יום שני 27 ינואר 2020
לוח הפלגות
חיפוש הפלגות כללי
יש לבחור נמל בארץ
יש לבחור נמל בחו"ל
יצוא מהארץ
יבוא לארץ
Facebook

כלכלית בראשון - בנק ישראל שב לרכוש מט"ח

האטה ניכרת בגידול מספר משרות השכיר בחודשים האחרונים. בחלק גדול מהתחומים ישנה ירידה של ממש במספר המשרות, ולכן אנו סבורים שהנתונים משקפים האטה מסוימת בצמיחה של המשק.
11.11.19 / 09:35
כלכלית בראשון - בנק ישראל שב לרכוש מט"ח
11.11.19
כלכלית בראשון - בנק ישראל שב לרכוש מט"ח

בנק הפועלים – המחלקה הכלכלית

 

הגירעון התקציבי ב-12 החודשים האחרונים (עד אוקטובר) הסתכם ב-3.7% מהתוצר. האוצר בולם את צד ההוצאות, וזה מה שמייצב כרגע את הגירעון. לאורך זמן לא ניתן יהיה לבלום את ההוצאות ואנו מעריכים כי בניגוד לשנים קודמות התקציב בשנה הבאה יהיה גורם מרסן שיאט מעט את הצמיחה (ירידה בהכנסה הפנויה).

רכישת המט"ח ע"י בנק ישראל באוקטובר מצביעה על אי-שביעות רצון מהרמה הנמוכה של שער החליפין האפקטיבי של השקל. במהלך שנת 2020 הלחץ לייסוף השקל עשוי לגבור ואנו מעריכים כי בנק ישראל יחזור לרכוש מט"ח בקצב מואץ ב-2020.

האינפלציה בשנה הקרובה תושפע משני גורמי אי-וודאות: שער החליפין ומדיניות הממשלה. ההסתברות לעליית מסים בשנה הבאה היא גבוהה. תמהיל המסים יהיה תלוי במידה רבה בהרכב הממשלה שתוקם. בשלב זה אנו מניחים תרומה של 0.2% לאינפלציה ממסים. תחת הנחה זו האינפלציה בשנה קרובה צפויה להסתכם ב-1.3%.

 

גלובלי

התקדמות בשיחות הסחר בין ארה"ב לבין סין, כולל אפשרות לביטול מכסים מצידה של ארה"ב, הביאו לשיאים חדשים בשוקי המניות ולעלייה בתשואות איגרות החוב הממשלתיות. עם זאת, לקראת סוף השבוע, הנשיא טראמפ ומקורבים לבית הלבן הכחישו את הידיעות הנ"ל וטענו שהתנאים טרם בשלו לחתימה על הפרק הראשון בהסכם הסחר בין המדינות. הירידה בחששות ממלחמת הסחר, כמו גם מברקזיט לא מוסדר, שלוותה גם בהורדות ריבית במדינות רבות, הביאה לירידה בחששות ממיתון עולמי, כך לפחות כפי שאלו מגולמות בשווקים הפיננסים.

ארה"ב: שיפור מסוים במדדי מנהלי הרכש. מדד מנהלי הרכש של ה-ISM עבור ענפי השירותים עלה בחודש האחרון לרמה של 54.7 נקודות, מעל לתחזיות המוקדמות. גם מדד מנהלי הרכש של התעשייה, רשם שיפור קל החודש (48.3 נקודות), אך רמתו עדיין מצביעה על המשך ההתכווצות של הפעילות בענף הזה. אומדן למדד אמון הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן לחודש נובמבר עלה מעט לרמה של 95.7 נקודות. נתונים אלה עקביים עם מגמה מתמשכת של צמצום בפעילות התעשייתית, המלווה בהתרחבות של ענפי השירותים. צמיחת המשק האמריקני ממשיכה להיות מובלת ע"י הצריכה הפרטית. באשר להשקעות הריאליות של המגזר העסקי, אלה ירדו בשני הרבעונים האחרונים, וגם פריון הייצור ירד ברבעון השני בשיעור שנתי של 0.3%.

