חברות קשורות וערך העסקה לצורכי מסי יבוא

מס ההכנסה הישראלי ירצה לוודא שהמוכר האמריקאי לא מכר לחברת הבת הישראלית במחיר גבוה מדי, והשאיר את מרבית הרווח אצלו

עו"ד גיל נדל, מורן שמילוביץ - עדכון אחרון: 08/11/2010 23:09:25

כידוע, עסקאות רבות במשק נעשות בין צדדים שיש ביניהם יחסים מיוחדים (חברות אחיות, חברם אם וחברת בת ועוד). רשויות המס מתבוננות על עסקאות אלו באופן מדוקדק יותר, על מנת לוודא שהיחסים המיוחדים לא השפיעו על המחיר. כך למשל, מס ההכנסה הישראלי ירצה לוודא שהמוכר האמריקאי לא מכר לחברת הבת הישראלית במחיר גבוה מדי, והשאיר את מרבית הרווח אצלו, באופן שמס ההכנסה הישראלי יצא נפסד. בהתאם לכך התפתח ענף מיוחד בתחום המיסוי הקרוי מחירי העברה ( transfer pricing ) הבודק האם המחירים בעיסקאות שבין הצדדים הקשורים הושפעו משיקולי מס או לא.

גם דיני המכס מודעים לנושא זה ופיתחו הוראות וכללים ספציפיים. בסדרת מאמרים נעמוד על ענייני מכס אלו.

עם הצטרפותה לארגון הסחר העולמי ( WTO ) אימצה ישראל את ההסכם בדבר ישום סעיף VII להסכם הכללי ( GATT ) בדבר תעריפים וסחר 1994. הסכם זה הביא לשינוי משמעותי ביותר בדיני המכס, אשר בא לידי ביטוי בשינוי שיטת הערכת הטובין שהייתה נהוגה בישראל עד סוף שנות התשעים.

ככלל, טובין המיובאים לישראל מוערכים לצרכי מכס בהתאם לקבוע בפקודת המכס. כיום, ערך הטובין מחושב על פי ערך העסקה, ובמצב רגיל מדובר ב המחיר ששולם בפועל או שאמור להיות משולם בפועל, תמורת הטובין בשעת מכירתם ליצוא אל ארץ היבוא.

פקודת המכס קובעת כי ערך העסקה יתקבל רק לאחר עמידתו של היבואן בתנאים מסוימים. אחד התנאים החשובים והמשמעותיים ביותר הינו התנאי הקובע כי ערך העסקה יתקבל רק אם בין המוכר והקונה אין יחסים מיוחדים.

תנאי זה הינו משמעותי ביותר במצב בו המוכר והקונה הינם חברות קשורות. יחסי מוכר - קונה ייחשבו ליחסים מיוחדים כאשר, בין היתר אחד מהצדדים הוא בעלים, בעל שליטה או מחזיק ב- 5 אחוזים ומעלה ממניות ההצבעה או מהמניות בכל אחד מהם, או שאחד מהצדדים שולט במישרין או בעקיפין בשני או שניהם נשלטים במישרין או בעקיפין בידי גוף/אדם שלישי.

בשל העובדה שתשלום מסי היבוא (מכס, מס קניה, מע"מ ועוד) נקבע לפי ערך העסקה, הרי שככל שערך העסקה יותר גבוה כך תשלום המכס יותר גבוה. כפועל יוצא, חברות קשורות מנסות לקבוע את מחירי ההעברה ביניהן, באופן שיקטין, מצד אחד, את החבות במסי יבוא, אך יהיה עדין קביל על רשויות המכס המיובאות.

כנקודת פתיחה חשוב לציין כי עצם העובדה שמדובר בין צדדים שיש ביניהם יחסים מיוחדים לך תשמש, כשלעצמה, יסוד לפסילת קבילותו של ערך העסקה. ואולם יהיה צורך לבחון האם היחסים המיוחדים השפיעו על המחיר או לא. אם לאור המידע שמסר היבואן או כל גורם אחר, יהיה ל רשות המכס יסוד סביר להניח שהקשר השפיע על המחיר, תודיע על עמדתה זו ליבואן, וליבואן תינתן שהות סבירה להגיב על כך.

