ארגון מנהלי הרכש מכין מדד כחול לבן
יו"ר הארגון ירון יואל מציג בכנס את המדיניות הנדרשת לעידוד רכש
תוצרת הארץ
משה שלו -
עדכון אחרון:
07/06/2010 07:54:07
דברי יו"ר
ארגון מנהלי רכש ולוגיסטיקה בישראל ירון יואל בכנס נאמני "כחול לבן"
03.06.2010
מר מאיר בר- אל - מנהל מטה "מיוצר בישראל", ד"ר
רון תומר - יו"ר המטה, מכובדי, קהל נכבד,
"כחול לבן" - רכש "כחול לבן" זו היא תפיסת עולם,
זו היא גישה מקצועית לעולם הרכש. גישה זו מקורה בתפיסה האתית של הרכש.
אנחנו, אנשי הרכש, מנהלי הרכש, פועלים תחת סדרה של אילוצים כלכליים,
לוגיסטיים, אתיים ואחרים שמחייבים אותנו לכישורי לוליינות בין
לאומיים.
עלינו להיות מקצוענים מהמעלה הראשונה ולהבטיח את
ההתנהלות השוטפת של הארגון שבו אנחנו פועלים. אסור שיהיו חוסרים אבל
גם לא עודפי מלאי. המלאי צריך להתאים לתוכנית היצור ולצורכי השיווק
המשתנים. במילים אחרות - עלינו להיות בעלי כושר נבואה, החלק השני
בתנ"ך (= נביאים) מוקדש לנו.
עלינו להבטיח שחומרי הגלם והמוצרים המגיעים
לארגון שלנו יהיו באיכות המתאימה. איכות נחותה היא אסון ואילו את
מחירה של איכות עודפת הלקוח איננו מוכן לשלם.
עלינו מוטל ללחוץ על הספקים כדי להשיג את
המחירים המתאימים לארגון שלנו אבל בה בעת גם לשמור עליהם כדי להבטיח
שהם "יהיו שם" בכל מקרה בו נזדקק להם.
אנחנו כלבי השמירה של האתיקה בארגון. עלינו
לתמרן בין המחוייבויות האתיות כמו: תנאי יצור הולמים, שכר הוגן,
התחשבות בסביבה ודומיהם לבין השאיפה לרכוש את המוצר המתאים ביותר
במחיר הנמוך ביותר. כשמדובר על התחשבות בסביבה מדובר על הרבה יותר
מאשר איכות הסביבה. לכאן נכנסת המחוייבות שלנו לסביבה בה אנחנו
פועלים, לרמת החיים כמו גם לאיכות החיים של הקרובים לנו - שכנים כמו
גם בני משפחה. ובמילים צבעוניות יותר כשם שאנחנו אחראים על הביצועים
הירוקים (לא מדולרים) של הארגון באותה מידה ובאותו זמן האחריות על
ביצועי ה"כחול לבן" של הארגון שלנו גם היא עלינו.
את כל הנ"ל עלינו לבצע בתנאים מאד לא קלים,
ברבים מהארגונים עלינו להתמודד עם דימוי בעייתי של אנשי הרכש, עם
הנהלות שאינן מצליחות לרדת לעומקם של הכישורים הנדרשים מאיתנו, ועם
מנהלים שאינם מבינים את חשיבותו של הרכש המקצועי. מנהלים שעדיין לא
הפנימו את העובדה ששקל אחד שנחסך ברכש נכון (נכון ולא בהכרח זול) שקול
בתרומתו לביצועים הכלכליים של הארגון לעשרה שקלים של
מכירות.
ארגון מנהלי הרכש והלוגיסטיקה בישראל, העמותה
המקצועית של העוסקים בכל מגוון מקצועות הרכש והלוגיסטיקה, החל בפקידי
היבוא, הקניינים ומפעילי המלגזות וכלה בסמנכ"לי שרשרת ההספקה, חרט את
העדפת הרכש המקומי - רכש "כחול לבן" על דגלו כבר לפני שנים רבות. ועדת
"כחול לבן" בארגוננו מארגנת סיורים לאנשי הרכש במפעלי התעשיה המקומית,
סיורים בהם מציגים המארחים את מגוון המוצרים והשירותים אותם ביכולתם
לספק. סיורים אלה הם הזדמנות פז לקשר בלתי אמצעי וליצירת קשרים
ראשוניים בין היצרנים - הספקים המקומיים לבין הלקוחות הפוטנציאליים
שלהם.
בקורסי הרכש וניהול שרשרת ההספקה אותם אנחנו
מארגנים, מוקדש מקום נכבד ליתרונות הגלומים ברכש מקומי, לחשיבות שיש
לשיתוף פעולה עם ספק הדובר את שפתך, ביתרון הלוגיסטי שיש לעבודה עם
ספק שנמצא בטווח של שעה נסיעה ולמשמעות הרחבה שיש לשרשרת הקניות
והיצור, שרשרת שבה כל אחד מאיתנו הוא באותה עת גם ספק וגם לקוח. כל
אחד מאיתנו "מניע" את השכן שלו, את זה שאיתו הוא ישחק כדורגל בסוף
השבוע כמו גם את האחר שיתחלק איתו בעלויות הסופרמרקט או בית
הכנסת.
ברשותכם, אביא בפניכם מספר דוגמאות המציגות פנים
שונים של "כחול לבן" ורכש.
לפני ימים אחדים נפגשתי עם מנכ"ל של מפעל,
באיזור ספר, מפעל המייצר מוצרי נייר ייחודיים. בעבר היו בארץ מספר
מפעלים שיצרו מוצרים דומים אולם עם השנים חלקם נסגרו והאחרים התאחדו
כך שכיום נותר רק יצרן אחד בארץ. לקוח נזקק למאות אחדות של מוצרים עם
הדפסה "שלו". זמן ההספקה מסין - ששה חודשים, מתורכיה - חודשיים ובשני
המקרים כמות המינימום להזמנה - מספר אלפים. היצרן הישראלי סיפק את
הסחורה תוך שבועיים.
