יום ראשון 22 ספטמבר 2019
לוח הפלגות
חיפוש הפלגות כללי
יש לבחור נמל בארץ
יש לבחור נמל בחו"ל
יצוא מהארץ
יבוא לארץ
Facebook

הרפורמה בחוק ההגבלים העסקיים אושרה בקריאה ראשונה בכנסת

הרפורמה בחוק ההגבלים העסקיים אושרה בקריאה ראשונה בכנסת. היא נועדה לחזק את ההרתעה והאפקטיביות של רשות ההגבלים העסקיים, ולהפנות את משאביה לקידום התחרות ולהפחתת יוקר המחייה.
23.05.18 / 09:41
בתמונה: אלי כהן, שר הכלכלה והתעשייה ומיכל הלפרין, הממונה על ההגבלים העסקיים
23.05.18
בתמונה: אלי כהן, שר הכלכלה והתעשייה ומיכל הלפרין, הממונה על ההגבלים העסקיים

מתוך: אתר משרד הכלכלה והתעשייה

שר הכלכלה והתעשייה והרשות להגבלים עסקיים פעלו לביצוע רפורמה בחוק ההגבלים העסקיים, והיא אושרה בקריאה ראשונה בכנסת. הרפורמה אמורה לחזק את ההרתעה והאפקטיביות של רשות ההגבלים העסקיים, ולהפנות את משאביה לקידום התחרות ולהפחתת יוקר המחייה. במסגרת זו, יוסר הנטל הביורוקרטי מגופים שאינם פוגעים בתחרות, על מנת לאפשר לעסקים הפועלים בהגינות לקדם צמיחה כלכלית במשק. הרפורמה אמורה להתאים את החוק לשינויים המשמעותיים שעברה הכלכלה הישראלית וכן לקרבו למקובל בעולם בתחום ההגבלים העסקיים. 

עיקרי השינויים בחוק ההגבלים העסקיים: 

  • הרחבת הגדרת בעל המונופולין הכפוף לחובות ואיסורים בחוק ההגבלים העסקיים, כך שתחול על כל מי שיש לו כוח שוק משמעותי, גם אם נתח השוק שלו נמוך מ - 50%. החוק הנוכחי קובע נתח שוק של מעל 50% כמדד היחיד להיותו של גוף בעל מונופולין. 
  • צמצום חובת הדיווח לממונה על מיזוגים קטנים. הצמצום ייעשה על ידי העלאת הרף הכספי המחייב דיווח ממחזור משותף של 150 מיליון ש"ח למחזור משותף של 360 מיליון ש"ח. עלייה זו מתחייבת לאור הצמיחה המשמעותית של המשק הישראלי מאז שנקבע הסכום הנוכחי בחוק בשנת 1999, ולאור הנטל הרגולטורי של פיקוח על מיזוגים רב יחסית למדינות ה - OECD. לפי נתוני ה - OECD, ישראל נמצאת במקום השלישי במספר המיזוגים המוגשים לאישור, ביחס לגודל האוכלוסייה. 
  • ביטול המגבלה של עד 24.5 מיליון ש"ח לעיצום מרבי כנגד מפרי החוק, כך שכלל העסקים במשק הישראלי יהיו כפופים לרף עיצומים עליון בשיעור של 8% ממחזור מכירותיהם. המצב הקיים מיטיב באופן לא מוצדק דווקא עם התאגידים הגדולים והחזקים ביותר במשק, אשר להם מחזורי מכירות של מיליארדי שקלים. התיקון יביא לחיזוק ההרתעה והאכיפה ביחס לגופים הגדולים ביותר במשק הישראלי. 
  • הרפורמה תמשיך את המגמה של צמצום הצורך באישורים בירוקרטיים עבור הסדרים כובלים ומעבר לאיסור מהותי על הסדרים שפוגעים בתחרות. התיקון ייעשה על ידי מהלך משלים לתיקון חוק ההגבלים העסקיים בהרחבה של כללי פטור סוג שהם הסדרים כגון מיזמים משותפים שאינם פוגעים בתחרות.
  • השוואת תקופות הבדיקה של עסקאות מיזוג ושל הסדרים כובלים – קיצור משמעותי של זמן ההחלטה בבקשות פטור להסדרים כובלים, מ - 90 ל - 30 יום, בדומה לפרק הזמן הקבוע ביחס להחלטה במיזוג. בנוסף לכך, לממונה תהיה הסמכות להאריך את תקופת ההחלטה בבקשות פטור ואישור מיזוגים בעוד 120 יום במקרים שבהם הבדיקה מורכבת ונדרש פרק זמן ארוך יותר. 
  • שינוי שמו של חוק ההגבלים העסקיים לחוק התחרות, ותיקונים דומים ביחס לבית הדין להגבלים עסקיים, הממונה על ההגבלים העסקיים ורשות ההגבלים העסקיים.

אלי כהן, שר הכלכלה והתעשייה: "הרפורמה מהווה צעד נוסף לצמצום הנטל הרגולטורי והבירוקרטי ולהקלה על המסחר ועשיית העסקים במשק. היא תאפשר לרשות ההגבלים העסקיים להגביר את פעילות האכיפה ולהפנות את משאביה לקידום התחרות ולחיזוק ההרתעה כנגד מונופולים וגופים אחרים הפוגעים בתחרות".

מיכל הלפרין, הממונה על ההגבלים העסקיים: "החוק במתכונתו החדשה יחייב בעלי עסקים לנהוג באחריות תחרותית בד בבד עם הפחתת הנטל הרגולטורי וההקלה על עסקים קטנים. הרפורמה תאפשר לרשות ההגבלים העסקיים להגביר את פעילות האכיפה ולנקוט סנקציות משמעותיות כנגד עסקים הפוגעים בתחרות".