הסכם חילוץ ביוון

רגיעה בטווח הקצר, אולם סימני השאלה לטווח הארוך נותרו בעינם

 

עירית מוצרפי ותמיר בראנץ "בנק הפועלים" - עדכון אחרון: 21/02/2012 15:59:51

• לאחר חודשים של דיונים בחרו אמש שרי האוצר של האיחוד האירופי לשמור על שלמותו של גוש האירו וברגע האמת אישרו את חבילת החילוץ השנייה ליוון. ההסכם מוריד, לעת עתה, מעט מאי- הוודאות לגבי עתידו של גוש האירו ומונע מיוון להגיע לחדלות פירעון בטווח הקרוב. עם זאת, סימני השאלה לגבי יכולתה של יוון לעמוד בהתחייבויותיה נותרו גדולים, כמו גם מצבן של מדינות פריפריה נוספות שעשויות לערער את יציבותו של האיחוד. מנהיגי אירופה עדיין צריכים לקבל החלטות לגבי "חומת האש" שתמנע הידרדרות במצבן של מדינות נוספות בגוש האירו.
• ההסכם ימנע, כאמור, מיוון להגיע לחדלות פירעון בטווח הקצר, כאשר כבר ב- 20 למארס יגיעו לפדיון אג"ח בשווי של 14.5 מיליארד אירו. שרי האוצר אישרו כאמור, חבילת סיוע בסך 130 מיליארד אירו, אשר אמורה להספיק לצרכי מחזור ושירות החוב של יוון עד שנת 2014, כמו גם מחיקה של 53.5% מהערך הנקוב של החוב שמחזיקים נושיה הפרטיים של יוון, נאמד בכ- 70% במונחים ריאליים. פרטי ההסכם הסופי, כמו גם תרומתם של האיחוד האירופי וקרן המטבע לחבילת החילוץ, יקבעו רק בתחילת מארס. מתן הסיוע והתספורת צפויים, על פי היעד של איחוד האירופי וקרן המטבע הבינלאומית, להוריד את חובותיה של יוון מ- 165% מהתמ"ג כיום לכ- 120% ב- 2020.
• במסגרת ההסכם עם יוון סוכמו בין היתר הפרטים הבאים: המרת אג"ח תעשה בריבית נמוכה שבין 2% ל- 4%. הפחתה של  הריבית על הלוואות החילוץ וויתור של הבנקים המרכזיים של גוש האירו על רווחים עתידיים שיצברו במסגרת רכישת אג"ח של ממשלת יוון.

יוון תצטרך, בנוסף לקיצוצים הנרחבים שנדרשה להציג על מנת לקבל את חבילת הסיוע, לוותר במידת מה על עצמאותה הפיסקלית, ולאפשר לצוות מהנציגות האירופית לפקח על ישום אמצעי הצנע ביוון. בנוסף, הכסף שיתקבל במסגרת חבילת החילוץ יכנס לחשבון מיוחד בו תינתן עדיפות לפירעון החובות.

• החדשות הטובות בהסכם שהושג הן האיתות על נחישות גבוהה מצד מנהיגי הגוש לשמור על אחדותו, תוך נכונות להשקיע בכך כספים רבים של משלמי המסים במדינות החזקות. החדשות הפחות טובות הן שהפרמטרים הכלכליים הבסיסיים ביוון, כמו גם חוסר יכולתה לבצע רפורמות נרחבות וקיצוצים חדים עד כה, מעלים תהיות לגבי "עמידות" ההסכם ותוואי ירידת יחס החוב לתוצר למצב בר-קיימא. בשנת 2011 נרשמה ביוון צמיחה שלילית של 6% זו השנה הרביעית ברציפות וגם בשנת 2012 צפוי התוצר להתכווץ בכ- 3.0%. בנוסף, תוכניות הצנע ביוון, אומנם צפויות להקטין מעט את הגירעון התקציבי שהסתתכם בשנת 2011 ב- 9% תוצר, אך גם בשנתיים הקרובות צפוי גירעון תקציבי של כ- 6.0% תוצר בממוצע. מצבה הכלכלי של יוון, יכולתה לעמוד בהתחייבויותיה, הבחירות שצפויות להיערך ביוון באפריל, כשפופולריות מפלגות המרכז בירידה, כמו גם שאלות נוספות לגבי האופן שבו תעשה מחיקת החוב, מעלות תהיות רבות לגבי יכולתה של יוון לשרת חובותיה בטווח הארוך, גם לאחר הסדר זה.
• ·         שוקי ההון בעולם מגיבים להסכם החילוץ בספקנות מסוימת. המסחר באירופה נפתח בירידות שערים, בעוד שהחוזים העתידיים מאותתים לעת עתה על עליות שערים בפתיחת המסחר בארה"ב (נזכיר כי אמש לא התקיים מסחר בארה"ב לרגל יום הנשיאים). בד בבד, ניכרת ירידה מתונה במדדי הסיכון ובתשואות אגרות החוב של המדינות האירופיות מוכות החוב. התגובה המאופקת מהווה ראיה לכך שהמשקיעים ציפו מבעוד מועד לאישור תוכנית הסיוע היוונית. בנוסף, בהתאם לנאמר לעיל, אישור תוכנית הסיוע אמנם הסירה עננה אחת, אך השמיים מעל היבשת האירופית עדיין קודרים. על רקע גורמי הסיכון הרבים שאופפים את אירופה ובכללם צמיחה נמוכה, המשך הורדות הדירוג, התייקרות עלויות המימון, האטה בפעילות בקרב החברות האירופאיות אנו מותירים את אסטרטגיית ההשקעה הגלובלית ללא שינוי ובעיקרה העדפה של ארה"ב על פני שוקי המניות באירופה. באירופה אנו מעדיפים להתמקד בחברות המתאפיינות בחשיפה גבוהה לשווקים מחוץ לאירופה וכן במניות בעלות תשואת דיבידנד גבוהה וצומחת.