. מנגד, מדד מנהלי הרכש של בנק הפועלים וארגון מנהלי הרכש הגיע לרמה גבוהה של 57 נקודות, ונתוני סחר החוץ לחודש דצמבר הצביעו על שיפור מסוים. נתונים אלו מאותתים להערכתנו על שיפור בפתיחת שנת 2019. ירידת הפעילות בענף הבנייה למגורים פגעה בצמיחה בשנת 2018, הן בצד ההשקעות בבנייה והן בצריכה הפרטית הנלווית לרכישת דירות חדשות. בשלב זה קשה להעריך אם ההשפעה הממתנת הזו תימשך גם השנה, הרבה תלוי בקצב היתרי הבנייה לפרויקטים שכבר שווקו. אנו מעריכים כי הצמיחה בשנת 2019 תעמוד על שיעור של 2.8%.

 

עד כמה הגירעון התקציבי ישפיע על האינפלציה? משרד האוצר צופה שללא קיצוצים פיסקליים הגירעון בשנת 2019 יגיע ל- 3.6% מהתמ"ג. בכדי לעמוד ביעד הגירעון לשנת 2019 יהיה צורך לקצץ סכום של כ- 10 מיליארד שקל, סכום גבוה בהינתן שעד שתורכב ממשלה חדשה נהיה כבר באמצע השנה. האוצר ביצע מספר קיצוצים רוחביים זה מכבר בתקציב, ולכן יהיה קשה להערכתנו לבצע התאמה גדולה בצד ההוצאות. נראה לכן שיידרשו העלאות מסים לאחר הבחירות, ואנו מעריכים כי חלקם יהיו מסים עקיפים (מע"מ או מסי קנייה). בהנחה שיעלו מסים עקיפים בהיקף שנתי של כ- 5 מיליארד שקל, ההשפעה על המדד תהיה תוספת של כ- 0.3 אחוז לאינפלציה.

 

מדדי המחירים לחודשים פברואר ומרץ צפויים להיות מושפעים מעליית מחירי הנפט (מחירי הדלק יעלו להערכתנו בכ- 2.5% בפברואר) ומהאפשרות להתייקרויות במחירי הטבק והחשמל בחודש מרץ (כנראה רק אחד מהם). השפעת עליות השכר במשק על האינפלציה הייתה עד כה מתונה, תופעה שאינה ייחודית לישראל בשנים האחרונות, אבל היא הייתה כנראה יותר בולטת בישראל בשל מדיניות הממשלה, שבלמה לעיתים התייקרויות נקודתיות. אנו מעריכים כי לאחר הבחירות נראה האצה בקצב האינפלציה, שמקורה בהעלאות מסים. אנו מותירים את תחזית האינפלציה לשנה הקרובה על רמה של 1.3%.

 

ההכוונה של בנק ישראל לפיה המדיניות המוניטרית תתמוך בעליית סביבת האינפלציה למרכז תחום היעד, טרפה במידה רבה את הקלפים, והביאה לירידה בציפיות השוק לעליות ריבית. האמירה עצמה עדיין נתונה לפרשנות, ואנו סבורים שבנק ישראל לא ימתין לאינפלציה של 2% בכדי להעלות ריבית. אם סביבת האינפלציה תתקרב ל – 1.5%, בנק ישראל יוכל להעלות ריבית, שכן גם ריבית של 0.5% היא עדיין שלילית במונחים ריאליים ותומכת עדיין בעליית האינפלציה. אנו מעריכים לכן שהריבית תעלה בתחילת המחצית השנייה של השנה, ואין להוציא מכלל אפשרות עלייה נוספת לקראת סוף השנה.