יום ראשון 20 ינואר 2019
לוח הפלגות
חיפוש הפלגות כללי
יש לבחור נמל בארץ
יש לבחור נמל בחו"ל
יצוא מהארץ
יבוא לארץ
Facebook

האם השווקים יגררו מטה את הכלכלה הריאלית?

השווקים נכנסו למעין תהליך של 'חישוב מסלול מחדש', זאת בהינתן שהתגלו פקקי תנועה בצורה של מדיניות פיסקאלית ומוניטרית פחות תומכות, צמיחה איטית יותר ועלייה בסיכונים.
24.12.18 / 11:14
האם השווקים יגררו מטה את הכלכלה הריאלית?
24.12.18
האם השווקים יגררו מטה את הכלכלה הריאלית?

בנק הפועלים: יחידת המחקר - האגף לייעוץ השקעות ומוצרים פיננסיים

חצי הכוס המלאה היא שהנתונים הכלכליים עדיין טובים ברובם. חצי הכוס הריקה היא שגל הפסימיות בשווקים יכול להתברר כבעל השפעה גם על הכלכלה הריאלית – הוא עשוי לפגוע באמון הצרכנים והמשקיעים וליצור קשיי מימון שיפגעו בהשקעות

אנו מעריכים כי ירידות ביצוא הסחורות ובהתחלות הבנייה האטו את הצמיחה ברבעון הרביעי של השנה. המשק צומח בשלושת הרבעונים האחרונים בשיעור הנמוך במידה ניכרת משלושה אחוזים

בלימה של התייקרויות דרך התקציב היא מוגבלת בזמן ובהיקף, שכן האוצר יצטרך למצוא הכנסות חלופיות. אנו מעריכים כי לאורך זמן האוצר יתקשה למנוע עליות מחירים שמקורן בהתייקרויות תשומות, ובעיקר עלייה בשכר העבודה, ולכן אנו מותירים את תחזית האינפלציה לשנה הקרובה על 1.3%

העלאת הריבית בארה"ב מעלה את הסיכויים שהריבית תעלה בשנית גם בישראל בעוד מספר חודשים

 

כלכלה גלובלית

השווקים הפיננסיים מגיבים בשלילה למצב בו יותר מדי סוגיות פוליטיות עומדות פתוחות לאורך זמן, וזאת בשעה שהמדיניות הכלכלית בכלל והמוניטרית בפרט, אינן מרחיבות עוד כמו בעבר. הבנק המרכזי באירופה הפסיק את רכישות האג“ח ובארה“ב הריבית כבר הגיעה לרמה של 2.5%. הכלכלה והשווקים בעולם ניצבים בפני מבחן  - האם הם יכולים לתפקד ללא הרוח הגבית של הממשלות והבנקים המרכזיים.

 

מדיניות הממשל האמריקני בשבוע החולף הוסיפה מימד של אי-ודאות. לחדשות מהבית הלבן בשבוע האחרון היה תפקיד מרכזי בעצבנות ובסנטימנט השלילי בשוקי ההון בארה"ב ובעולם. על רקע אי-הסכמות בין הנשיא לקונגרס באשר לרצון הנשיא לאשר הוצאה של 5 מיליארד דולר לבניית חומה בגבול עם מקסיקו, הושבתה חלקית, עד להודעה חדשה, פעילותם של חלק ממשרדי הממשל, כגון: משרד החוץ, משרד המשפטים, המשרד לביטחון פנים, וחלק מהפעילות של משרד הפנים. נראה שההשבתה הנוכחית תפגע בפעילות הכלכלית במידה פחותה מהשבתות דומות בעבר, מכיוון שההוצאות למשרדי ממשל אחרים, כגון משרד ההגנה, אושרו בשבועות האחרונים. בנוסף, קיימת דריכות לגבי האפשרות של פיטורי יו"ר הפד, ג'רום פאוול, על רקע העלאת הריבית ב- 0.25% בשבוע שעבר. מדובר בצעד שאין לו תקדים בהיסטוריה, וכלל לא בטוח שלנשיא יש את הסמכות לנקוט בצעד כזה. לבסוף, התפטרות שר ההגנה האמריקני מאטיס על רקע חילוקי דעות עם הנשיא עוררה דאגה ומבוכה מסוימת בוושינגטון.

בולט הסנטימנט השלילי בשווקים. בשבוע שעבר הוחרפה מגמת הירידה במדדי המניות, כאשר מדד ה- S&P500 ירד ב- 7.1% ומדד הנסדאק ירד ב- 8.4%. לעת עתה, מדובר בדצמבר השלילי ביותר בשוק המניות האמריקאי מאז 1931. מדדי הנאסדק והראסל 2000 נמצאים בטריטוריה "דובית" עם ירידות של לפחות 20% מרמת השיא האחרונה. כך גם מדד הדאקס של גרמניה, ועבור מדד היורוסטוקס 600, מדובר בשנה השלילית ביותר מ- 2008. מדד "הפחד", ה- VIX עלה בחודש לרמה של 30 נקודות, לא רחוקה מרמת השיא של 37 נקודות שנרשמה בחודש פברואר האחרון.