 

עקום התשואות בארה"ב הפך לתלול יותר. לראשונה מאז החל גל הורדות הריבית בארה"ב השווקים לא מגלמים המשך הורדות ריבית בשנה הקרובה, והעקום האמריקני הפך לתלול יותר. בסוף השבוע האחרון נמשכה העלייה בתשואות לפדיון, בעיקר בחלק הארוך של העקום, וזה נהיה לתלול ביותר מחודש ינואר השנה. בולטת במיוחד העלייה של 42 נקודות בסיס בתשואה לעשר שנים בחודש האחרון. לאחר הפחתת הריבית בסוף אוקטובר חברי הפד העריכו  שלא יהיו עוד הפחתות ריבית השנה, וכעת נראה שהשוק 'התיישר' עם הנחה זו. עם השיפור בנתונים הכלכליים והירידה בחששות הפוליטיים, חלה ירידה משמעותית בהסתברות שהשוק מעניק להפחתת הריבית - פחות מ-50% סיכוי הפחתה עד לחודש ספטמבר 2020.

הצמיחה בגוש האירו לא צפויה להתאושש בקרוב. בהמשך לצמיחה הנמוכה ברבעון השני (0.8% במונחים שנתיים) מדד מנהלי הרכש למגזר התעשייה לחודש אוקטובר התייצב ברמה נמוכה של 45.9 נקודות ואילו זה של מגזר השירותים עלה לרמה של 52.2 נקודות, המצביעה על התרחבות בפעילות. מדד אמון המשקיעים (הסנטיקס) דווקא הפתיע ועלה בחדות בנובמבר, אולי בשל האופטימיות היחסית סביב הסכמי הסחר והברקזיט. הנציבות האירופית פרסמה את התחזית הכלכלית שלה ובדומה לקרן המטבע הבינלאומית וה-OECD, עדכנה שהצמיחה בגוש האירו השנה תסתכם בשיעור נמוך של 1.1%, ושגם בשנתיים הקרובות (2020-2021) לא צפויה האצה בצמיחה וזו תיוותר ברמה נמוכה של 1.2%. זאת ברקע לצמיחה גלובלית נמוכה יחסית ברמה של 3.0% בלבד. גרמניה, הכלכלה הגדולה בגוש האירו צפויה לצמוח השנה בשיעור נמוך של 0.4% ולהתאושש רק במעט בשנתיים הקרובות לשיעור צמיחה של 1.0% בלבד. בדוח שפרסמה הנציבות הודגש שלמרות הצמיחה הנמוכה שיעור האבטלה ירד לרמות של טרום המשבר ושהצריכה הפרטית נותרה איתנה. שיעור האינפלציה יציב ברמה נמוכה של כ-1.0% ולא צפוי לעלות משמעותית בשנתיים הקרובות.

על רקע המשך אי-הוודאות לגבי הברקזיט, כל חברות דירוג האשראי קבעו תחזית שלילית (negative outlook) לכלכלת בריטניה. בשבוע האחרון חברת מודי'ס הצטרפה לחברות S&P ופיץ', והדגישה את "השיתוק בקביעת המדיניות הכלכלית ואי-הוודאות הממושכת" כגורמים שפוגעים בהתנהלות המשק האנגלי. הבנק המרכזי בבריטניה הותיר בשבוע שעבר את הריבית ללא שינוי ברמה של 0.75%. בהודעת הריבית ציינו בבנק המרכזי את האטה שנרשמה בכלכלת בריטניה כתוצאה מאי-הוודאות המקומית והגלובלית, ואת העובדה שהאינפלציה בחודשים האחרונים ירדה מעט מתחת ליעד שעומד על 2.0%. בראיה קדימה הדגישו בבנק המרכזי שהחששות מברקזיט לא מוסדר וממיתון של הכלכלה העולמית פחתו לאחרונה ואלו צפויים לתמוך בפעילות בכלכלת בריטניה, אך אם זה לא יתממש יהיה צורך בהפחתה של הריבית.

הודו - הפחתה של תחזית הדירוג. לכאורה, הודו יכלה להיות אחת הנהנות ממלחמת הסחר בין ארה"ב לסין, בדומה לווייטנאם למשל. אולם, המשקיעים הזרים נרתעים מלהעביר את פסי הייצור להודו, בשל הבירוקרטיה הרבה, חוקי עבודה נוקשים, והיעדר הסכמי סחר עם מדינות רבות. כך יצא שמגזר התעשייה בהודו נפגע מהאטה בסחר העולמי. סוכנות הדירוג מודי'ס הורידה את תחזית הדירוג של הודו מ-Baa2 "יציב" ל"שלילי". התחזית השלילית משקפת את הסיכונים הגוברים לצמיחה הכלכלית, ואת האפקטיביות הנמוכה של המדיניות הממשלתית שהביאה לעלייה ברמת החוב. הצמיחה הכלכלית ברבעון השני של השנה הגיעה לרמה נמוכה של 5.8%, רבעון לעומת קודמו במונחים שנתיים. אומנם, הצעדים הממשלתיים שנוקטת הממשלה צפויים לתמוך בכלכלה, אך ההאטה בתעשייה וגם מחנק בשוק האשראי החוץ-בנקאי הגבירו את ההסתברות להאטה נוספת בצמיחה.

