יום שלישי 22 אוקטובר 2019
לוח הפלגות
חיפוש הפלגות כללי
יש לבחור נמל בארץ
יש לבחור נמל בחו"ל
יצוא מהארץ
יבוא לארץ
Facebook

השקל הוא בין המטבעות הבודדים שהתחזקו מול הדולר החודש

הצמיחה בישראל ממשיכה להיות גבוהה מפוטנציאל הצמיחה של הטווח הארוך
28.05.18 / 10:30
השקל הוא בין המטבעות הבודדים שהתחזקו מול הדולר החודש
28.05.18
השקל הוא בין המטבעות הבודדים שהתחזקו מול הדולר החודש
מאת: בנק הפועלים, החטיבה הפיננסית 
 
פרוטוקול הפד והתחזקות הדולר הפחיתו את הצפי להעלאות ריבית בארה“ב. תשואת האג“ח לעשר שנים שבה לרדת
הקואליציה החדשה באיטליה רככה אמנם את עמדותיה, אך החוב הגבוה ומערכת בנקאית פגיעה, מרתיעים את המשקיעים באיגרות החוב של המדינה
התחזקות השקל וצפי להעלאות ריבית מתונות יותר בארה"ב מרחיקים מעט את העלאת הריבית בישראל. אנו עדיין מעריכים שהריבית תעלה במהלך הרבעון הראשון של 2019
 

על רקע הכוונה של סעודיה ורוסיה לשנות את המדיניות בה נקטו בשנתיים האחרונות ולהגדיל את תפוקת הנפט שלהן, ירד מחיר הנפט בכ-4.0% לרמה של 76 דולר לחבית מסוג ברנט. פרוטוקול הפד שהתפרסם בשבוע שעבר הציג מסר פחות ניצי וכעת נראה שהפד לא ימהר להעלות את הריבית ביותר מפעמיים עד סוף השנה. חששות המשקיעים באשר לכיוונים אליהן צועדות איטליה וספרד הביאו גם הן להסטת השקעות לאג"ח בטוחות יותר כמו אלו של ארה"ב וגרמניה. תשואת אג"ח ממשלת ארה"ב לעשר שנים ירדה לרמה של 2.93% ומקבילתה הגרמנית ל-0.39%.

 

ארה"ב- נתוני הפעילות שהתפרסמו בשבוע האחרון היו מעט פחות טובים, אם כי ההערכות לגבי המשך השנה עדיין צופות קצב צמיחה גבוה. נתוני מכירות הבתים לחודש אפריל הצביעו על ירידה ממוצעת של כ-2.0% במכירת בתים חדשים וקיימים. עם זאת, מכירת בתים חדשים נמצאת בשנה האחרונה במגמת עלייה (11.6% לעומת אפריל אשתקד), בעוד מכירות בתים קיימים שומרים על יציבות ברמה של כ-5.5 מיליון בתים בחודש בשנתיים האחרונות. בהזמנת מוצרים בני-קיימא נרשמה ירידה של 1.4% באפריל, ואומדן למדד אמון הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן ירד במאי, אם כי רמת המדד עדיין מאוד גבוהה. מפרוטוקול הפד עולה שהעלאת הריבית בחודש יוני היא כמעט ודאית, אך המסר לגבי המשך השנה היה פחות ניצי. מהפרוטוקול מסתמן שהמשך עלייה בקצב האינפלציה לאו דווקא תגרור האצה בקצב העלאת הריבית. הסבירות לעליית ריבית שלישית בהמשך השנה ירדה בשבוע האחרון והיא עומדת כעת על כ-40%.

 

גוש האירו- אומדן למדד מנהלי הרכש לחודש מאי בגוש האירו הצביע על חודש חמישי ברציפות של ירידה. המדד הגיעה ל-55.5 נקודות, רמה שעדיין מצביעה על צפי להתרחבות בפעילות התעשייתית. גם במדד מנהלי הרכש למגזר השירותים נרשמה ירידה בחודשים האחרונים. הירידה במדדי מנהלי הרכש אפיינה את מרבית המדינות החברות בגוש האירו, כולל גרמניה בה האטה הצמיחה ברבעון הראשון ל-1.2%, נתון נמוך מהצמיחה הממוצעת בגוש האירו שעמדה על 1.6% בהתאמה.

 

אי-הוודאות הפוליטית באיטליה ובספרד עלתה בשבוע האחרון לאחר שהמועמד של מפלגת תנועת חמשת הכוכבים ומפלגת הליגה, ג'וזפה קונטי, לרשות הממשלה אושר ע"י הנשיא האיטלקי, ועל רקע התחזקות ההערכות כי בספרד עשויות להתקיים בחירות בזק, בעקבות קריאת המפלגה הסוציאליסטית שבאופוזיציה להצבעת אי אמון בראש הממשלה מריאנו ראחוי. בתגובה נרשמה עלייה נוספת בתשואות לפדיון של אג"ח הממשלתיות. התשואה לעשר שנים באג"ח של ממשלת איטליה הגיעה ל- 2.47% לשנה, מרווח של 207 נקודות בסיס מעל האג"ח של גרמניה. התשואה לפדיון על אג"ח של ספרד נמוכה ב- 100 נקודות בסיס מזאת של איטליה. בנוסף, בלטו ירידות במניות הבנקים באירופה, בעיקר בספרד ואיטליה.

