יום שבת 17 אוגוסט 2019
לוח הפלגות
חיפוש הפלגות כללי
יש לבחור נמל בארץ
יש לבחור נמל בחו"ל
יצוא מהארץ
יבוא לארץ
Facebook

כלכלית בראשון - אין עליית ריבית באופק והשוק תרגם זאת להשטחה של עקום התשואות

מספר אינדיקאטורים מצביעים על האטה מסוימת בצמיחה בחודשים האחרונים, ביניהם, האטה בגביית המסים, מגמת ירידה ביצוא התעשייתי וקיפאון במספר משרות השכיר.
13.08.19 / 10:22
כלכלית בראשון - אין עליית ריבית באופק והשוק תרגם זאת להשטחה של עקום התשואות
13.08.19
כלכלית בראשון - אין עליית ריבית באופק והשוק תרגם זאת להשטחה של עקום התשואות
בנק הפועלים – המחלקה הכלכלית
 

אנו מעריכים כי הצמיחה האטה מעט, אך היא עדיין קרובה ל- 3%, וההתייצבות במספר משרות השכיר היא בעיקר תוצאה של הקרבה לתעסוקה מלאה. ירידת התשואות צפויה לעורר את שוק הנדל"ן, ובחודשים האחרונים אנו כבר רואים שיא בביצועי משכנתאות. גם התחלות הבנייה צפויות להערכתנו לשוב ולגדול בקרוב.

הממשלה החדשה שתקום לא תאמץ יעד גירעון מאתגר, ותסתפק בהפחתת הגירעון בכאחוז תוצר בלבד. זה עדיין יחייב קיצוץ רוחבי וכנראה גם העלאות מסים.

המוסדיים המשיכו למכור מט"ח בחודש יוני – מתחילת השנה הם מכרו 4.8 מיליארד דולר. להערכתנו, הם הגורם העיקרי שעמד מאחורי הייסוף בשער החליפין.

אין עליות ריבית באופק והשווקים תרגמו את זה להשטחה של עקום התשואות. תשואת איגרת החוב לטווח של 9 שנים התקרבה לרמה של 1% בשבוע החולף. יש בזה להעיד על צפי לתקופה ממושכת מאוד בה ריבית בנק ישראל תיוותר ללא שינוי.

 

גלובלי

להחרפת מלחמת סחר בין ארה"ב לסין הצטרפו גורמים נוספים שהשפיעו לשלילה על האווירה בשווקים.

באיטליה גובר החשש שבקרוב הקואליציה תתפרק ולא יהיה מנוס מהליכה לבחירות, ובאנגליה מסתמן שיבוצע Brexit חד צדדי, ללא הסכם עם האיחוד האירופי.

קובעי המדיניות בעולם לא נותרו אדישים להאטה בפעילות ולירידה החדה במדדי אמון העסקים, ובנקים מרכזיים ברחבי העולם הצטרפו לפד והורידו ריבית על מנת לרכך כל מכה עתידית שתבוא.

הסלמה במלחמת הסחר בין ארה"ב לסין. תגובתה של סין להודעתו של הנשיא טראמפ על כוונתו להטיל מכסים בשיעור של 10% על יבוא סחורות ושירותים מסין בהיקף של 300 מיליארד דולר, לא איחרה לבוא, ובשבוע שעבר אפשרה סין לשער החליפין של היואן ביחס לדולר לחצות את הרמה הסמלית של 7 בפעם הראשונה מאז המשבר הפיננסי ב- 2008. הנשיא טראמפ האשים את הסינים בביצוע מניפולציה במטבע שמטרתה ליצור פיחות שישפר את מצב היצוא והפעילות בסין. הסינים הגיבו בהודעה על השעיית חלק מהיבוא של מוצרים חקלאיים מארה"ב. זאת ועוד, נשיא ארה"ב מסר שכלל לא בטוח האם ומתי הוא יהיה מוכן לחזור לשולחן הדיונים עם הסינים, ובנוסף לכך הודיע על ניתוק קשרי המסחר בין ארה"ב לענקית הטכנולוגיה הסינית Huawei.

האינדיקטורים המובילים מוסיפים להצביע על האטה בפעילות בארה"ב. מדד ה-ISM לפעילות הלא תעשייתית ירד בחודש יולי מעבר לציפיות. המדד עדיין מצביע על התרחבות בפעילות (53.7 נקודות ביולי), אך הוא נמצא ברמתו הנמוכה ביותר מאז 2016. תגובות המשיבים לסקר הנ"ל התמקדו בחששות השפעת מלחמת הסחר והעלייה באי- הוודאות המשפיעה על הפעילות העסקית.

