יום שישי 22 פברואר 2019
לוח הפלגות
חיפוש הפלגות כללי
יש לבחור נמל בארץ
יש לבחור נמל בחו"ל
יצוא מהארץ
יבוא לארץ
Facebook

בית המשפט אישר הרמת ערך ביבוא אישי של רכב

במאמר זה נסקור את בקשתו של יבואן אישי לביטול הודעת חיוב אשר הומצאה לו על ידי אגף המכס והמע"מ.
06.02.19 / 09:37
בית המשפט אישר הרמת ערך ביבוא אישי של רכב
06.02.19
בית המשפט אישר הרמת ערך ביבוא אישי של רכב

מאת: עו"ד גיל נדל, עו"ד דייב זייתון, אור לבארד - משרד גולדפרב זליגמן ושות', עורכי דין

עובדות המקרה

בשנת 2012 רכש היבואן מחברה גרמנית רכב יוקרה מסוג מרצדס. בעת שחרור הרכב מן הנמל, הצהיר היבואן כי הערך לצרכי מכס של הרכב הינו 29,500 אירו ובהתאם לכך שילם מיסים בסך של 165,605 ₪.

במסגרת חקירה של אגף המכס והמע"מ, שהתבצעה שלוש וחצי שנים לאחר יבוא הרכב,  פנתה רשות המסים למכס הגרמני בבקשה להעביר אליה את המחיר ששולם עבור הרכב. בעקבות פניה זו, התגלה כי היבואן העביר נתונים סותרים באשר לערך שהוצהר במכס.

תוצאות בחינת הנתונים העלו כי המחיר ששולם בפועל  על ידי היבואן הינו בסך של 54,500 אירו, ולא 29,500 אירו כפי שהוצהר. בעקבות הגילוי, הוצאה ליבואן הודעת חיוב על סך 222,716 ₪ הכוללת את הפרשי המיסים לרבות ריבית וקנס פיגורים.

טענות הצדדים

לטענת היבואן, המחיר ששולם בגין הרכב הינו 29,500 אירו כפי שהוצהר ולא 54,500 אירו כפי שטוען המכס. על מנת לבסס את טענותיו, הצהיר היבואן כי התייעץ עם קרוב משפחתו העובד כיועץ יבוא אישי וכן נעזר בבני משפחה לשם איתור הרכב באינטרנט. לטענתו, מדובר ברכב משומש שהיה רשום כרכב השכרה עובדה המצדיקה את המחיר הנמוך. 

עוד טען היבואן, כי בפני המכס הוצגו כל האישורים והמסמכים המעידים על אמיתות העסקה שבוצעה לצורך רכישה וייבוא הרכב. לטענתו, עצם שחרור הרכב מהנמל מעיד על העובדה שהוצגו בפני המכס כל המסמכים המקוריים.

היבואן הוסיף וטען כי המכס לא הציג בפני בית המשפט ראיות מספקות אשר תומכות בטענותיו, זאת מאחר ובפני בית המשפט הוצג העתק של חשבונית מטעם החברה הגרמנית ולא החשבונית המקורית. נוסף על כך לא הוצגה אסמכתא לכך שהחשבונית מטעם החברה הגרמנית דווחה לרשויות המכס בגרמניה ומטעם זה לא ניתן להשתמש בה כראייה.

לטענת המכס, היבואן נמנע מלהציג כל ראייה ממשית ביחס לטענותיו. כך למשל, לא צורפה חשבונית/קבלה, לא צורף חוזה או זיכרון דברים מול "סוכן הייבוא" או מול החברה הגרמנית, לא צורפה אסמכתא כלשהי לתשלום או העברה בנקאית ונוסף על כך לא זומנו עדים תומכים.

הדיון המשפטי

בית המשפט דן בשינוי עמדת המכס לאחר שלוש וחצי שנים וקבע כי אין בקביעתו הראשונית כדי למנוע את חיוב התובע בסכום גרעון המס בהתאם לראיות חדשות שנתגלו.

בהמשך, דן בית המשפט בתוקפה של העתק החשבונית שהוצגה על ידי המכס והאם צדק אגף המכס כאשר נסמך על חשבונית זו. בית המשפט קבע, כי המכס יכול להסתמך על העתק החשבונית שכן היא מפרטת בדבר שם החברה הגרמנית ממנה נרכש הרכב, מספר שלדה, צבע, יצרן, אבזור והסכום ששולם בפועל עבור הרכב. כמו כן, אין המכס מחויב להסתמך על חשבונית מקורית מכיוון שאין הוא מחויב להסתמך על ראיות קבילות בלבד.  עוד ציין בית המשפט, כי היבואן נמנע מלהציג ראיות אשר תומכות בטענותיו כגון חשבונית מהחברה הגרמנית בגין רכישת הרכב, ו/או מסמך המעיד על העברה בנקאית, ו/או נתונים או מסמכים אחרים שיש בהם להעיד על ערך הרכב הנטען והתשלום שבוצע בפועל. בנוסף, הדגיש בית המשפט כי בעת חקירתו בזמן המשפט שינה היבואן מספר פעמים את גרסתו באופן המטיל דופי באמינותו.

בית המשפט דחה את בקשת היבואן והשאיר את ערך הרכב על סך 54,500 יורו. בנוסף, חויב היבואן בהוצאות משפט על סך 7000 ₪.

 

[ה"פ (שלום, נצרת) 11964-02-17, בפני כבוד השופט יוסף סוהיל – סגן נשיא, פסק דין מיום 16.11.18]