 

העלאות הריבית בארגנטינה ובטורקיה לא הרגיעו את הסנטימנט המעט שלילי לגבי השווקים המתעוררים, בעיקר כאלו עם גירעון גדול יחסית בחשבון השוטף של מאזן התשלומים. טורקיה וארגנטינה במוקד, שתיהן העלו ריבית באופן חד על מנת לבלום את בריחת ההון. בטווח הקצר המדיניות בשתי המדינות היא לשכנע את המשקיעים לבטוח במטבע המקומי. פיחותים אפיינו גם שווקים מתעוררים נוספים כמו הודו וברזיל, שגם להן צרכי מימון מהעולם, אך לא התפתח בהן משבר אמון כמו בארגנטינה או בטורקיה.

 

איטליה- ההתפתחויות הפוליטיות באיטליה העלו את הסיכונים הפיננסיים במדינה. החששות מתרכזים במצע הפוליטי המקורי של שתי מפלגות הקואליציה, מפלגת חמשת הכוכבים ומפלגת הליגה, וזאת על רקע החוב הציבורי הגדול שעומד על 132% מהתמ"ג. יחד עם זאת, המפלגות רככו את עמדתן בדיונים להקמת הקואליציה, וכמו כן בחרו לראשות הממשלה מועמד "ניטרלי" משפטן בשם ג'וזפה קונטי, שמועמדתו אושרה בשבוע שעבר ע"י הנשיא האיטלקי ועליו הוטלה כרגע משימת הרכבת הממשלה.

איטליה היא הכלכלה השלישית בגודלה בגוש האירו עם תוצר שנתי של כ- 1.6 טריליון אירו בשנת 2017 ותוצר לנפש העומד על כ- 32 אלף דולר, נמוך יחסית ביחס למדינות גוש האירו החזקות. כלכלת איטליה, שהייתה בין הכלכלות שספגו פגיעה קשה במשבר הגלובלי של 2008 חזרה לפסים של צמיחה בארבע השנים האחרונות, אך רמת התוצר בה עדיין לא חזרה לרמות שטרם המשבר. ברבעון הראשון של שנת 2018 נרשמה צמיחה של 1.2% בתוצר במונחים שנתיים, רמה הדומה לתחזית הצמיחה לשנה כולה.

המצב הפיסקאלי במדינה בעייתי – הגירעון התקציבי אמנם נמוך, אך זאת תחת משטר של צנע שלא ברור אם ניתן להתמיד בו. המערכת הפיננסית באיטליה, רשמה שיפור ניכר בשנתיים האחרונות, כאשר כחלק מדרישות רגולטוריות של ה-ECB "ניקו" בנקים איטלקים את מאזניהם מהלוואות פגומות. שיעור ההלוואות הבעייתיות עדיין גבוה והמערכת הפיננסית עדיין פגיעה, בייחוד בהשוואה למדינות אחרות בגוש האירו. דירוג האשראי של איטליה לא השתפר מאז שנת 2014, אז הורד לרמה של -BBB (על פי דירוג חברת האשראי S&P). בין הגורמים שמותירים את הדירוג ברמתו הנמוכה ניתן לציין את אי היציבות הפוליטית, שיעור השתתפות נמוך ופריון נמוך, חוב ציבורי גבוה וצמיחה נמוכה שמקשה על ירידת החוב, קושי בהעברת רפורמות הנחוצות לכלכלה ושיעור גבוה של NPL. למרות העלייה בסיכונים באיטליה אנו מעריכים שהסיכוי לפרישה של איטליה מגוש האירו ו/או מהלך של שמיטת חובות נראה בשלב זה נמוך.

 

טורקיה – מדוע המשקיעים מאבדים אמון במטבע

כלכלת טורקיה מאופיינת בגירעון מבני גבוה בחשבון השוטף של מאזן התשלומים (הפער בין היצוא ליבוא). פער זה ממומן על ידי תנועות הון לטווח קצר ולטווח ארוך. הגירעון השוטף עלה בשנת 2017 לרמה של 5.6% מהתוצר. ככלל אמצע, רמה של 5% מהתוצר כבר מדליקה נורות אזהרה בקרב המשקיעים. מדיניות תקציבית מרחיבה מאוד של הממשלה, הביאה להתחממות יתר של הכלכלה (צמיחה בשיעור 7% בשנת 2017). משק בצמיחה מאוד מהירה, מאופיין בדרך כלל בעלייה בעודף היבוא. גורם שני שהביא לעלייה בגירעון בחשבון השוטף זה העלייה במחירי האנרגיה.

