יום שלישי 16 יולי 2019
לוח הפלגות
חיפוש הפלגות כללי
יש לבחור נמל בארץ
יש לבחור נמל בחו"ל
יצוא מהארץ
יבוא לארץ
Facebook

יצואני טובין דו-שימושיים לרצועת עזה – היזהרו!

חברת אקס אוברסיז וחברת קומפיוטר קונטקט בע"מ הן יבואניות של ציוד אלקטרוניקה וטלפוניה, אשר קיבלו ממשרד קמ"ט תקשורת במינהל האזרחי רישיון להעברת טובין דו-שימושיים לרצועת עזה, ועל בסיס האישורים תואמה הכנסת הציוד של שתי החברות יחד לרצועת עזה דרך מעבר כרם שלום
08.01.17 / 09:43
יצואני טובין דו-שימושיים לרצועת עזה – היזהרו!
08.01.17
יצואני טובין דו-שימושיים לרצועת עזה – היזהרו!

מאת: עו"ד אליס אברמוביץ

ביום 2.3.15 הגיעה המשאית המיועדת למעבר כרם שלום. נציגי רשויות המעבר שבדקו את המשאית מצאו שבעה תופים של סיבים אופטיים, המהווים ציוד תקשורת דו-שימושי מפוקח, אשר חייב ברישיון לפי חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני, התשס"ז-2007, והועברו בלא רישיון כנדרש. כתוצאה מן הבדיקה, נתפסו כלל הטובין שהיו במשאית, ונמסר לחברות על כוונה להחרים את התופים בשל חשד כי נועדו לשמש לביצוע עבירה לפי תקנות ההגנה (שעת-חירום), 1945. ביום 2.4.15 חתם שר הביטחון על צו המורה להחרים את שבעת התופים בלבד, בנימוק כי אלו יועדו, על פי מידע מודיעיני חסוי, להגיע לידי ארגון חמאס.

ביום 10.3.15 פנתה אקס אוברסיז למשרד הביטחון ולמנהלת תיאום וקישור בעזה בכתב, והשיגה על ההחלטה לתפוס את כלל הטובין שהיו במשאית. במסגרת זאת נטען, כי לא הייתה מודעת לדבר הימצאותם של התופים – השייכים לפי הנטען לחברה אחרת – וביקשה להשיב לידיה את הציוד התקשורתי השייך לה. ביום 13.4.15 השיגה גם קומפיוטר קונטקט באופן דומה על החרמת הציוד שלה. פניותיהן של החברות נדחו, ובהמשך הוצאו שני צווי החרמה נוספים, חתומים גם הם בידי שר הביטחון, אשר הורו על החרמת כלל הטובין שנמצאו על גבי המשאית בעת הבדיקה. ההחרמה בוצעה מתוקף סמכותו של השר לפי תקנות 74 ו-120 לתקנות ההגנה.

כל אחת מהחברות הגישה עתירה מטעמה לבית המשפט העליון, ביושבו כבג"ץ. במסגרת העתירות שהוגשו, ביקשו החברות כי בית המשפט יורה על ביטול צווי ההחרמה שהוצאו. במאי 2016 ניתן פסק הדין בעתירות, במסגרתו קבע כב' השופט מלצר, כי ההחלטה בדבר תפיסת הטובין והחרמתם התבססה על תשתית ראייתית מספקת, ועל כן אין מקום להתערב בשיקול דעת משרד הביטחון. במסגרת זאת, נדחו גם טענותיהן של החברות, לפיהן לא ידעו על דבר קיומה של הסחורה שהוברחה במשאית, ונקבע כי בנסיבות העניין, מוטלת על בעלי סחורות המבקשים להכניס ציוד לרצועת עזה חובת תום לב, אשר בגדרה עליהם לנקוט מבעוד מועד באמצעים הדרושים כדי למנוע הברחת ציוד שלא כדין ביחד עם סחורתם. מאחר שהחברות לא עשו כן, נקבע כי "אין להן להלין אלא על עצמן".