 

ישראל

האטה ניכרת בגידול מספר משרות השכיר בחודשים האחרונים. מספר משרות השכיר גדל בשנה האחרונה בשיעור של 1.0% בלבד, ובחודשים האחרונים הוא נותר ללא שינוי. בסקטור העסקי חלה ירידה ברוב התחומים, בעוד שעלייה נרשמה בתעסוקה של הסקטור הציבורי בתחומים כמו בריאות וחינוך. יתכן שההאטה בקליטת עובדים חדשים נובעת מהקרבה לתעסוקה מלאה, אולם בחלק גדול מהתחומים אנו רואים ירידה של ממש במספר המשרות, ולכן אנו סבורים שהנתונים משקפים האטה מסוימת בצמיחה של המשק.

הגירעון התקציבי ב-12 החודשים האחרונים (עד אוקטובר) הסתכם ב-3.7% מהתוצר. בנטרול השפעת החגים הגירעון היה מעט נמוך יותר – 3.6% מהתוצר. ניתן לראות שהוצאות הממשלה מתכנסות בהדרגה לכיוון התכנון, כלומר האוצר בולם את צד ההוצאות, וזה מה שמייצב כרגע את הגירעון. ההכנסות ממסים גדלות בקצב שמעט איטי יותר מצמיחת המשק. לאורך זמן לא ניתן יהיה לבלום את ההוצאות, ולאחר שתקום ממשלה יופשרו כספים לחיזוק מערכת הבריאות וכנראה גם לביטחון. הממשלה צפויה לאמץ יעד גירעון גבוה עם תוואי פוחת. אנו מעריכים כי לתקציב המדינה צפויה להיות השפעה גדולה על המשק בשנה הבאה – יהיה צורך בקיצוץ רוחבי בתקציבי המשרדים וגם בהעלאת מסים. אנו מעריכים כי בניגוד לשנים קודמות התקציב בשנה הבאה יהיה גורם מרסן שיאט מעט את הצמיחה (ירידה בהכנסה הפנויה).

בנק ישראל רכש מט"ח בשווי 314 מיליון דולר בחודש אוקטובר. רכישת המט"ח מצביעה לדעתנו על אי-שביעות רצון מהרמה הנמוכה של שער החליפין האפקטיבי של השקל. למעשה זו רכישת המט"ח המשמעותית הראשונה שביצע בנק ישראל מאז שמונה הנגיד ירון. בהחלטת הריבית האחרונה מרבית חברי הוועדה העדיפו לא להשתמש בכלי הריבית בשלב זה, אך אנו מעריכים כי ככל שלחצי הייסוף ימשכו בשנה הבאה, יגבר הלחץ על בנק ישראל להפחית את הריבית. אנו סבורים שלהפחתות ריבית יש השפעה קצרת טווח על שער-החליפין, זאת כיוון שתנועות ההון אל המשק הישראלי אינן קשורות ברובן לריביות. במהלך שנת 2020 הלחץ לייסוף השקל עשוי לגבור, אם זה בגלל האטה מסוימת בצמיחה, שמקטינה את היבוא, תחילה של יצוא גז טבעי והצטרפות של ישראל למדד ה-WGBI. אנו מעריכים לכן כי בנק ישראל יחזור לרכוש מט"ח בקצב מואץ ב- 2020.

האינפלציה בשנה הקרובה תושפע משני גורמי אי-וודאות: שער החליפין ומדיניות הממשלה. האינפלציה בנטרול השפעת ירידת מחירי האנרגיה והייסוף בשער החליפין עומדת להערכתנו על כ-1.2% בשנה האחרונה (לעומת 0.3% במדד הכללי). בהנחה שגורמים אלו לא ישפיעו בשנה הקרובה, נחזור להערכתנו לקצב אינפלציה שמקורו בגורמים הבסיסיים של המשק, ובעיקר עליות השכר. מעבר לזה, נראה שההסתברות לעליית מסים היא גבוהה. תמהיל המסים יהיה תלוי במידה רבה בהרכב הממשלה שתוקם. בשלב זה אנו מניחים תרומה של 0.2% לאינפלציה ממסים. תחת הנחה זו האינפלציה בשנה קרובה צפויה להסתכם ב-1.3%.