הפחתת ריבית נוספת לרמה של 1.75% בספטמבר, מגולמת בשווקים בהסתברות של כ- 100%. כמו כן, גוברות בשוק ההערכות שהפחתה שלישית בריבית הפד תהיה כבר בסוף אוקטובר-בהסתברות של 78%. הנשיא טראמפ ממשיך לבקר בחריפות את המדיניות של הפד, והוא חוזר כמעט בכל הזדמנות אפשרית על קריאתו להפחתות נוספות בריבית. תשואת האג"ח לעשר שנים ירדה לרמה של 1.72% והשווקים למעשה מתמחרים הסתברות גבוהה לגלישת המשק האמריקני למיתון.

האטה בפעילות בגוש האירו ובייחוד בגרמניה. מדד ה-PMI לפעילות בענפי השירותים בגוש האירו הוסיף לרדת בחודש יולי לרמה של 53.2 נקודות, אם כי הוא עדין מצביע על התרחבות בפעילות. מדד אמון המשקיעים בגוש האירו, sentix, רשם ירידה חדה באוגוסט והוא נמצא כעת ברמתו הנמוכה ביותר מזה חמש שנים. בגרמניה בולטת הירידה בייצור התעשייתי. הנתונים מצביעים על ירידה של 5.2% בייצור התעשייתי ביוני מול יוני אשתקד, וירידה בשיעור שנתי של 3.6% בנתוני ההזמנות ממפעלים. נראה שההסלמה במלחמת הסחר משפיעה בצורה חדה יחסית על הפעילות והיצוא מהמדינה. הערכות לצמיחת התוצר ברבעון השני שיתפרסמו בהמשך השבוע הן להתכווצות של כ-0.5% בתוצר ברמה שנתית. על רקע הסיכונים למיתון, כל עקום התשואות לפדיון על אג"ח ממשלת גרמניה, כולל אלה ל- 30 שנה, נמצא בתחום השלילי.

האם בריטניה בדרך למיתון? ברבעון השני נרשמה בבריטניה התכווצות מפתיעה של 0.8% ברמה שנתית בתוצר. הצריכה הפרטית עדיין גדלה בקצב שנתי של כ-2.0% אך היצוא וההשקעות ירדו בצורה ניכרת. ההתכווצות בתוצר ברבעון האחרון היא הראשונה בשבע השנים האחרונות, ואין ספק שלאי-הוודאות באשר לתהליך ה- Brexit תרומה מכרעת לכך. היחלשות המטבע הבריטי נמשכה גם בשבוע האחרון ומאז סוף יוני נחלש הפאונד ב-5.2% מול הדולר.

הפחתות ריבית באסיה. על רקע ההאטה בצמיחה הגלובלית והעלייה בסיכונים נרשמה בשבוע האחרון שורה של הפחתות ריבית, חלקן מפתיעות, ע"י הבנקים המרכזיים. בניו זילנד הופחתה הריבית ב- 0.5%, בהודו ב-0.35%, ובתאילנד ובפיליפינים ב-0.25%.

 

ישראל

מספר אינדיקאטורים מצביעים על האטה מסוימת בצמיחה בחודשים האחרונים, ביניהם, האטה בגביית המסים, מגמת ירידה ביצוא התעשייתי וקיפאון במספר משרות השכיר. מנגד, הצריכה הפרטית המשיכה לעלות, אם כי בקצב מעט איטי יותר. מדד אמון הצרכנים של בנק הפועלים ירד בחודשיים האחרונים, ורמת המדד נסוגה לזו ששררה בתחילת השנה. יתכן שהירידה במדד הושפעה מאי-הוודאות הפוליטית, נוכח הבחירות החוזרות. לעת עתה, רמת המדד עדיין גבוהה ביחס לעבר ותומכת בהמשך התרחבות של הצריכה הפרטית, אם כי בקצב איטי יותר. אנו מעריכים כי הצמיחה האטה מעט, אך היא עדיין קרובה ל- 3%, וההתייצבות במספר משרות השכיר היא בעיקר תוצאה של הקרבה לתעסוקה מלאה. ירידת התשואות בישראל צפויה לעורר את שוק הנדל"ן, ובחודשים האחרונים אנו כבר רואים שיא בביצועי משכנתאות. גם התחלות הבנייה צפויות להערכתנו לשוב ולגדול בקרוב. ההתפתחויות המדאיגות בכלכלה העולמית הן בגדר גורם סיכון, אך בינתיים השפעתן על המשק אינה גדולה.