חשוב לציין כי אין כוונה לכך שתתבצע בדיקה של הנסיבות בכל המקרים בהם קיים קשר בין הקונה והמוכר. הבדיקה האמורה תידרש רק במקרה של ספק לגבי קבילותו של המחיר. במקרים בהם אין רשות המכס מטילה ספק בקבילותו של המחיר, יש לקבלו בלא לבקש מידע נוסף מהיבואן. לדוגמא, ייתכן ש רשות המכס כבר בדקה בעבר את טיב הקשר, או שמצוי בידיה מידע מפורט הנוגע לקונה ולמוכר, וכתוצאה מבדיקת הקשר או המידע האמורים כבר הוסר הספק בדבר השפעת הקשר על המחיר.

כיצד ניתן לקבוע שהיחסים המיוחדים לא השפיעו על המחיר?

בכל הנוגע למסי יבוא, פקודת המכס קובעת, ככלל, כי במצב שבו הצדדים לעסקה הינם קשורים, עובדה זו לא תשמש כשלעצמה, יסוד לפסילת קבילותו של ערך העסקה. מנגד, כאשר לרשות קיים יסוד סביר לחשד כי היחסים המיוחדים השפיעו על המחיר, כי אז יתבקש היבואן להצביע על כך שאין הדבר כן.

כיצד עושים זאת? כיצד יכול היבואן להראות שהיחסים המיוחדים לא השפיעו על המחיר בעיסקת המכר?

על פי דברי ההסבר של ארגון המכס העולמי להסכם GATT , ערך עסקה בין מוכר וקונה קשורים יתקבל אם היבואן יעמוד באחד מהתרחישים הבאים:

ככלל, העיקרון המרכזי הוא שערך העסקה בין מוכר וקונה קשורים יתקבל, אם בדיקה של נסיבות מכירת הטובין המיובאים תקבע כי הקשר בין המוכר והקונה לא השפיע על המחיר ששולם בפועל או שאמור להיות משולם בפועל. הגורמים הנבחנים הם הצורה בה מוסדרים היחסים המסחריים בין הקונה והמוכר, והדרך בה נקבע המחיר הנדון, כך שניתן יהיה לקבוע כי המחיר לא הושפע מהיחסים המיוחדים בין הצדדים.

באופן טבעי, נסיבות המכירה ייבחנו באופן שונה ממקרה למקרה. לשם הדגמה, הנסיבות הבאות מדגימות מצב בו הקשר בין הצדדים לא השפיע על המחיר הנדון:

1. מצב שבו המחיר הינו המחיר המקובל התעשייה הרלוונטית - דהיינו שהיבואן מוכיח כי מחיר העסקה נקבע באורח העולה בקנה אחד עם נוהלי התמחיר המקובלים בענף התעשייה בו אליו שייכים הטובין המיובאים.

2. מצב אחר הוא זה שבו מחיר המכירה ליבואן הינו מחיר זהה אשר ניתן לקונים אשר אינם קשורים בכל דרך שהיא למוכר, דהיינו שהיבואן מוכיח כי הטובין המיובאים נמכרים על ידי המוכר באותו מחיר גם לצדדים שאינם קשורים אליו ואין ביניהם יחסים מיוחדים.

3. מצב אפשרי נוסף הוא כזה שבו המחיר שנקבע מספיק להבטחת רווח לאחר כיסוי כל ההוצאות, ואותו רווח משקף את הרווחים הכוללים שהפיק המוכר מחיר אשר כולל את כל ההוצאות והרווח שווה למחיר שניתן לטובין דומים או זהים , דהיינו, שהיבואן מוכיח כי המחיר שהוא שילם עבור הטובין המיובאים מכסה ליצואן את כל ההוצאות בנוסף לרווח השווה לרווח שאותו היצואן מרוויח בעת מכירת טובין זהים או דומים לצדדים שאינם קשורים אליו.

בכל אחד מהמקרים הנ"ל יכול היבואן לטעון, בהצלחה, כי המחיר לא הושפע מהיחסים המיוחדים ולכן יש לקבל את ערך העיסקה שבינו לבין הספק כבסיס לחישוב מסי היבוא.

_________________________
האמור לעיל הינו מידע כללי ואינו מהווה חוות דעת משפטית. לקבלת ייעוץ משפטי יש לפנות לעורך דין עם מלוא פרטי המקרה הספציפי.
עו"ד גיל נדל עוסק בדיני יבוא ויצוא, מסים עקיפים, דיני סחר חוץ, הובלה ושילוח בינלאומי וקנין רוחני, ומשמש כיועץ של לשכת סוכני המכס בתל אביב. ניתן להוריד מאמרים נוספים פרי עטו של עו"ד גיל נדל באתר האינטרנט: www.nadel-law.co.il .
ליצירת קשר:טל':03-9744474, פקס:03-9744479.
office@nadel-law.co.il email :