גישות הרכש המודרניות, אלה שאומצו ע"י הרוכשים
הגדולים במדינה, דוגלות בצמצום מספר הספקים. אחת מתוצאות הלוואי של
צמצום מספר הספקים היא שאותם רוכשים גדולים אינם עובדים עוד ישירות עם
היצרן הקטן, זה שמייצר מוצר אחד או קבוצה מצומצמת של מוצרים ודורשים
ממנו שיציע את מוצריו כחלק מ"סל מוצרים" של ספק גדול. הספק, כחלק
מהכנת הצעת המחיר הכוללת שלו, פונה ליצרן "שלנו", מקבל ממנו הצעת מחיר
תחרותית וכן התחייבות שהמוצר שלו הוא "כחול לבן". עם הצעת המחיר ועם
ההתחייבות ל"כחול לבן" זוכה הספק במכרז. ומה קורה בהמשך, אחרי שהספק
זכה במכרז, הוא פונה ליצרן אחר, מצידה השני של הגדר, רוכש שם את
המוצרים במחיר נמוך בשברי אחוזים ומספק אותם ללקוח הסופי כאילו נרכשו
בארץ וכאילו הם "כחול לבן".
האם, כך שואל אותי המנכ"ל - האם לכך אתם
מתכוונים כאשר אתם מדברים על אתיקה ברכש הציבורי?
בפורום מנהלי הרכש בתעשיות האוויר והבטחון, אחד
מהפורומים המקצועיים שהארגון שלנו מוביל, סופר לאחרונה שאחת התוצאות
הנלוות להסכמי הסיוע עם ארצות הברית היא ניוון ואיבוד כושר היצור של
התעשיה הישראלית. קבוצות שלמות של מקצועות וטכנולוגיות (ואינני מדבר
על סנדלרים ושענים) נעלמו מהארץ. מדובר בעיקר על מי ששירתו בעבר את
התעשיות החיוניות האלה ואינם קיימים עוד בישראל. וכשיגיע יום הדין,
היום בו נזדקק לאותן טכנולוגיות, תהיה השוקת שלפנינו ריקה
ושבורה.
מפעל ב"עוטף עזה" במעגל הראשון, מעגל הנק"ל,
הימים ימי "עופרת יצוקה", המוצר "ציוד משרדי" - לא ציוד מציל חיים.
הלקוח, ממוקם גם הוא ב"עוטף עזה" במעגל השלישי, מעגל הטילים. באחד
הימים מגיעה למפעל הזמנה דחופה ובה בקשה לספק "תוך יום אחד" כמות
גדולה של מוצרים, כמות שמחייבת את המפעל לשלוש משמרות יצור. היצרן
מודיע ללקוח שישמח לספק את הסחורה אולם מאחר ואיננו יכול להפעיל את
המפעל בשעות הלילה ישלים את האספקה יום אחד מאוחר יותר מהמוזמן. הלקוח
ביטל את ההזמנה ורכש את כל הכמות מיצרן בצידה השני של גדר הגבול. מה
שנקרא אתיקה בגרוש...
רכש מקצועי, רכש אתי, הוא תנאי הכרחי אם כי לא
מספיק לשילוב ערכים שמעבר לשיקולי "הגרוש והחור" בביצועיו של הארגון.
אנשי רכש מקצועיים, מיומנים, מוסמכים ומוערכים הם אחד המפתחות להצלחתו
של כל ארגון. אותם ארגונים, בין אם הם ארגונים יצרניים ובין אם הם
ארגוני שירותים שמשכילים לפתח ולטפח את אנשי הרכש שלהם - רואים ברכה
ארוכת טווח בעמלם.
את מדד מנהלי הרכש, מדד שמהווה סנסור ראשוני
לתהליכים שעומדים לקרות במשק, אינני צריך להציג. מדד זה מוכר ומוערך
בעולם ובארץ ע"י בכירי הכלכלה והמשק והם מחכים להופעתו באמצע כל חודש.
ארגון מנהלי הרכש והלוגיסטיקה בישראל הוא, כמו אחיו הארגונים הדומים
בעולם, העומד מאחרי איסוף וניתוח הנתונים למדד הזה.
מטה "כחול לבן" בהתאחדות התעשיינים פנה לארגוננו
ובעצם הימים האלה אנחנו שוקדים על הקמתו של מדד רכש "כחול לבן", מדד
שיאפשר ליצרנים ולרוכשים לדעת בכל עת עד כמה הוטמעה התודעה של רכש
"כחול לבן" במגזרי המשק השונים. בשונה ממדד מנהלי הרכש שאוסף נתונים
רק מהמגזר היצרני, נבנה המדד הכחול לבן כך שיתאים לכל מגזרי
המשק.
על מנת להבטיח שהמדד החדש אכן ייצג את התהליכים
במשק דרושה קבוצה גדולה ומחוייבת של מדווחים, ככל שמספר המדווחים יהיה
גדול יותר כך תהיה אמינות התוצאות רבה יותר. הדיווח למדד דורש מהמדווח
לענות על כחמש שאלות קבועות, תשובות בסגנון: עלה, ירד, ללא שינוי.
דיווח שאיננו חושף אף לא סוד אחד מסודותיו של הארגון. אני מבקש לנצל
הזדמנות זו ולהזמין את כולכם, מנהלים ואנשי רכש להצטרף למדווחי
המדד.
ירון יואל
|