החברות לא אמרו נואש, והגישו בקשה לדיון נוסף על פסק הדין. במסגרת בקשתן טענו החברות, כי פסק הדין מכיל חידוש הלכתי, שכן הוא מטיל על בעלי סחורות חובת תום לב מוגברת, ממנה נגזר כי עליהם לנקוט מבעוד מועד באמצעים הדרושים לשם מניעת הברחת ציוד שלא כדין במשולב עם סחורתם. לשיטתן, המדובר בתקדים המכביד באופן בלתי סביר על יבואנים, בהציבו דרישה אשר אינה ניתנת ליישום על-ידי ציבור זה, שאין לו שליטה מספקת על דרכי ההובלה של סחורותיו. כן נטען, כי הטלת האחריות בדבר פיקוח ואבטחת הסחורות בדיעבד, כמוה כהחלה רטרואקטיבית של חוק או תקנה, הפוגעים בזכויות בסיסיות ויסודיות של היבואנים, ובראשן הזכות לקניין.

כב' המשנה לנשיאה, השופט אליקים רובינשטיין, דחה את הבקשה, בנימוק כי "אף אם נראה בהטלתה של חובת תום הלב בענייננו משום חידוש, ולדידי קשה לומר כי דרישת תום הלב כשלעצמה היא בבחינת חידוש, זו בודאי אינה מעוררת קושי מן הסוג המצדיק דיון נוסף בפסק הדין. עקרון תום הלב הוא מעקרונות היסוד של שיטתנו המשפטית, וממנו נגזרת חובה החלה על מימושם של כלל החיובים והזכויות המוענקים על פי כל דין. בנידון דידן, מכל מקום, הדגיש בית משפט זה את חובתן של העותרות לפעול בתום לב בנסיבותיו הקונקרטיות של המקרה דנא... מכוח היותן יבואניות, המכניסות טובין לרצועת עזה, ולנקוט באמצעי זהירות לשם מניעת הברחתן של סחורות אסורות. למותר לציין, כי חובה זו אינה מאיינת מניה וביה את חובתן של רשויות הביטחון להפעיל את סמכותן בסבירות ובמידתיות, וזאת תוך התבססות על תשתית ראייתית נאותה... יתר על כן, יש לתת את הדעת... על כך שחלו תמורות של ממש בהסדר הנורמטיבי החולש על הנידון דידן, עובדה המתווספת למערך השיקולים בהחלטה להורות על קיומו של דיון נוסף. הווה אומר, אף אם ניתן לראות בדרישת תום הלב אשר הוטלה בפסק הדין משום חידוש הלכתי – וכאמור, אין זו דעתי – ענייננו בחזקה פרשנית שתידרש להיבחן מחדש... במסגרת חקיקתו של חוק המאבק בטרור, אשר נכנס לתוקפו ביום 1.11.16... דומה, כי המארג הנורמטיבי החדש הפך את העתירה הנוכחית במידה רבה לתיאורטית, כך שבבחינת קל וחומר מתייתר איפוא הצורך הנטען בדיון נוסף... אוסיף עוד, כי לטעמי על הרשויות לשקול כי בטפסים שממלאים המבקשים להעביר סחורה לרצועת עזה לציין את המצב הנורמטיבי על פי החקיקה והפסיקה, באופן שיהא בו בחינת "ראו הוזהרתם", גם אם קיימת חזקת ידיעת הדין; זאת – כדי להסיר מכשול מפני מי שלעתים נסתמאו עיניו."

[דנג"ץ 4794/16 אקס אוברסיז נ' משרד הביטחון ואח', פסק דינו של כב' המשנה לנשיאה השופט רובינשטיין מיום 2.1.17, העותרות יוצגו על ידי עוה"ד דויד אלון דדון, ומשרד הביטחון יוצג על ידי עוה"ד רועי שויקה].