 

מחיר חבית נפט מסוג ברנט ירדה ל – 53.8 דולר ממחיר של 86.3 דולר באוקטובר האחרון, זאת למרות הודעת אופ"ק על קיצוץ בתפוקת הנפט.

 

ארה"ב: הפד העלה את הריבית משיעור של 2.25% ל- 2.5%. העלאת הריבית הייתה מגולמת בשוק בהסתברות די גבוהה, ועיקר תשומת הלב הופנתה לכן למסר ולהערכות העתידיות של חברי הפד. חברי הפד הנמיכו במתינות את תחזית הצמיח ה (חציון התחזיות) לשנת 2019 מ– 2.5% ל– 2.3%, והם מעריכים עתה שידרשו עוד שתי העלאות ריבית בשנת 2019, לעומת שלוש העלאות בתחזית הקודמת. על אף שחברי הפד הפחיתו את הצפי להעלאות ריבית, המסר נתפס בשוק כניצי, והשוק ציפה להעלאה בודדת בלבד, ומסר מרגיע יותר, זאת לאור ההתפתחויות בשווקים.

 

עקום התשואות האמריקני המשיך להשתטח, כאשר התשואות לפדיון על אג"ח ממשלת ארה"ב הן 2.64% עבור אג"ח לשנתיים ולחמש שנים, ו- 2.79% לאג"ח לעשר שנים. השווקים מגלמים מצב בו הפד עוצר בעוד העלאת ריבית אחת. האינפלציה כפי שהיא נמדדת במדד ה- Core PCE, שהוא המדד העיקרי עבור החלטות הפד, עלה מעט משיעור שנתי של 1.8% בחודש אוקטובר לשיעור שנתי של 1.9% בנובמבר. סביבת האינפלציה נותרה יציבה בסמוך לגבול של הפד, דבר שמחזק אולי את הערכת השוק שלא תידרש יותר מהעלאת ריבית אחת.

 

הצמיחה ברבעון השלישי תוקנה מעט כלפי מטה משיעור של 3.5% לשיעור של 3.4%. מרבית ההערכות הן שצמיחת התמ"ג האמריקני תהיה מעט מעל ל- 2.5% ברבעון האחרון השנה. מדד אמון הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן עלה בחודש דצמבר לרמה של 98.3 נקודות מ- 97.5 נקודות בחודש נובמבר. שוק הדיור סיפק בשבוע שעבר נתונים חיוביים מאלו של ההערכות המוקדמות, התחלות הבנייה גדלו בשיעור של 3.2% בחודש נובמבר לקצב שנתי של 1.26 מיליון בתים ומכירות בתים קיימים גדלו בשיעור של 1.9% בחודש נובמבר לקצב של 5.32 מיליון. 

 

איטליה והאיחוד האירופי הגיעו להסכמות בקשר לגרעון בתקציב ב- 2019. כתוצאה מהסכמות, שקובעות גירעון תקציבי של עד 2% מהתמ"ג באיטליה בשנה הקרובה, פרמיית הסיכון על אג"ח משלת איטליה ירדה, כך שהתשואה לפדיון על אג"ח לעשר שנים הגיעה ל- 2.83% מהרמה גבוהה יותר של כ- 3.6% באמצע חודש אוקטובר 2018. מאידך, הסקרים ומדדי האמון בקרב העסקים באירופה ממשיכים להצביע על חולשה, בעיקר בגרמניה ובצרפת.

שוודיה: הבנק המרכזי בשוודיה הצטרף גם הוא לגישת בנקים מרכזיים נוספים בעולם שהחלו להעלות ריבית. הריבית בשוודיה עלה ב – 25 נקודות בסיס לרמה שלילית של 0.25%, זאת לאחר שנתיים שהריבית הייתה יציבה ברמה שלילית של 0.5%.

 

סין: קובעי המדיניות בסין מנסים לעודד את הצמיחה במשק. צמיחת התמ"ג הסיני הגיעה לשיעור של 6.9% בשנה שעברה. היעד שנקבע לשנה הנוכחית היה 6.5%, אולם נראה שסביבת הצמיחה הנוכחית היא של כ-6.0%. על הרקע הזה, הבנק המרכזי הודיע בשבוע שעבר על מסגרת חדשה להעברת מקורות נזילות לבנקים המסחריים במטרה שאלה יעניקו הלוואות מוזלות לעסקים קטנים ובינוניים.