 

הגירעון התקציבי של הממשלה עמד בשנים עשר החודשים האחרונים על 3.8% מהתוצר, שיעור דומה לזה של החודש הקודם. ההכנסות המסים עלו מתחילת השנה ב- 2%, שיעור הנמוך מהצמיחה של המשק. ההוצאות לעומת זאת עלו מתחילת השנה בשיעור של 8.5%. חברת דירוג האשראי S&P הותירה את דירוג האשראי של ישראל ברמה של AA- עם תחזית יציבה, זאת חרף ההרעה במצב הפיסקאלי ואי-הוודאות הפוליטית שנוצרה. הגישה הסלחנית לגירעון נובעת אולי ממצבה הבולט לחיוב של ישראל בתחומים כמו צמיחה ויציבות המערכות הפיננסיות, כמו גם מההערכה שאם המצב יחמיר יש בידי הממשלה כלים אפקטיביים לטפל בגירעון. אנו נוטים לכן להעריך כי הממשלה החדשה שתקום לא תאמץ יעד גירעון מאתגר, ותסתפק בהפחתת הגירעון בכאחוז תוצר בלבד. זה עדיין יחייב קיצוץ רוחבי וכנראה גם העלאות מסים.

המוסדיים המשיכו למכור מט"ח בחודש יוני – מתחילת השנה הם מכרו 4.8 מיליארד דולר. להערכתנו, הם הגורם העיקרי שעמד מאחורי הייסוף בשער החליפין. כשמדדי המניות בעולם עולים בחדות, כפי שקרה במחצית הראשונה של השנה, הגופים המוסדיים צריכים להגביר את פעילות הגידורים שלהם על מנת שהחשיפה שלהם למט"ח לא תעלה. בפועל החשיפה שלהם למט"ח אפילו ירדה, כלומר הם גידרו אפילו יותר ממה שנדרש כתוצאה מעליות שווי תיקי המניות וזה התבטא במכירה מוגברת של מט"ח. קשה לדעת מה עמד מאחורי ההחלטה שלהם לצמצם את החשיפה למט"ח, אך השפעת המוסדיים היא גדולה, והחשש שלהם מייסוף הוא מעין נבואה שמגשימה את עצמה. אנו מעריכים כי מבין הגורמים הפעילים בשוק המט"ח הם אלו שפעילותם עשויה להיות רגישה לפער הריביות בין ישראל לעולם, אולם עלויות הגידור אינם השיקול הבלעדי בהחלטותיהם.

 

השכר במשק המשיך לעלות בקצב מהיר- 3.6% ב- 12 החודשים האחרונים, אך השפעתו על האינפלציה מצומצמת לעומת השפעת הייסוף החד, וירידת מחירי הנפט. אנו מפחיתים את תחזית האינפלציה לשנה הקרובה לשיעור של 1.1% בשל השפעת שני הגורמים האחרונים שציינו. תחזית זו כוללת הנחה לעליית מסים עקיפים שתרומתם לאינפלציה עומדת על 0.2 נקודות אחוז.

 

אין עליות ריבית באופק והשווקים תרגמו את זה להשטחה של עקום התשואות. תשואת איגרת החוב לטווח של 9 שנים (928) התקרבה לרמה של 1% בשבוע החולף. יש בזה להעיד על צפי לתקופה ממושכת מאוד בה ריבית בנק ישראל תיוותר ללא שינוי. האינפלציה בישראל מתקשה לעלות באופן משמעותי מעל הגבול התחתון של היעד, וזה הופך את מדיניות הריבית בישראל להיות מושפעת מאוד מזו של בנקים מרכזיים אחרים בעולם. הוועדה המוניטרית ציינה אמנם בהודעת הריבית האחרונה שמדיניות הריבית בישראל יכולה להיות שונה מזו של בנקים מרכזיים אחרים, אך בכדי שזה יקרה האינפלציה צריכה לעלות. הריבית הנמוכה משפיעה על מחירי הנכסים הפיננסיים והנדל"ן, אבל כמעט ולא משפיעה על מדד המחירים לצרכן. בהיעדר המגבלה של הצורך לרסן אינפלציה, אנו רואים תהליך בו הבנקים המרכזיים מושפעים מאוד מהלחץ הגובר בשווקים להפחית את הריבית, כצעד מנע, ולאו דווקא כתגובה למדיניות.