 

התזמון של עלייה בגירעון השוטף היה גרוע מבחינת טורקיה – עליית התשואות בארה"ב הפעילה לחצים על מטבעות EM רבות, ובעיקר על אלו עם צרכי מימון חיצוני גבוהים. זאת בנוסף לבחירות שהוקדמו והעלו את החששות בקרב משקיעים זרים. כל אלו הביאו לפיחות חד בשער הלירה הטורקית. הפיחות לכשעצמו מדרדר את מצב הסקטור העסקי בטורקיה, שחשוף להלוואות במט"ח, בעוד שהנכסים שלו הם לרוב בלירות טורקיות. התרופה הקלאסית לפיחותים כאלו היא העלאה של הריבית. אלא, שארדואן סבור שהריבית הגבוהה בטורקיה מעלה את האינפלציה יותר ממה שהיא מפחיתה אותה. טענה זו סותרת את התיאוריות הכלכליות המקובלות, אם כי יש לציין שבסיטואציות מסוימות לא ניתן לשלול אותה על הסף. במצב של טורקיה שהמשקיעים איבדו את האמון במדיניות, קשה לעצור את הסחף ללא שימוש בכלי הריבית. בסופו של דבר הבנק המרכזי העלה את הריבית בשלוש נקודות אחוז לשיעור של 16.5%. השאלה עתה היא האם הוא יצליח להשיב את אמון המשקיעים והאזרחים במטבע המקומי.

 

ישראל

האינדיקאטורים הכלכליים שפרסמה הלמ"ס בשבוע החולף המשיכו להצביע על צמיחה בשיעור גבוה. קצב הצמיחה בארבעת הרבעונים האחרונים עומד על 4.0%, וגם בנטרול השפעת המסים על היבוא הצמיחה היא גבוהה ועומדת על 3.5%. הפדיון בענפי המשק עלה בחודשים ינואר-מרץ בשיעור שנתי של 4.9%, הייצור התעשייתי עלה בשיעור דומה, אם כי עיקר התרומה הייתה מחברות טכנולוגיה עילית. המדד המשולב למצב המשק עלה בחודש אפריל בשיעור של 0.4%, ומתחילת השנה קצב התרחבותו עומד על שיעור שנתי של כ- 4%.

 

התיירות בישראל מוסיפה לגדול, על אף העלייה במתיחות הביטחונית, וכניסות התיירים לישראל כמו גם תפוסת החדרים במלונות הגיעו לרמה גבוהה מאוד יחסית לעבר. בחודשים ינואר-אפריל הגיעו לישראל 1.36 מיליון תיירים, עלייה של 25% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. בשנת 2017 נרשם בישראל שיא של 3.6 מיליון תיירים, ועפ"י המגמות הנוכחיות מסתמן ששיא זה ישבר השנה. במקביל תפוסת המלונות בישראל נמצאת גם היא ברמה גבוהה ביחס לעבר. סך תפוסת החדרים במלונות בישראל עמדה בחודשים ינואר- אפריל על 64.4% לעומת 60.7% בתקופה המקבילה אשתקד. בלטה במיוחד העלייה בתפוסת החדרים במחוז ירושלים (עלייה של 10.9% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד לרמה של 67%) ובמחוז תל-אביב (עליה של 7.7% לרמה של 69.7%). הגידול בתפוסת החדרים במלונות נבע מעלייה בלינות תיירים בתקופה זו, בעוד בלינות ישראלים נרשמה דווקא ירידה.

 

ייסוף חד בשיעור של 2.7% בשער השקל מול סל המטבעות מתחילת החודש. הדולר האמריקני התחזק מול רוב המטבעות בעולם, ובעיקר מול מטבעות השווקים המתעוררים. השקל הוא בין המטבעות הבודדים שלא נחלש מול הדולר. יתכן שהתחזקות השקל נובעת מהעלייה בסיכונים הפיננסיים בעולם בחודש האחרון, בעוד שבישראל נתוני הצמיחה שפורסמו היו גבוהים מהציפיות. כמו כן נראה שבנק ישראל המשיך לצמצם את רכישות המט"ח.

 

הייסוף בשער השקל וירידת מחיר הנפט עשויים להביא לאינפלציה מעט נמוכה יותר בשנה הקרובה. תחזית האינפלציה שלנו עומדת על 1.1%, ועל פי המסתמן עד כה, יתכן שהתחזית תתעדכן מעט כלפי מטה.

 

מכלול ההתפתחויות בשבוע האחרון מקטין את הסיכוי שהעלאת הריבית של בנק ישראל תהיה עוד השנה. הייסוף בשער השקל, וירידה במספר העלאות הריבית הצפויות בארה"ב השנה מרחיקים מעט את מועד העלאת הריבית. אנו עדיין סבורים שברבעון הראשון של 2019 נראה העלאת ריבית ראשונה.