ישראל

הצמיחה במשק מאיטה, הגירעון התקציבי עולה אבל אלו לא הסיבות לירידות השערים בשוקי ההון. גם בעולם קשה להגיד מה בדיוק מביא לבריחה מנכסי הסיכון, אם זה מגוון של סיכונים פוליטיים או מדיניות מוניטרית הדוקה יותר. השווקים נכנסו למעין תהליך של 'חישוב מסלול מחדש', זאת בהינתן שהתגלו פקקי תנועה בצורה של מדיניות פיסקאלית ומוניטרית פחות תומכות, צמיחה איטית יותר ועלייה בסיכונים. חצי הכוס המלאה היא שהנתונים הכלכליים עדיין טובים ברובם. חצי הכוס הריקה היא שגל הפסימיות בשווקים יכול להתברר כבעל השפעה גם על הכלכלה הריאלית – הוא עשוי לפגוע באמון הצרכנים והמשקיעים וליצור קשיי מימון שיפגעו בהשקעות.

אנו מעריכים כי ירידות ביצוא הסחורות בהתחלות הבנייה האטו את הצמיחה ברבעון הרביעי של השנה. המשק צומח בשלושת הרבעונים האחרונים בשיעור הנמוך במידה ניכרת משלושה אחוזים. ההאטה בצמיחה טרם באה לידי ביטוי בנתוני שוק העבודה, כיוון ששוק העבודה מגיב בדרך כלל בפיגור לשינויים בפעילות הכלכלית, וכמו כן יש לזכור שגם אם המשק צומח ב- 2.5%, זה עדייו לא רחוק מפוטנציאל הצמיחה של המשק. התחלות הבניה הסתכמו ברבעון השלישי ב- 10.4 אלף יחידות, או קצב שנתי של כ- 44 אלף בשנה האחרונה, לעומת 51 אלף יחידות ב- 2017. הירידה בהיקף התחלות הבנייה נובעת מעלייה באי-הוודאות בענף ומשיווק קרקעות גדול ללא היתרי בנייה במסגרת מחיר למשתכן. ביצוא הסחורות נמשכה מגמת הירידה, שבולטת ביצוא של רכיבים אלקטרוניים ותרופות. מדד הפדיון בענפי המשק עלה בחודשים אוגוסט-אוקטובר בשיעור שנתי של 2.8%, שיפור לעומת חודשים קודמים, אך עדיין נתון שמצביע על התמתנות בשיעורי הגידול של הצריכה הפרטית.

 

אינפלציה – האוצר נאבק בכל מקום בו המחירים עולים וזה מעלה את אי-הוודאות לגבי מדדי המחירים הקרובים. סביר להניח שהעלייה שתוכננה במחירי החשמל והמים תמותן. כמו כן, האוצר מנסה למנוע התייקרויות נקודתיות במחירי המזון. למדיניות זו יש מחיר פיסקאלי – מיתון עליית מחירי החשמל הסתייע בוויתור על מס על הפחם. בכדי לעצור את מחירי המזון יהיה צורך להפחית כנראה מכסים על חומרי הגלם. בלימה של התייקרויות דרך התקציב היא מוגבלת בזמן ובהיקף, שכן האוצר יצטרך למצוא הכנסות חלופיות. אנו מעריכים כי לאורך זמן האוצר יתקשה למנוע עליות מחירים שמקורן בהתייקרויות תשומות, ובעיקר עלייה בשכר העבודה, ולכן אנו מותירים את תחזית האינפלציה לשנה הקרובה על 1.3%. לאור מיתון עליות המחירים בטווח הקצר אנו נוריד מעט את תחזית מדד ינואר ל- 0.2-.

העלאת הריבית בארה"ב מעלה את הסיכויים שהריבית תעלה בשנית גם בישראל בעוד מספר חודשים. להערכתנו, הפער הגדול בין הריבית השקלית לדולרית מביא להסטה של השקעות פיננסיות למט"ח, ויוצר "מצב נוח" מבחינת בנק ישראל להמשיך להעלות ריבית. בעוד כחודשיים האינפלציה בהסתכלות אחורה תעמוד על שיעור של כ- 1.3%, כלומר היא תתרחק מעט מהגבול התחתון של היעד. רמת ריבית של 0.25% מהווה עדיין ריבית ריאלית שלילית, ובהינתן שהצמיחה עדיין סבירה, בנק ישראל ימשיך בתהליך הנרמול של הריבית. יחד עם זאת, ירידות השערים החדות בשוקי ההון עשויות בהחלט גם לעכב את עליית הריבית בישראל. בתרחיש הבסיס אנו צופים בין שתיים לשלוש העלאות ריבית בישראל בשנת 2019.